[אחד באפריל] מחקר חדש מצא כי תפוחי-אדמה מסוגלים לחוש אהבה, דיכאון ושברון לב

כל אחד חווה לפחות פעם אחת בחייו אהבה, שיברון לב ודיכאון. כעת, חוקרים מהמכון לחקר תפוחי האדמה באיידהו שבארצות הברית, מצאו כי תפוחי אדמה מסוגלים גם הם לחוש רגשות כגון אהבה ועצב.

ראשית, מהו רגש

רגש הוא מכלול אותות חשמליים באמיגדלה שבמוח, אשר באים לידי ביטוי בשינויים הורמונליים ונוירולוגיים. כפי שהסברנו כאן בעבר, כאשר עולות רמות המוליך העצבי דופאמין במוח, אנחנו חשים טוב יותר ויותר שמחים ואוהבים. לעומת זאת, כאשר רמות הדופאמין יורדות אנחנו מרגישים יותר עצובים ודיכאוניים.

עמילן הוא חומר המזרז ייצור דופאמין באופן טבעי, בדומה לשוקולד ומין. עובדה זו מעלה מיד את השאלה "מה לגבי תפוחי אדמה?". מכיוון שתפוח האדמה מורכבי בעיקר מעמילן, חוקרים רבים מנסים לענות על השאלה "האם תפוחי האדמה שמחים בעצמם?". כעת, חוקרים מהמכון לחקר תפוחי האדמה באיידהו שבארצות הברית, מצאו כי בתנאי ניסוי מאוד מסוימים (כן, זו נקודת ביקורת על המאמר), העמילן שבתפוח האדמה ישפיע על האופן שבו תפוח אדמה אחד יגיב לתפוח אדמה נוסף.

התנאים בהם נערך הניסוי [1] מעט שנויים במחלוקת, הן מהפן האתי והן מאחר שמעטים התפודים שמגיעים באופן טבעי למצב שבו נערך הניסוי. החוקרים זיווגו בין שני תפודים - זכר ונקבה - ובדקו את הרכבם המולקולרי. במהלך המחקר, הם שידכו בין שני תפודים צעירים ופוריים (אחד זכר ואחת נקבה), ונתנו להם להתרגל זו אל זה. לאחר שהתמקמו במאורתם, חלק מהתפודים אף הזדווגו, לקחו החוקרים את נקבת התפוד, השתמשו בגופה להכנת פירה, ובחנו את תגובת הזכר.

אף שהתפוד הזכר לא היה עד לאף אחד משלבי הכנת הפירה, הממצאים היו חד-משמעיים: הוא הפגין רגשות של שיברון לב ודיכאון. או לפחות זה מה שהסיקו החוקרים לאחר שמדדו באמצעות כרומטוגרפיה נוזלים את ריכוז המולכים העצביים וההורמונים בהפרשות התפוד לפני ואחרי הפרידה.

מה משמעות הדבר?

לממצאים אלו יש כמה שימושים פוטנציאליים, בעיקר בתעשיית הדיאטות, בהן מקובל לחשוב שרחמים עצמיים גורמים לאכילה מופרזת של תפודים. אם ניתן יהיה לגרום לאנשים לרחם על תפוחי האדמה, ייתכן שניתן יהיה להפוך את הרחמים לטריגר הימנעות מאכילה דווקא. בנוסף, מדגישים החוקרים שהמחקר נותן ביסוס מחקרי לשימוש בתפוח-אדמה כצעצוע האנשה לילדים. צעצוע זה קיים מזה שנים, אך ללא הביסוס המדעי הדרוש והיה עד עתה בבחינת לא מזיק - לא מועיל. כעת, החוקרים מדגישים כי יש ביסוס להאנשת התפודים, וחושפים שחלק מהמימון למחקרם ניתן על ידי חברת פיקסאר (דיסני), שכידוע השתמשה בהאנשה זו בסדרת סרטי "צעצוע של סיפור". החוקרים מדגישים שאין עדיין מספיק מידע על תפוחי אדמה שעשויים מפלסטיק, ושזה אחד מכיווני מחקר ההמשך.

מעבר לביקורת על התנאים הלא-טבעיים של הניסוי, שכן ידוע שתפוחי-אדמה חיים בקומונות ולא בזוגות (עלתה טענה לגיטימית על חוסר בתמיכה משפחתית). קיימת גם ביקורת על דרך הערכת מצבו הנפשי של התפוד: החומרים בהפרשות התפוד כבר הגיבו עם האוויר ולכן יתכן שהתחמצנו או התפרקו, ואין להסיק מהן על מצבו וחיוניותו של התפוד. עם זאת, נציין שבחינת הפרשות היא כמובן הדרך המקובלת לנטר חומרים, שכן הניסיון לבדוק חומרים בטרם הופרשו היא כמובן פולשנית. בנוסף, הביקורת המסוימת הזאת באה מכיוונן של יצרניות חטיפי תפוחי אדמה, ויש לקחת אותם עם מעט מלח.

מקורות:

[1] המחקר המקורי