על קץ עידן האנטיביוטיקה המתקרב כבר סיפרנו לכם בעבר. מספר לא קטן של חיידקים, רבים מהם בבתי חולים, עמידים לחומרים האנטיביוטיים שבשימוש נרחב. כל אנטיביוטיקה חדשה דוחה בקצת את קץ העידן: העמידות כלפיה (שמקורה במיקרואורגניזמים היצרניים או בשכניהם), בתנאים של שימוש ממושך באותה אנטיביוטיקה ובאנטיביוטיקות אחרות,  מתפשטת, תוך מספר קטן של שנים, כתוצאה מברירה של חיידקים עמידים, גם לחיידקים גורמי מחלות. כך שכבר פחות משתלם ליצרני התרופות למצוא ולפתח תרופות אנטיביוטיות חדשות. שישה מהפתוגנים הללו, המכונים בראשי התיבות ESKAPE, מהווים בעייה ממשית בבתי חולים ברחבי העולם - כזו ההורגת מספר רב של אנשים.
המקור למרבית החיידקים והפטריות המייצרים חומרים אנטיביוטיים הוא באדמה. רבים מהחיידקים היצרנים משתייכים לקבוצת חיידקים קוריים המכונים אקטינומיצטים, בעיקר, אך לא רק, לסוג  Streptomyces.
צוות משותף של חוקרים מאוניברסיטת סוונסי  הבריטית והמכון ע"ש רוג'ר בוסקוביץ' בקרואטיה, בודד בשנת 2015 חיידק חדש וריחני מהסוג Streptomyces, שלא היה מוכר למדע. החיידק בודד מאדמה בסיסית (pH מעל 7) ועתירת רדון מאזור בוהו (Boho) שבצפון אירלנד - לה מייחסים המקומיים תכונות ריפוי. המקומיים נוהגים להצמיד מעט מהאדמה עטופה בבד לפצע, שיניים כואבות,  ואף מתחת לכרית של החולה, למשך 9 ימים, ובתום השימוש מחזירים את האדמה למקומה.
החיידק שקיבל בינתיים שם זמני,  S. sp. myrophorea, (מילולית - "נושא ריח"),  גדל בתנאי מעבדה בסביבה בסיסית ביותר, pH10.5. בנוסף, החוקרים מצאו כי הוא עמיד ל-28 מ-36 האנטיביוטים שבשימוש קליני. חשיבותו העיקרית: בתנאי מעבדה עיכב החיידק גידול של של שלושה מחיידקי ה-ESKAPE: מה שמעלה את השאלה, האם החיידק הזה הקנה לאדמה את יכולת הריפוי שלה? ועכשיו על המדענים  לבודד, בשיטות ביוכימיות וגנטיות, את החומרים הפעילים מתוך החיידק. לבדוק את בטיחותם ויעילותם בחיות מודל (לרוב עכברים) ובבני אדם מדובר בתהליך ממושך שיכול לקחת שנים ארוכות. שבסופו אולי נוסיף לעידן האנטיביוטי מספר שנים.