זוכרים את 2009? זוכרים איך יכולנו לשתות גם את הצ׳ייסר השלישי ולקום בבוקר ישר לתרגול אינפי? איך ירדנו על טוני וספה בארבע בבוקר כמו כלום וקינחנו בפלאפל הזה בפינה בלי לקבל צרבת? זוכרים איך פעם ערכנו את הגנים של עוברים אנושיים כדי לנסות להפוך אותם לחסינים לאיידס? לא? וואלה, צודקים. לא היה. אספנו בשבילכם כמה תגליות שלא היו פה ב-2009 והיום נראות לנו חלק מהחיים.
באוקטובר 2013 התגלה במעבדות המחקר של מאיץ החלקיקים של סרן בשווייץ חלקיק שקיומו, עד לאותו הרגע, היה תיאורטי לגמרי. החלקיק, בוזון היגס, נקרא על שם הפיזיקאי הבריטי פיטר היגס והיה אחת מהחוליות החסרות במודל הסטנדרטי המפורסם של החלקיקים. מדידות מדוקדקות הראו שמסתו, כ-125 גיגה אלקטרון וולט חלקי מהירות האור בריבוע, ואופן דעיכתו לחלקיקים אחרים תואמים את התחזיות של המודל הסטנדרטי. מדידות אלו איששו את קיומו של מנגנון בראוט-אנגלרט-היגס, וזיכו את שני האחרונים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2013.
תגלית מהפכנית נוספת בפיזיקה היא אישוש קיומם של הגלים הכבידתיים שנחזו בתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. ב-14 לספטמבר 2015 נמדדו לראשונה גלים אלו בגלאי LIGO בארצות הברית וסיפקו הוכחה נוספת לרעיונותיו של איינשטיין ששינו מקצה לקצה את הדרך בה אנו מבינים את היקום . גם גילוי זה זיכה את ראשי הפרוייקט, הפיזיקאים וייס, ת׳ורן ובאריש בפרס נובל בפיזיקה ב-2017.
מהפכה נוספת שנראתה כמדע בדיוני בעשור הקודם היא טכנולוגיית הקריספר לעריכה גנומית. במשך שנים הייתה ידועה מערכת הקריספר כחלק ממערכת החיסון החיידקית. בשנת 2012 הראו הביולוגיות שרפנטייה ודודנה שניתן להשתמש בה גם לעריכה גנומית לפי הזמנה, וב-2013 יישמו מערכת זו בהצלחה בתאים. בהמשך, שימשה המערכת לעריכת הגנום של עכברים, קופים ואף עוברים אנושיים. לאחרונה, הדהים את העולם המדען הסיני ג׳יינקואי חה עם לידתן של זוג תאומות שהגנום שלהן נערך על-ידי קריספר. בקצב ההתקדמות הזה, מי יודע לאן נגיע ב-2029?
למידע נוסף

• על ההיגס והמודל הסטנדרטי
• על גלים כבידתיים
• על קריספר