אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה המובילה לכאב ולסבל אצל נשים רבות, וברבים מהמקרים היא מובילה לבעיות פוריות. על פי ההערכות, שכיחות המחלה היא עד חמישית מאוכלוסיית הנשים הכללית ועד שליש מאוכלוסיית הנשים הסובלות מבעיות פוריות.
החלק הפנימי של הרחם מורכב מרקמת תאים שנקראת אנדומטריום. רקמה זו נוצרת בתחילת המחזור החודשי, מגיעה לשיאה לקראת הביוץ ונושרת בסיום המחזור, במה שאנחנו מכירים כווסת. במחלת האנדומטריוזיס, רקמת הרחם הזו נמצאת גם מחוץ לחלל הרחם, לרוב בקרבת איברי הרבייה באזור האגן. המיקום השכיח ביותר הוא השחלה, אך נגעי הרקמה יכולים לערב איברים נוספים, כולל המעי ושלפוחית השתן. בהתבוננות באיברים הפנימיים ניתן לראות נגעים מדממים בגדלים משתנים, ולעיתים גם נגעים גדולים בשחלה שנקראים אנדומטריומה (או בשמם המעניין יותר- ציסטות שוקולד, שניתן בגלל המראה האופייני). כל אלו מובילים לדלקות מקומיות. במקרים חמורים, הנגעים עשויים לפגוע ברקמות הסמוכות אליהם ואף לגרום להידבקויות באגן. ישנם מקרים נדירים מאוד בהם ניתן למצוא נגעי רקמת רחם גם באיברים רחוקים מהאגן, כמו הריאות או המוח.
כיצד נוצר מצב שרקמת הרחם ממוקמת מחוץ לו? הסיבה אינה ברורה לחלוטין, אך יש כמה תיאוריות שמסבירות את התופעה. תיאוריה אחת מציעה, שבזמן דימום הווסת חלק מרקמת הרחם ״גולש״ החוצה אל איברי האגן במקום לצאת דרך הנרתיק, וכך היא ״נתקעת״ בתוך הגוף ונשארת שם. לכאורה, מערכת החיסון אמורה לזהות מצב שבו תאים נמצאים מחוץ למקומם הרצוי ולהיפטר מהם. עם זאת, אף על פי שהמחלה מאופיינת בדלקת, שביסודה היא תגובה של מערכת החיסון, הנגעים נשארים. כלומר, אין פינוי מוצלח שלהם. לפיכך, ישנה תיאוריה לפיה אנדומטריוזיס היא מחלה שמקורה בבעיה בתפקוד מערכת החיסון, ואף יש שמגדירים אותה כתסמונת אוטואימונית.
נשים הסובלות מהמחלה מדווחות על טווח רחב של תסמינים שמשתנים בהתאם לחומרת המחלה. השלשה ה"קלאסית" כוללת בעיות פוריות, כאבים חזקים במהלך הווסת וכאבים בעת קיום יחסי מין. רוב הסובלות מהמחלה מתלוננות על כאבים ממושכים וחזקים באגן או בגב התחתון, המופיעים לקראת הווסת ושוככים עם סיומה, אך אצל חלקן הכאב הוא כרוני ואינו תלוי במחזור החודשי. הכאבים האלה הם תוצאה הן של הדלקת המקומית והן של חומרים שמפורשים בזמן דימום הווסת ותפקידם לעודד נשירת הרקמה בסיום המחזור החודשי. למעשה, נשים אלו חוות ״כאבי מחזור״ אשר מופיעים גם באזורים נוספים באגן בהם יש נגעים. נוסיף עם זאת, שחלק מהנשים סובלות מכאבים חזקים מאוד שכאמור אינם מוגבלים לימי המחזור, אשר עלולים לשבש את חייהן ולפגוע בביכולתן לעבוד, ללמוד ועוד. חשוב לדעת שאין קשר ישיר בין חומרת הכאבים לבין חומרת המחלה.
מדוע נגרמות בעיות פריון? אחת הסיבות הינה נוכחות נגעים בחלל האגן שעשויים לגרום לעיוות של השחלות והחצוצרות, ובכך להביא לקושי בכניסה להיריון. עם זאת בעיות פריון יכולות להופיע גם במקרים בהם אין פגיעה באנטומיה של האגן.
על אף שקיימים תסמינים אופייניים, ניתן לאבחן את המחלה באופן ודאי רק באמצעות לפרוסקופיה - הכנסת מצלמה לחלל הבטן והסתכלות ישירה על הנגעים. למרבה הצער, נראה שקיים תת-אבחון של המחלה ונשים רבות סובלות מאוד מדי חודש מבלי שהן זוכות להתייחסות הולמת לתלונותיהן. הסיבה לכך היא כנראה שהתסמינים הראשונים שמופיעים הם כאבים שקשה לזהות שהם אינם כאבי מחזור ״נורמליים״. לפי הערכות מסוימות, הזמן הממוצע בין הופעת התסמינים ובין האבחנה הסופית הוא 12 שנים (!). אמנם לא ניתן למנוע את הופעת המחלה ולא ניתן לרפא אותה, אך ניתן לטפל בחלק מהתסמינים. הטיפול משתנה בהתאם לתלונות ויכול להתחיל במעקב בלבד אצל חולות עם תלונות מינימליות, להמשיך דרך משככי כאבים ולהגיע למגוון טיפולים הורמונאליים, דוגמת גלולות וסוגים נוספים, במקרים קשים יותר. עם זאת, לעיתים נדרש טיפול ניתוחי שמטרתו להסיר את רקמת האנדומטריוזיס ולתקן את האנטומיה של האגן. חשוב לדעת כי גם לאחר הניתוח המחלה עלולה לחזור. אישה החושדת כי היא סובלת מאנדומטריוזיס צריכה להעלות את הנושא במפורש מול רופא/ת הנשים שלה ולהתייעץ איתם לגבי המשך האבחון והטיפול.

מור ארבל היא דוקטור לרפואה
לקריאה נוספת:
[1] - מידע כללי על אנדומטריוזיס
[2] מידע כללי על אנדומטריוזיס
[3] אנדומטריוזיס ובעיות פוריות
[4] אנדומטריוזיס ובעיות פוריות
[5] מעורבות מערכת החיסון באנדומטריוזיס
[6] מעורבות מערכת החיסון באנדומטריוזיס