על דורות'י הודג'קין, האישה שפרצה את גבולות הקירסטלוגרפיה

היום מציינים 109 שנים להולדתה של דורות׳י קרופוט הודג׳קין, מבין הכימאים הבכירים של המאה ה-20. קרופוט-הודג׳קין זכתה בפרס נובל בכימיה לאחר שקבעה את המבנה האטומי של מולקולות אורגניות רבות בהן פניצילין, ויטמין B12 ואינסולין.

דורות׳י קרופוט-הודג׳קין נולדה ב-12.5.1910 במצרים להורים בריטים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוריה עוברים לסודאן כאשר היא נשלחת בחזרה לבריטניה ביחד עם אחיותיה הצעירות. באחד הביקורים אצל הוריה בסודאן, היא מוצאת בגינת הבית גביש שמצית את סקרנותה, ולימים יתווה את מסלול חייה כחוקרת. כשהיא חוזרת לבריטניה, היא מתעקשת ללמוד כימיה במקום כלכלת בית, כפי שעושות רוב הנערות בתקופתה. בהמשך, היא מתקבלת ללימודי כימיה באוניברסיטת אוקספורד ומשתייכת לקולג׳ סומרוויל, אשר בעת ההיא היה קולג׳ לנשים בלבד. קרופוט-הודג׳קין היא בין הבוגרות הראשונות שזוכות לקבל תואר מלא מטעם אוניברסיטת אוקספורד, שכן רק ב-1925 האוניברסיטה פורסת חסות מלאה על הקולג׳ים לנשים, וזאת הודות למאבקה של נשיאת קולג׳ סומרוויל. בהמשך הקריירה שלה קרופוט-הודג׳קין תחזור לסומרוויל כחברת סגל ומרצה.

לאחר שהיא מסיימת את לימודיה בהצטיינות וכאשר היא עדיין אחוזת סקרנות לגבי גבישים, קרופוט-הודג׳קין ממשיכה לדוקטורט באוניברסיטת קיימברידג׳, שם היא מצטרפת לקבוצתו של ג׳ון ד. ברנל שחוקר מבנה אטומי של חומרים בעזרת קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. בשיטה זו, מקרינים מולקולה בקרני רנטגן ואז מנתחים את דפוס ההחזרה שלהן כדי לקבוע את המיקום של כל אטום במולקולה, ומכאן את המבנה המרחבי שלה. מטבע הדברים לא נוכל להקרין מולקולה יחידה ולכן אנחנו זקוקים לעותקים רבים של אותה המולקולה. בנוסף, על מנת לקבל דפוס החזרה אחיד עבור כל העותקים אנחנו צריכים שכולם יהיו בדיוק באותה הכיווניות. במילים אחרות, אנחנו זקוקים לגביש: מערך של מיליארדי מולקולות זהות שמאורגנות בדיוק באותו האופן ובאותה הכיווניות. את הגביש מקרינים בקרני רנטגן מכל הכיוונים, על מנת לקבל מידע מלא על המבנה התלת מימדי.

קרופוט-הודג׳קין, כאמור, מוקסמת מגבישים עוד מילדות. לצד המקום המרכזי שהם תופסים במחקריו של ברנל, הוא עצמו ידוע כתומך בשוויון הזדמנויות לנשים, ולכן קל לראות מדוע היא בוחרת להצטרף לקבוצתו.

ישנם חומרים שמאוד קל לקבל מהם גבישים, כמו למשל מלח שולחן, שמתגבש בקלות כאשר מייבשים מי-ים. לעומתם, ישנם חומרים שקשה בהרבה לגבש, ובהם מולקולות גדולות ומורכבות. ברנל וקרופוט-הודג׳קין עובדים ביחד על גיבוש של חומרים אורגניים, וביחד הם משיגים פריצת דרך משמעותית - הם מצליחים לראשונה לקבל גבישים יציבים של חלבון: הם מגבשים את האנזים פפסין ומפענחים את המבנה המרחבי שלו. בעקבות ההצלחה הזו, קרופוט-הודג׳קין חוזרת לאוקספורד ומקימה בה מעבדה משלה.

במהלך השנים הבאות, קרופוט-הודג׳קין מובילה פריצות דרך משמעותיות, כאשר היא מפענחת עוד ועוד מבנים של מולקולות אורגניות גדולות ומורכבות. בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 היא חוברת לעמיתיה במחלקה לפתולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, וביחד הם מובילים את המהפכה הרפואית של המאה ה-20 - פיתוח האנטיביוטיקה הראשונה, פניצילין. קרופוט-הודג׳קין היא שאחראית לפענוח המבנה המרחבי של הפניצילין, דבר שסייע רבות לעמיתיה הווארד פלורי, ארנסט צ׳יין ונורמן היטלי, להפוך אותו לתרופה יעילה ובטוחה המתאימה לייצור המוני. ההישג החשוב הזה מדרבן אותה להמשיך ולפענח מבנים נוספים. היא משיגה פריצת דרך רפואית נוספת כאשר היא מפענחת את המבנה של הורמון האינסולין. הגילוי הזה הוא אבן דרך משמעותית בייצור המלאכותי של ההורמון והפיכתו לתרופה זמינה לחולי סוכרת רבים ברחבי העולם.

עבור תגליות אלו, כמו גם מבנים נוספים שפיענחה, קרופוט-הודג׳קין זוכה לבדה בפרס נובל בכימיה לשנת 1964. בנוסף, היא זוכה לעוד שורה של פרסים יוקרתיים, בהם עיטור מסדר הכבוד (Order of Merit) והתואר FRS - קיצור של Fellow of the Royal Society, ארגון אשר כיום מעניק מלגת מחקר על שמה. גם לאחר שזכתה בפרסים יוקרתיים אלו, קרופוט-הודג׳קין נשארת כחוקרת באוניברסיטת אוקספורד. לאחר שהיא פורשת ממחקר פעיל ומהוראה, היא מתמנה לעמיתה בקולג׳ וולפסון שהוקם זמן קצר לפני כן. עד למותה בשנת 1994 היא פועלת לקידום שלום ונגד הפצת נשק גרעיני. בזכות כל אלה היא עומ

דת בשורה הראשונה של מדעני המאה ה-20.  

שקד אשכנזי היא עמיתה של מלגת ניוטון הבינלאומית של החברה המלכותית ועמיתת מחקר זוטרה בקולג׳ וולפסון

מקורות:

[1] דורות׳י קרופוט - הודג׳קין באתר פרס נובל

[2] דורות׳י קרופוט - הודג׳קין באתר החברה המלכותית לכימיה

[3] דורות׳י קרופוט - הודג׳קין באתר קולג׳ סומרוויל