מערכת הלימפה מקשרת בין מערכת הדם והרקמות השונות של הגוף. המערכת מוליכה נוזל שדומה לנוזל הדם ומורכב מתאי מערכת החיסון וכן מהנוזל שנמצא מחוץ לתאים של הרקמות והאיברים שבגוף ("הנוזל החוץ-תאי") שהיא "אוספת" אליה.
תפקידיה של מערכת הלימפה בגוף הם רבים: היא משמרת את מאזן הנוזלים ברקמות השונות בגוף על ידי כך שהיא מנקזת מהרקמות נוזלים מיותרים או דלקתיים, וכן מחזירה אל אותן רקמות נוזלים ש"נשפכו" למערכת הדם בזמן העברת חומרי הזנה לרקמות.
אחד מתפקידי מערכת הלימפה הוא במערכת החיסון. בדומה לכלי הדם, היא נושאת בתוכה תאי דם לבנים ומובילה אותם אל הרקמות. שניים מהתאים האלו הם תאי T ותאי B, שאחראים בין היתר על הזיכרון החיסוני שלנו. בנוסף להובלה, תאים אלו נעזרים במערכת הלימפה כדי להיחשף לחומרים שמעוררים אותם לתגובה חיסונית; שרשרת ארועים שבסופה תאי מערכת החיסון "זוכרים" מי תקף את הגוף בעבר כדי למגר אותו ביעילות רבה יותר להבא. אם כך, ניתן לראות בבירור שמערכות הדם והלימפה הן שתי מערכות הובלה השזורות אחת בשנייה ברחבי הגוף, וששיתוף הפעולה ביניהן חיוני לתפקוד הגוף.
בעולם המדע והרפואה הכירו את מערכת הלימפה היטב, והיא תוארה לראשונה כבר במאה ה-17 כמערכת הובלה כמו-מימית (מלטינית - lympha, מילה שמשמעותה היא "מים"), אבל לא הכירו שלוחה שלה באחד האיברים החשובים בגוף - המוח. ידענו כי המוח עטוף בנוזל מיוחד הנקרא "הנוזל המוחי-שדרתי" אשר מקטין את הלחץ על בסיסו ומשמש כמעין בולם זעזועים, בנוסף לתפקידו בניקוז התוצרים העודפים של עבודת המוח. עם זאת, שנים רבות לא היה ברור לחלוטין כיצד אותו נוזל מנקז חומרים החוצה מהרקמה ללא מערכת הובלה ברורה. כמו כן, בהתאמה לתפקיד החיסוני של מערכת הלימפה, חוקרים רבים תהו לגבי קיומן של מערכות שמסייעות למוח להעביר אליו תאי חיסון מ"בחוץ"; תאי חיסון "מקומיים" במוח כבר מוכרים זמן רב, אך בנוסף אליהם נצפו במוח תאי חיסון "חיצוניים" בזמן דלקת ומחלות נוירולוגיות – כיצד אלו הגיעו לשם במהירות וביעילות שאנו רואים אותם עושים זאת, ללא מערכת הובלה?

בשנת 2015, פרסמו ד"ר אנטואן לובו ועמיתיו במעבדתו של פרופ' ג'ונתן קיפניס באוניברסיטת וירג'יניה מחקר מהפכני שעורר גלים ברחבי העולם המדעי, וכנראה נותן תשובה חלקית לשאלות אלה [1]. החוקרים השתמשו בשיטות מתקדמות של חקר רקמות, וגילו באמצעותן מערכת מסועפת של כלי לימפה העוברים לאורך מבנים ה"עוטפים" את המוח שנחשבו עד כה כחסרי מערכת כזאת. החוקרים סרקו את המערכת וחיפשו סמנים של תאי מערכת החיסון, כצפוי ממערכת לימפה מתפקדת - ואכן, מצאו סמנים כאלה. כמו כן, החוקרים ראו כי המערכת מנקזת חומרים שונים הישר מהנוזל המוחי-שדרתי ה"עוטף" את המוח אל עבר קשרי לימפה צוואריים.
לא בכדי זכה המחקר לכותרת "גילוי השנה" של מגזין המדע היוקרתי Science - לעובדה שלמוח יש יכולת לנקז החוצה פסולת ובה בעת לקיים אינטראקציה צמודה ביותר עם מערכת החיסון החיצונית יש משמעות אדירה, הן בעת בריאות והן בעיתות מחלות נוירולוגיות מגוונות. בהרבה ממחלות אלו ידוע כי ישנה מעורבות של מערכת החיסון באופנים שונים ומורכבים, אבל המנגנון שבו דו-שיח זה מתרחש עדיין אינו ברור לחלוטין. גילוי זה יכול לעזור להתחיל לענות על השאלות האלה.
ייתכן ולשלוחת מערכת הלימפה החדשה שהתגלתה תפקידים בהתפתחות מחלות שאנו יודעים על מעורבות של מערכת החיסון בהן, כמו אלצהיימר וטרשת נפוצה [2,3], אך חשיבותה עשויה להיות רחבה אף יותר - אם נצליח לרתום אותה גם בכדי להילחם במחלות האלו.

מקורות:
[1] המאפיינים המבניים והפונקציונליים של כלי הלימפה במערכת העצבים המרכזית (המאמר המקורי: Louveau et al., 2015)
[2] מערכת הלימפה בהפרעות נוירולוגיות: מרכיב עצבי-לימפתי-וסקולרי בטרשת נפוצה ובאלצהיימר (מאמר המשך שדן בקשר הספציפי בין כלי הלימפה המדוברים במערכת העצבים המרכזית לבין מחלות נוירולוגיות, Louveau et al., 2017)
[3] מחלות נוירולוגיות ככשל של הדו-שיח בין המוח למערכת החיסון: הפנים הרבות של דלקת עצבית (מאמר שדן באופן כללי יותר במחלות נוירולוגיות והקשר שלהן לדו-שיח בין המוח למערכת החיסון, Schwartz & Deczkowska, 2016)
לקריאה נוספת:
הסבר כללי רחב יותר על מערכת הלימפה: האנטומיה שלה ותפקידיה בגוף (מגזין Medical News Today)
קרומי המוח של קופים וקופי אדם מכילים כלי לימפה אותם ניתן לראות באמצעות MRI לא חודרני (מאמר המשך שאיתר את כלי הלימפה המדוברים גם בבני-אדם, Absinta et al., 2017)