מחלת הזיקה, שעוברת בעיקר בעקיצת יתוש, נקשרה למומים מולדים קשים. מחקר שפורסם לאחרונה מראה הדבקה של יתושים שזחליהם נחשפו לנגיף הזיקה, שהופרש בשתן. לתוצאה זו השלכות על ההבנה, ועל ההתמודדות עם התפרצויות הנגיף.

בשנים 2015 - 2016  נצפתה בברזיל עליה חדה בשיעור התינוקות שנולדו עם תסמונת הראש הקטן (מיקרוצפליה) - מצב בו נפח הראש קטן מהרגיל, ועלול  לגרום לפגיעות מוחיות שונות וללקויות התפתחותיות. חקירת התופעה הובילה למציאת גורם אפשרי - התפרצות נגיף ושמו זיקה (Zika virus), שמועבר על ידי יתושים מהסוג אדס (Aedes).

הידבקות בנגיף בעת ההיריון נקשרה גם למומים מולדים נוספים מעבר למיקרוצפליה. במבוגרים, הנגיף גורם לרוב למחלה קלה יחסית, הכוללת חום, פריחה וכאבי שרירים, שחולפת תוך כשבוע. חלק קטן מהחולים עלול לפתח את תסמונת גיאן-ברה, תסמונת המתרחשת לאחר מחלות זיהומיות שונות וכוללת שיתוק שלרוב חולף.

איך נדבקים בזיקה?

רוב החולים נדבקו מעקיצת יתוש המעביר העיקרי של הזיקה הוא יתוש האדס המצרי (Aedes aegypti), אך גם יתוש הטיגריס האסיאני (Aedes albopictus) נחשב למעביר של הנגיף. נקבת היתוש עוקצת אדם הנגוע בנגיף, הנגיף עובר לבלוטות הרוק של היתוש ועובר בעקיצה לאדם הבא, שממשיך את מחזור ההדבקה. הנגיף מסוגל לחיות בגוף מספר חודשים לאחר ההחלמה, ולעבור מאדם לאדם גם ביחסי מין, תרומת דם, מהאם-לעובר, או בהנקה. מספר מחקרים מצאו שהנגיף גם מופרש בשתן בעת המחלה ואף מספר ימים עד שבועות אחריה. תופעה זו עניינה את החוקרים - האם  יתושים יכולים להידבק בנגיף הזיקה ממים המזוהמים בשתן אנושי? אחרי הכל, זחלי היתושים גדלים היטב בביוב ובמים המזוהמים בשפכים.

במאמר שפורסם לאחרונה (מרץ 2019) בירחון המדעי היוקרתי Nature Communications, החוקרים הביאו עדויות למעבר הנגיף מהשתן בביוב ליתושים, ומשם להדבקה של בעלי-חיים בנגיף. תחילה, החוקרים הוסיפו נגיפי זיקה לשתן אנושי בטמפרטורות שונות והדגימו שהנגיף שורד בשתן עד יממה. בשלב השני, החוקרים הוסיפו נגיפי זיקה למים בהם היו זחלי וגלמי יתושים משני המינים אדס מצרי וטיגריס אסיאני, בריכוזים נמוכים של נגיף שמזכירים את הריכוז המופרש בשתן. היתושים שהתפתחו מהזחלים והגלמים היו חיוביים לחומר הגנטי של הנגיף.

בשלב הבא, החוקרים בדקו האם היתושים האלו אכן מסוגלים להדביק בנגיף הזיקה. לשם כך הם השתמשו בחיית-מודל: זן של עכברי מעבדה שרגיש לנגיף הזיקה, בעקבות חסר גנטי של קולטן האינטרפרון, שמעורב בתגובה החיסונית מפני נגיפים. נקבות היתושים שגדלו במים המזוהמים בנגיף עקצו 17 עכברים - מתוכם 3 נדבקו במחלה. כדי להראות שלא מדובר רק בזני-מעבדה של יתושים, החוקרים אספו מהשטח זחלי-יתושים והשרו אותם בשתן שהוסף אליו נגיף הזיקה, ואף הצליחו להדביק עכבר (מתוך 14 עכברים שנעקצו) בנגיף הזיקה ולגרום למותו.

החוקרים אף אספו דגימות ביוב מבורות-ספיגה בברזיל, הוסיפו להן נגיפים אחת למספר שעות, כדי לדמות את הקצב בו אדם הולך להטיל את מימיו, וגידלו בהם זחלי אדס מצרי. כ-2% מהיתושים היו חיוביים לנגיף, ואף הצליחו להדביק עכבר. החוקרים גם הראו ששתן של עכברים מודבקים עשוי להוביל להדבקת יתושים בנגיף.

למה תוצאות אלו חשובות?

מדובר במחקר ראשון מסוגו שהדגים הדבקה של יתוש בנגיף הזיקה דרך חשיפה סביבתית לנגיף בשלב הזחל והגולם. עדיין לא ברור מה החשיבות של הדבקת היתושים דרך הביוב בהתפרצות אמיתית (כמו זו שאירעה בברזיל), אבל זה ללא ספק נושא שחשוב לבדוק בהתפרצות הבאה, ועשוי להוביל לטיפול יעיל יותר בהתפרצות - למשל, הדברת יתושים בביוב, והקמת תשתיות ביוב שמקשות על התרבות יתושים.
חשוב גם לזכור שנגיף הזיקה אינו היחיד מבני משפחתו שמועבר על ידי יתושים: הנגיפים הגורמים למחלת הדנגי, לקדחת הצהובה ולקדחת מערב הנילוס (מחלה המתפרצת גם בישראל) נמצאו גם הם  בעבר כמופרשים בשתן, וייתכן שמועברים באופן דומה ליתושים שגדלו בסביבה מזוהמת בשתן, ומשם לאדם.

כיצד להתגונן נגד נגיף הזיקה - סרטון לצפייה

לקריאה נוספת:

1. על מחלת הזיקה, באתר המרכז האמריקאי לבקרת מחלות
2. המאמר: Aedes mosquitoes acquire and transmit Zika virus by breeding in contaminated aquatic environments