״סרטן״ הוא משפחה של מחלות המאופיינות בחלוקה לא מבוקרת של חלק מתאי הגוף, על חשבון התאים הבריאים בסביבתם, בזמן שהם גוזלים משאבים חיוניים. האתגר המרכזי במלחמה בסרטן הוא שמקורם של התאים הסרטניים הוא בתאי הגוף עצמו. כמעט ולא ניתן למצוא טיפול שיפגע רק בתאים הסרטניים ולא בתאים הבריאים בכלל, מאחר שנדיר שיש לתאים הסרטניים מאפיין ייחודי משלהם שלא קיים בתאים בריאים.
כיום, הטיפול העיקרי במחלת הסרטן הוא כימותרפיה, טיפול כימי המבוסס על תרופות ציטוטוקסיות - "רעילות לתאים". התרופות פעולות על ידי שיבוש חלוקת תאים בגוף שגורמת למות או לעצירת התרבות התא, ובכך מזיקות לגידול הסרטני או מכחידות אותו.  דוגמה לתרופה כימותרפית היא ציספלטין, עליה כתבנו בעבר [1]. כימותרפיה ניתנת כטיפול עצמאי או כטיפול משולב עם ניתוח, קרינה, טיפול ביולוגי, הורמונלי, ואימונותרפיה. הטיפול הכימותרפי ניתן במחזורים לאורך תקופה ובכל טיפול כמות התאים הסרטניים והגרורות מצטמצמת, עד העלמות מלאה וגוף "נקי" מתאי סרטן. לפי סוג התא הסרטני ייקבע הטיפול שיכיל מספר סוגים של כימותרפיה אשר יתקפו מכיוונים שונים את התפתחות הגידול הסרטני.
אם נדמה את הכימותרפיה לכלי נשק, אז היא תהיה תותח כבד אשר מפציץ לכל עבר, ופוגע ללא אבחנה, בשונה מצלף הפוגע בירייה נקודתית ומדויקת. כך, במקביל להריגת התאים הסרטניים, הכימותרפיה פוגעת בתאי הגוף הבריאים שמתחלקים ומתחלפים באופן קבוע בגופנו. במיוחד נפגעים תאים בריאים אשר מתחלקים בקצב מהיר באופן רגיל, כגון שיער, עור ומערכת הרבייה. זאת לעומת תאי עצם, שריר, ומוח אשר אינם מתחלקים במהירות. לכן מטופלים חולי סרטן מזוהים עם התקרחות – נשירת השיער הינה הסממן החיצוני הידוע במלחמה בסרטן.
מלבד נשירת השיער, ישנן פגיעות במערכות נוספות: פגיעה במערכת הדם המובילה לאנמיה, שמקורה בירידה במספר תאי הדם האדומים המובילים חמצן לרקמות. בשל הפגיעה במערכת החיסון ובתאי הדם הלבנים – ה"חיילים" המגנים מפני מחלות – המטופלים נמצאים בסכנה גבוהה לזיהומים. במקביל, יורד גם מספר הטסיות שאחראיות לקרישת הדם ולמניעת דימומים, כך שחולים אלו נמצאים בסיכון מוגבר לדימומים פנימיים. מערכת העיכול נפגעת אף היא, והדבר מתבטא בסימפטומים כגון בחילות, הקאות, פגיעה בתיאבון ובעיות ביציאות. מערכת הרבייה נפגעת גם היא בעת הטיפול, לרוב זמנית, אך לעיתים הפגיעה קבועה ופוגעת ביכולת להביא ילדים.
עשרות שנים של מחקרי ענק ומידע מבוסס רב לימדו את עולם הרפואה להתאים את המינון המחושב לפי מסת הגוף של המטופל, לדרגה המקסימלית להרס הגידול והמינימלית לפגיעה במטופל. למרות התפתחות הידע והרפואה מחיר ההחלמה עדיין כבד. גם כאשר ישנה התאמה מרבית של מינוני הכימותרפיה, רוב המטופלים חווים את תופעות הלוואי הנ"ל בדרגות שונות (משתנה לפי סוג הסרטן והטיפול).
עולם הרפואה כיום מציע פתרונות שונים לתופעות הלוואי האלו, מתן תרופות להקלה בסימפטומים השונים, טיפולים לשמירת הפוריות, זריקות המעודדות צמיחת תאי דם לבנים, מתן מנות דם או טסיות וכן הקנאביס, שהפך לפופולארי בקרב חולי סרטן, הניתן להקלת סימפטומים שונים.
על אף פתרונות אלו, תקופת הטיפול הכימותרפי ידועה כתקופה לא פשוטה למטופלים, שלא לדבר על הקשיים הרגשיים שמתלווים לאבחון וטיפול במחלה. חרדה, דיכאון ובעיות שינה הינם מצב נפוץ המלווה חולי סרטן.
עבור רוב המטופלים, תופעות הלוואי קצרות-הטווח חולפות  מספר חודשים מסיום הטיפול הכימותרפי, ותאי הגוף משתקמים וחוזרים לעצמם. אך ישנן גם תופעות לוואי לטווח הארוך. כמו למשל "אפקט הרעילות המצטברת" של כימותרפיה: מטופל יכול לדוגמא להישאר עם פגיעה לבבית לשארית חייו מאחר וכל טיפול מוסיף רעילות שהולכת ומצטברת לאורך מחזורי הטיפול – אותם חומרים רעילים פוגעים בלב, בריאות, בכבד ובאיברים נוספים בגוף.
רעילות הכימותרפיה גם פוגעת בתאים שעלולים לפתח מוטציות בעתיד ולהפוך לתאים סרטניים בעצמם, תופעה הנקראת ממאירות משנית. למשל, לוקמיה משנית לטיפול היא נפוצה יחסית.
אצל כשליש מהמחלימים, צעירים ומבוגרים, נראות פגיעות לטווח ארוך של עייפות כרונית חמורה, ירידה קוגניטיבית וקשיים נפשיים. עייפות תתבטא בעייפות פיזית קשה הפוגעת בתפקוד היומיומי. פגיעה קוגניטיבית הינה ירידה ביכולת הריכוז, זיכרון, ארגון ועיבוד מידע. קשיים נפשיים יתבטאו בדיכאון, חרדה, חששות לחזרת המחלה, ואף פוסט-טראומה. תופעות לוואי אלו פוגעות קשות באיכות חייהם של המחלימים אשר מתקשים לחזור למצב בריאותם הבסיסי לפני הטיפול. אותם מטופלים אמנם "הבריאו" ממחלת הסרטן והינם הצלחה מבחינה רפואית, אך נשארים שנים ארוכות ואף לשארית חייהם עם הפגיעות הנ"ל.
אם כך, מדוע הכימותרפיה המתוארת כהרסנית ניתנת למטופלים? כי היא מביאה תוצאות: החלמה חלקית או מלאה. הטיפול הכימותרפי כקו טיפול ראשוני, הינו טיפול בעל סיכויי הצלחה יחסית גבוהים (תלוי בסוג הסרטן). חשוב לציין שנעשים מחקרים מאסיביים לגילויים של תרופות וטכנולוגיות שונות שיטפלו באופן ממוקד בגידול, ללא נזק משמעותי לרקמות הבריאות ועם פחות תופעות-לוואי: וכבר קיימים טיפולים כאלו כיום למשל תרופות ביולוגיות ואימונותרפיות כמו בכתבתנו על הטיפול האימונותרפי [2].
למרות המחקר האינטנסיבי, התרופות החדשניות לסרטן, שעברו את שלב הניסויים ונכנסו לשוק, עדיין לא נותנות מענה מלא לטיפול במגוון מחלות הסרטן. לכן כיום, הכימותרפיה עדיין מצילה את חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם, על אף המחיר הכבד אותו היא גובה, ועלינו להכיר תודה על קיומה.
אסיים בנימה אישית: ה-4 בפברואר הינו יום הסרטן העולמי, ולכולנו יש חבר, בן משפחה, מטופל או מכר שחולה או החלים מסרטן. נעצור לרגע ונזכור, שגם אם סימני המחלה כבר לא ניכרים, ייתכן והוא עדיין נושא עמו קשיים, נפשיים או פיזיים, גם אם זה לא נראה לעין. בואו נהייה שם בשבילם גם בתקופת ההחלמה.

מקורות:

1.     ציספלאטין – כימותרפיה מבוססת מתכות
2.   פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה לחלוצי האימונותרפיה
3.    Cancer treatment and survivorship statistics, 2012
4.     Long-term survivorship at a price: late-term, therapy-associated toxicities in the adult Hodgkin lymphoma patient