האם יצא לכם לחזות במצבו של ים המלח בשנים האחרונות? האם ראיתם את חופיו נסוגים משנה לשנה בזמן שמע"צ משנה את תווי כביש 90 בניסיון להתחמק מעוד בולענים, כתוצאה מירידת המפלס? האם יצא לכם לחזות בסגירה כמעט הרמטית של חופיו הציבוריים של האגן הצפוני של ים המלח? בעשור האחרון מפלס ים המלח ירד בקצב הגבוה ממטר בשנה. עם עומק מירבי של 300 מטר לערך, האם יכול להיות שבעתיד הוא יעלם כליל?

בדומה לכל גוף מים, מפלס ים המלח נקבע בעיקר על ידי ההפרש בין קצב התאדות המים לבין כמות המים הזורמים אליו. תקופות רטובות התאפיינו במפלס גבוה בעוד שתקופות שחונות התאפיינו במפלס נמוך. אגם הליסאן, אחד מאבותיו הקדומניים של אגם ים המלח (ראו פוסט קודם שלנו בנוגע לעוד קצת פיקנטריה בנושא [1]), השתרע מדרום הכנרת ועד לאזור חצבה. בתקופתו הגבוהה ביותר, בשיא תקופת הקרח האחרונה, לפני כ-25 אלף שנה, מפלס אגם הליסאן היה גבוה בכ-270 מטר מהמפלס הנוכחי האם יצא לכם לחזות במצבו של ים המלח בשנים האחרונות? האם ראיתם את חופיו נסוגים משנה לשנה בזמן שמע"צ משנה את תווי כביש 90 בניסיון להתחמק מעוד בולענים, כתוצאה מירידת המפלס? האם יצא לכם לחזות בסגירה כמעט הרמטית של חופיו הציבוריים של האגן הצפוני של ים המלח? בעשור האחרון מפלס ים המלח ירד בקצב הגבוה ממטר בשנה. עם עומק מירבי של 300 מטר לערך, האם יכול להיות שבעתיד הוא יעלם כליל?של ים המלח[2]. דמיינו שמגדל עזריאלי היה מכוסה לגמרי במים אילו היינו מציבים אותו במקום אחד מהמלונות.

כיום מצבו של ים המלח שונה משמעותית מבעבר. מפלס ים המלח לא תלוי רק בתנאי האקלים השוררים באזור אלא גם בפעילות האדם. בעבר, מים מתוקים היו מגיעים לים המלח דרך נהר הירדן. כיום, מים אלו נחסמים על ידי סכר דגניה וסכרים נוספים על הירמוך כתוצאה מביקוש גובר למים באזור. בנוסף מפעלי ים המלח גורמים לקצב אידוי גבוה מהרגיל. כתוצאה ממאזן המים השלילי מפלס ים המלח יורד. איבוד המים מביא לעליית ריכוז המלח בים ולהשקעתו כמלח (Halite בעגה המקצועית).

כדי להבין איך מלח שוקע, קחו כוס מים רותחים והמיסו בה כמה כפות של מלח עד אשר אינכם יכולים לראות מלח במים. עכשיו החלו לאדות את המים. איבוד המים מביא לעליית ריכוז המלח בכוס. בשלב מסוים, הריכוז יגיע לכמות קריטית ומלח יתחיל לשקוע על קרקעית הכוס. עד שנת 1979 ים המלח לא היה מספיק "מלוח" ומצבו היה מקביל לכוס המלח שלפני האידוי. בתחילת שנות ה-80 ובשל פעילות מפעלי ים המלח מצב זה השתנה ומלח החל לשקוע בים המלח לראשונה מזה זמן רב. ניתן ללמוד רבות על ההיסטוריה האקלימית של ים המלח מאירועי השקעות מלח קודמים,למשל על ידי קידוח בקרקעית האגם[3]. בנוסף, קווי חוף עתיקים, יכולים לספר לנו על ההיסטוריה האקלימית של האזור. בטיול הבא שלכם באזור נסו לחפש קווי חוף עתיקים, אפילו כאלו של אגם הליסאן.

אולם, כמו שהזכרנו קודם, מפלס ים המלח כבר לא מייצג רק את האקלים באזור. מאז 1930, הזמן בו התחילו למדוד את גובה מי ים המלח, ירד המפלס באגן הצפוני ביותר מ-40 מטרים (שכן מפעלי ים המלח דואגים לשאוב מים מהאגן הצפוני לדרומי). בקצב הירידה הנוכחי - יותר ממטר בשנה [4] - יכול להיות שבשלב מסוים נאדה את ים המלח לחלוטין?

בסוף שנות ה-90 חוקרים מהמכון הגיאולוגי, מכון ויצמן ואוניברסיטת ירושלים ניסו לענות על השאלה הזאת בדיוק [5]. החוקרים העריכו שים המלח יאבד בין 100 ל-150 מטרים עד שיגיע למצב יציב בעוד 400 שנים. קשה לחזות את ההשפעות המדוייקות של ירידת מפלס ים המלח על האיזור, אבל ניתן לשער שהנוף, המשאבים ופרנסת התושבים יפגעו כולן. האם אתם יכולים לדמיין את מפלס ים המלח נמוך ב-100 מטר ממיקומו כיום? הערכות החוקרים נכונות לסוף שנות ה-90. כיום, לעומת זאת, נמצא ים המלח בגרעון קיצוני בהרבה שמלמד, אולי, עתידו העגום. מה צופן העתיד לים המלח? ובכן, הדבר היחיד שניתן לומר בוודאות הוא שללא שינוי והתערבות חיצונית ימשיך וירד מפלסו במהירות ועימו יתרבו ההשלכות ההרסניות על האיזור.

מקורות:

[1] פוסט קודם שלנו בנושא ים המלח

[2]Bartov, Y., Stein, M., Enzel, Y., Agnon, A., & Reches, Z. E. (2002). Lake levels and sequence stratigraphy of Lake Lisan, the late Pleistocene precursor of the Dead Sea. Quaternary Research, 57(1), 9-21.

[3] Kiro, Y., Goldstein, S. L., Garcia-Veigas, J., Levy, E., Kushnir, Y., Stein, M., & Lazar, B. (2017). Relationships between lake-level changes and water and salt budgets in the Dead Sea during extreme aridities in the Eastern Mediterranean. Earth and Planetary Science Letters, 464, 211-226.

[4] אתר משמר המפלס

[5] Yechieli, Y., Gavrieli, I., Berkowitz, B., & Ronen, D. (1998). Will the Dead Sea die?. Geology, 26(8), 755-758.