הידעת? הנשק הסודי שלנו נגד נגיפים הוא התאבדות
26/11/2018
נגיפים (וירוסים) ביולוגיים בנויים מ״קופסית מגן״ שעשויה מחלבונים, ובתוכה יש DNA או RNA. אלה מהווים מעין קוד לייצור חלבוני נגיף נוספים, על מנת להשתכפל ולהפיץ את עצמם הלאה, בדיוק כמו תוכנה זדונית. בניגוד ליצורים חיים, לנגיפים אין מערך ביטוי חלבונים משלהם, ולכן הם ״חוטפים״ את זה של התא שהדביקו ומאלצים אותו לייצר עבורם את החלבונים שלהם. באופן הזה, התא משתעבד לייצור נגיפים חדשים, עד שלבסוף הם יפרצו ממנו החוצה ויעברו להדביק תאים שכנים. קל להבין מדוע התאים לא ממש מרוצים מהדבקה כזו ולמה הם צריכים מערכת הגנה מפניה.
עם זאת, נגיפים מבלים את רוב זמנם בתוך התא המאכסן, והם יוצאים ממנו אל הרקמה הסמוכה רק לזמן קצר עד שיצליחו לחדור לתא שכן ולהתרבות בתוכו. כתוצאה מכך, למערכת החיסון יש מעט הזדמנויות לבלוע אותם באמצעות תאים בלעניים או ליירט אותם באמצעות נוגדנים, ויש קושי ממשי להלחם בהם. אחד הפתרונות של הגוף שלנו הוא קולטנים יעודיים שנמצאים בתוך התאים ומזהים שהתרחשה הדבקה בנגיף. אך הנזק כבר נעשה, התא כבר ״נחטף״ והוא כבר מייצר נגיפים חדשים. לפיכך, הפתרון היחיד שנשאר לתא הוא להוציא לפועל תכנית לשעת חירום. תגובה זו כוללת שני חלקים עיקריים: השלב הראשון הוא שליחת אותות מצוקה לתאים השכנים ולמערכת החיסון והשלב השני הוא התאבדות של התא כדי למנוע הפצה של הנגיף הלאה לתאים נוספים. תאים של מערכת החיסון יגיעו לאזור ממנו הגיעו אותות המצוקה והם יכללו גם תאים ייעודיים שתפקידם לזהות תאים נוספים שהודבקו בנגיפים. בשלב הזה אין דרך לעזור לתאים המודבקים, ואם הם לא יתאבדו מספיק מהר בעצמם אז מערכת החיסון תהרוג אותם ישירות. הכל כדי למנוע הפצה של הנגיפים לתאים חדשים.
עכשיו עולה השאלה, מדוע לפעמים הנגיפים "מנצחים"? מיליוני שנות אבולוציה יצרו מירוץ חימוש מתמיד בינינו ובין הנגיפים. ככל שמערכת החיסון השתכללה, כך השתכללו הכלים הנגיפיים נגדה. נגיפים רבים פועלים ישירות כנגד מערכת החיסון וכנגד החלבונים התאיים שאמורים לזהות אותם ולהגיב נגדם. למשל, רבים מהם ״מחבלים״ בקולטנים התאיים שאמורים לזהות את ההדבקה, וכך הזיהוי שלה מתעכב. אפשר לדמות את התהליך לסרטוני ״טום וג׳רי״, שבהם הנגיף, ״ג׳רי״, מנסה שוב ושוב להציק ל״טום״ החתול. מערכת החיסון שלנו יותר מתוחכמת מטום, ולכן פעמים רבות אנחנו מנצחים - אם כי לצערנו, לפעמים הנגיף מנצח. מה יקרה בעתיד? התקווה היא שידינו תמשיך להיות על העליונה, אולם אם ללמוד מההיסטוריה, צפוי לנו מאבק ארוך וכואב.
מקורות וקריאה נוספת
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18089727
[2] https://www.nature.com/articles/nri3806
[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12407409
[4] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12439615
ד״ר לביולוגיה ממכון ויצמן. כיום נמצאת בפוסט דוקטורט במחלקה לפתולוגיה באוניברסיטת אוקספורד. היא חוקרת את את משפחת האנזימים הרומבואידים ואת תפקידם במערכת החיסון.
