רק פעם אחת בהיסטוריה האנושית, לפני כ-12 שנה, נרשם אדם ש"נרפא למעשה" מנגיף ה-HIV - כלומר, שלא ניתן למצוא את הנגיף בגופו לאחר שהפסיק ליטול תרופות כנגד הנגיף ולכן אינו זקוק להן. מספר קבוצות מחקר כעת מדווחות על מקרה שני של אדם כזה בבריטניה, והקהילה המדעית רועשת.
קרוב ל-37 מיליון איש בעולם חיים כיום עם HIV. בהיעדר טיפול גורם הנגיף לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש, מחלת האיידס (AIDS), ממנה מתים כל שנה כמיליון איש. למרות שהטיפול בנגיף השתפר מאוד, ובמערב כמעט ולא מתים ממנו, מאז פרוץ מגפת ה-HIV רק אדם אחד שנדבק בנגיף נרפא למעשה ממנו. כעת חוקרים מדווחים בכתב העת המדעי הנחשב Nature על אדם נוסף שאולי נרפא למעשה מהנגיף [1].
כפי שמוסבר בהרחבה ברשומה "כוחות על" בבלוג "תיבת נעם" [2], נגיף ה-HIV תוקף את תאי הדם הלבנים – תאי מערכת החיסון [3, 4]. ללא טיפול תרופתי יעיל, הנגיף גורם להשמדתה של רוב אוכלוסיית התאים החיסוניים המכונים תאי T מסייעים, לקריסתה של מערכת החיסון ולמחלת האיידס. המחלה חושפת את הגוף למחלות זיהומיות שונות ולסרטן ובסופו של דבר גורמת למותו של החולה. עם זאת, תחת טיפול תרופתי נכון ומבוקר, נשאי HIV כיום הינם מטופלים כרוניים שחיים חיים בריאים ומלאים עם תוחלת חיים כמעט זהה לאנשים שאינם נשאים [5].
כמו כל הנגיפים, HIV הוא טפיל שחייב לחדור לתאים כדי להשתלט על המערכות שלהם ולהתרבות. כש-HIV מהזן הנפוץ ביותר (HIV-1) מדביק תא T מסייע הוא נעזר בין היתר בקולטן על התא הקרוי CCR5. לאנשים מסוימים יש מוטציה בגן לקולטן, שגורמת לכך שהוא לא יופיע על גבי התאים. ללא הקולטן הנגיף לא מסוגל לחדור לתאים ולכן המוטציה מקנה עמידות בפני HIV. סיכויים של אנשים ללא הקולטן הזה להידבק בזן הנפוץ של הנגיף הוא אפסי [6].
עד לפני כמה ימים ידענו על אדם אחד העונה לשם טימותי ריי בראון המוכר גם בכינוי "המטופל מברלין" – אשר נרפא למעשה מ-HIV בזכות השתלת מח עצם מתורם בעל מוטציה המקנה עמידות לנגיף [7]. בראון היה נשא HIV שטופל בתרופות מאז 1995 וחלה בלוקמיה (סרטן דם) בשנת 2006. הטיפול הכימותרפי שקיבל למחלה לא עזר, ולכן היה חיוני שיעבור השתלת מח עצם, תהליך בו משמידים את מח העצם של החולה ומחליפים אותו בזה של תורם. אם מח העצם החדש נקלט, הוא בונה מחדש את מערכת החיסון ואת שאר תאי הדם בחולה. לבראון נמצא תורם עם מח עצם מתאים שגם עמיד ל-HIV. כתוצאה מההשתלה, בראון הבריא מהלוקמיה ואף קיבל מערכת חיסון חדשה שעמידה בפני הנגיף. הוא הפסיק לקחת את התרופות לטיפול בנגיף, ולמרות זאת עד היום לא ניתן למצוא סימנים ל-HIV בדמו ולא ברקמות גופו שנבדקו.
כעת, מדווחות מספר קבוצות מחקר על מטופל בריטי חדש אשר נראה כי נרפא לכאורה מהנגיף [1]. בדומה למטופל מברלין, גם מטופל זה חלה בסרטן דם (לימפומה על שם הודג'קין), וגם הוא עבר השתלת מח עצם מתורם עם עמידות ל-HIV. הוא המשיך ליטול תרופות נוגדות נגיף כ-16 חודשים לאחר ההשתלה כדי לוודא שעברה בהצלחה. לאחר תקופה זו הטיפול נוגד ה-HIV הופסק - וכבר כ-18 חודשים, שבמהלכם בדקו נוכחות של HIV בדמו בבדיקות שונות, לא הצליחו לאתר כל זכר לנגיף שנשא לפני ההשתלה. מצב שכזה מכונה ברפואה "רמיסיה" – הפוגה של מצב המחלה. החוקרים הדגישו כי למרות ש-18 חודשים אינם זמן ארוך מספיק כדי לאשר הפוגה מוחלטת, כמו גם שייתכן כי הבדיקות אינן מעמיקות מספיק כדי לאתר שאריות מזעריות יותר של הנגיף, התוצאות עשויות לבשר על ריפוי "למעשה" שני בהיסטוריה מ-HIV.
אז – מה חדש פה? קודם כל, הקהילה המדעית לא הייתה בטוחה אם "המטופל מברלין" הינו מקרה חד-פעמי של מטופל בעל מאפיינים מאוד ספציפיים שאפשרו לו, ורק לו, הפוגה ארוכת טווח של הנשאות. העובדה שישנו עוד אדם שככל הנראה עבר הפוגה, מעידה על כך שמעורב פה מנגנון שאפשר ליישם על אנשים שונים. כמו כן, בעוד ש"המטופל מברלין" עבר טיפול קשה מאוד שכמעט גרם למותו, שכלל הקרנות ושני אירועי השתלת מח עצם, הטיפול הנוכחי כלל השתלה אחת בלבד ללא הקרנה, שבכל זאת הביאה להפוגה דומה.
אם כך, תשאלו מדוע לא לרפא למעשה את כל נשאי הנגיף עם השתלת מח עצם עם תאי חיסון עמידים? ובכן, ישנן כמה בעיות עם הטיפול הקיים: הסיכוי למצוא תורם מתאים שיש לו גם עמידות לנגיף הוא נמוך ביותר. בנוסף, השתלת מח עצם היא תהליך יקר מאד. בהשתלה עצמה ישנו סיכון משמעותי לסיבוכים רבים וקשים, כולל מוות. מאחר שמקור מח העצם בתורם זר, יש צורך בלקיחת תרופות נוגדות דחייה המדכאות את מערכת החיסון למשך זמן רב. כדי להשתמש במוטציה לטיפול ב-HIV צריך לפתח שיטה חדשה ליצור מוטציות קשורות-CCR5 בתאי הנשאים, ללא צורך בתורם זר ובתהליך השתלה מסוכן – והדרך לשם עוד ארוכה.
בינתיים, עלינו, כחברה וכפרטים, לשמר את אחוזי ההידבקות בנגיף ברמה נמוכה: הקפדה על קיום יחסי מין בטוחים ואי-הזרקת סמים הן רק חלק מהאפשרויות הקלות והנגישות שלנו להילחם בו [8].

הכתבה נכתבה בעזרת נעם לויתן.
לקריאה נוספת:

1. רמיסיה של HIV-1 לאחר השתלת מח-עצם עם מוטציית CCR5-דלתא-32
2. כוחות-על? הנדסה גנטית בתאי מערכת החיסון של נשאי HIV עשויה להגן מהנגיף
3. מהו נגיף ה-HIV?
4. המלחמה ב-HIV – כשהנגיף מכה בחזרה
5. שיפור בתוחלת חיים של נשאי HIV – מי נשאר מאחור?
6. התינוקות המהונדסות הראשונות בהיסטוריה?
7. ריסון לטווח-ארוך של HIV באמצעות השתלת מח-עצם עם מוטציית CCR5-דלתא-32
8. אתר הועד למלחמה באיידס