לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שיעורי הדיווח על מחלת החצבת הגיעו לשיא ב-2017, עם התפרצויות במדינות רבות. אותם פערים בהתחסנות גרמו להתפרצויות של המחלה בכל האזורים וגרמו ל-110,000 מקרי מוות הקשורים לחצבת.
בנוסף, הדו"ח מפרט באמצעות מודלים אפידמיולוגים את התפשטות המחלה ב-17 השנים האחרונות. הוא מראה כי משנת 2000 מעל 21 מיליון נפשות ניצלו עקב התחסנות לחצבת. עם זאת, שיעור המקרים המדווחים עלה ביותר מ-30% בכל העולם משנת 2016. העלייה הגדולה ביותר במספר המקרים בשנת 2017 נצפתה ביבשת אמריקה, במזרח התיכון ובאירופה. עליה  זו מאכזבת במיוחד שכן מדובר באזורים בהם החצבת מוגרה או היתה קרובה להיעלם.
לפי בכירים בארגון, ללא מאמצים דחופים להעלאת שיעור החסינות קיים סיכון מוחשי לפגיעה בהגנה שהושגה במאמץ רב של שנים רבות על ילדים וקהילות מפני המחלה הקשה אך הניתנת למניעה הזאת.  
כזכור, חצבת היא מחלה מדבקת ביותר. היא עשוייה להוביל לסיבוכים קשים כולל דלקת מוחית, שלשול קשה והתייבשות, דלקת ריאות, זיהומים באוזן ואף עיוורון. תינוקות וילדים צעירים בתת-תזונה מהסוג הקיים במדינות העולם השלישי, כמו גם בעלי מערכת חיסונית חלשה, רגישים במיוחד לסיבוכים ולמוות. המחלה ניתנת למניעה על ידי שתי מנות חיסון. על מנת למנוע את ההתפרצויות, יש צורך בכיסוי של 95% התחסנות במנה הראשונה ובשניה, עם זאת, הכיסוי העולמי עומד כבר מספר שנים על 85%, כשבאזורים העניים ביותר של אפריקה הוא קצת מתחת ל-70%.
לפי בכירי הארגון, העלייה במספר המקרים מדאיגה ביותר אך לא מפתיעה. שאננות לגבי המחלה וכן הפצת עובדות שקריות לגבי החיסון ברחבי אירופה ("מומחים מטעם עצמם המעלים האשמות כלפי החיסון ללא כל עדויות"), מערכת בריאות בקריסה בונצואלה וכיסי אי-התחסנות באפריקה מאפשרים עלייה של המחלה לאחר שנים רבות של התקדמות בתחום. יש צורך בריכוז המאמץ להעלאת שיעורי ההתחסנות וחיזוק מערכת הבריאות. אחרת נמשיך לרדוף אחר התפרצות אחת אחרי השנייה.
כעת, ארגוני הבריאות קוראים לבער, חוץ מהמחלה עצמה, גם את את הדיסאינפורמציה אודות החיסון.

למקורות וקריאה נוספת
הדיווח של ארגון הבריאות העולמי על העלייה בתחלואה העולמית בחצבת
על מחלת החצבת, אתר עמותת מדעת