הטוב, הרע והמוכלל
15/06/2019
פעילותם של הורמוני דחק (סטרס), כמו קורטיזול, באזורי מוח שחשובים ללמידה וזיכרון היא אחת מהסיבות העיקריות בגללן קל לנו יותר לזכור אירועים רגשיים לעומת אירועים ניטרליים. במקרים קיצוניים, כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, זיכרונות רגשיים יכולים להיות קשים ומגבילים ולעורר מצוקה רבה. במאמר סקירה שפורסם לאחרונה, מראים חוקרי מוח, שדחק וקורטיזול יכולים להוות לא רק חלק מהבעיה אלא גם חלק מהפתרון.
מאת ידידת העמותה ד"ר שירה מאיר דרקסלר, פוסט דוקטורנטית החוקרת דחק וזיכרון באוניברסיטת הרוהר בבוכום, גרמניה, ואחת מכותבות המאמר
התניית פחד היא סוג של התניה פבלובית/קלאסית, שבה הגירוי המותנה - גירוי או אירוע שהיה במקורו ניטרלי, מנבא את בואו של גירוי בלתי מותנה, שהוא מטבעו מפחיד. דוגמה שתהיה, למרבה הצער, מוכרת ואקטואלית במיוחד היא אזעקה (או כריזת "צבע אדום") שמנבאת את בואה של מתקפת רקטות. לצפירה עולה ויורדת כשלעצמה אין שום משמעות טבעית עבורנו, והמשמעות המאיימת נוצרת רק כאשר אנו לומדים לקשר בינה לבין האירוע המפחיד. להתניית פחד יש תפקיד הישרדותי חשוב, ולכן היא חזקה במיוחד וגם מוכללת בקלות: גם גירויים דומים יכולים להיתפס כמאיימים, וזה יכול לקרות במקומות ומצבים אחרים מאשר ההקשר המקורי בו למידת הפחד נרכשה. פחד חזק ומוכלל שנוצר בעקבות אירועים מעוררי דחק עומד בבסיסן של הפרעות חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
טיפול חשיפה הוא טיפול התנהגותי (קוגנטיבי) שנועד להתמודדות עם הפרעות חרדה וטראומה. במסגרת טיפול החשיפה מציגים למטופל באופן מבוקר ובטוח את הגירוי שמעורר את תחושת הפחד. המטרה של הטיפול היא ליצור למידת הכחדה, שבמהלכה המטופל לומד שהגירוי המותנה (אזעקה או צלילים חזקים דומים) כבר לא מוביל לגירוי הבלתי מותנה (מתקפת רקטות). באופן זה פוחתת החרדה והמצוקה של המטופל. הבעיה היא, שלמידת ההכחדה לא מוחקת את הזיכרון המקורי, ולכן הוא (והפחד שבעקבותיו) יכולים לצוץ מחדש גם לאחר טיפול חשיפה מוצלח. עם זאת, מחקרים מהשנים האחרונות מראים, שניתן לשפר טיפולי חשיפה בדרכים שונות, בין אם התנהגותיות, דרך גירוי מוחי או באמצעים תרופתיים.
אחד מהמועמדים התרופתיים המבטיחים ביותר הוא קורטיזול. זהו הורמון, המופרש מבלוטת האדרנל במקצב יומי (רמות הקורטיזול מגיעות לשיא זמן קצר לאחר שאנו מתעוררים) וגם כתוצאה של חשיפה לדחק. לקורטיזול תפקיד חשוב בוויסות התגובה הפיזיולוגית וההתנהגותית במצבי דחק, וככזה יש לו גם השפעה משמעותית על פעילות המוח. בשל השפעותיו על אזורי מוח שחשובים ללמידה וזיכרון רגשיים ולויסות רגשי כמו האמיגדלה, ההיפוקמפוס, והקורטקס הפרה-פרונטלי, זיכרון של אירועים מלחיצים הוא חזק יותר; המנגנון הזה בדיוק עומד גם מאחורי יעילות הקורטיזול בטיפול חשיפה: במקום שיחזק את למידת הפחד, הוא מחזק את למידת ההכחדה.
יחד עם זאת, עד לאחרונה נותרו מספר שאלות פתוחות. האם לתזמון המדויק של מתן קורטיזול -לפני, בזמן, או לאחר טיפול חשיפה- יש השפעה על תוצאות הטיפול? והאם התזמון יכול להשפיע לא רק על חוזק למידת ההכחדה אלא גם על היכולת להכליל אותה להקשר שונה מזה שבו נלמדה - למשל, מהקליניקה אל חיי היומיום?
שאלה זו עמדה במוקד המחקרים שלנו בשנים האחרונות. על מנת לענות עליה השתמשנו בשתי מטלות למידה וזיכרון המאפשרות לבחון את חוזקה של ההכחדה בנבדקים בריאים. ההתערבות (יצירת דחק מתון או מתן תרופתי של קורטיזול) ניתנה בזמנים שונים: לפני למידת ההכחדה, אחריה, או ביום לאחר מכן, בזמן מבחן השליפה עצמו. המטרה העיקרית הייתה למצוא את התזמון המתאים שיוביל לזיכרון הכחדה חזק, שיוכלל בקלות להקשרים שונים.
הממצא העיקרי היה, שדחק/קורטיזול לפני למידת הכחדה מובילים לזיכרון הכחדה חזק ומוכלל [1]. באופן זה, למידת הכחדה במסגרת טיפול חשיפה בקליניקה עשויה להיות חזקה יותר ומוכללת להקשרים אחרים, ובכך תמנע באופן יעיל ומתמשך את חזרתו של הפחד גם מחוץ לקליניקה. לממצאים אלה יש השלכות ברורות על שיפור הטיפול בהפרעות חרדה ופוסט טראומה, בין אם בשילוב תרופתי של קורטיזול, התאמה למקצב הביולוגי הטבעי של ההורמון או תוך שימוש בדחק מתון מתוזמן היטב. התזמון חשוב במיוחד, כי בנסיבות אחרות הדחק עשוי דווקא לפגוע בזיכרון ההכחדה ובכך להגדיל את הסבירות לחזרתו של הפחד. חשוב לציין, שעל מנת לאפשר שימוש בקורטיזול או דחק לשיפור טיפול חשיפה יש לקחת בחשבון גורמים נוספים העשויים להשפיע על רמות הקורטיזול, כמו דחק כרוני, הבדלים הורמונליים בין מטופלים, ונטילת תרופות נוספות. לסיכום, ממצאים אלה מראים כי אכן, דחק וקורטיזול יכולים להוות לא רק חלק מהגורם להפרעות חרדה ופוסט-טראומה אלא גם חלק מהפתרון.
המחקר שלנו ממומן על-ידי קרן המחקר הגרמנית, מרכז המחקר המשותף ללמידת הכחדה
מקורות וקריאה נוספת:
- מאמר הסקירה שלנו
- מה זה סטרס וכיצד הוא משפיע על המוח?
- מאמר סקירה על סטרס, גלוקוקורטיקואידים וטיפול בהפרעות פחד וחדרה
- סקירה של שיטות נוספות לשיפור יעילותם של טיפולי חשיפה
מנהלת עמוד הטיקטוק של עמותת "מדע גדול, בקטנה". מעצבת גרפית ומאיירת, לשעבר מנהלת הקו העיצובי של רדיו חיפה והמייסדת של המותג Ba13ush
