שבוע המודעות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה 12-18.11.2018

אנטיביוטיקה היא קבוצה של חומרים המיוצרים על-ידי מיקרואורגניזמים שונים (בעיקר חיידקים ופטריות)  הקוטלים מיקרואורגניזמים אחרים. אותנו מעניינים יותר אלה הקוטלים חיידקים. האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה הינה הפניצילין, אשר נכנסה לשימוש בשנות ה-40. מגלה הפניצילין היה אלכסנדר פלמינג, אשר זכה בפרס נובל על גילוי זה. בזכות גילוי האנטיביוטיקה חלה ירידה משמעותית בתמותה וסיבוכים של מחלות זיהומיות. לאחר גילוי הפניצילין התגלו מגוון סוגים של אנטיביוטיקות, הפועלים במנגנונים שונים.

לפני שנפנה לעסוק בעמידות לאנטיביוטיקה, עלינו להכיר בכך שגופנו עמוס בחיידקים גם ללא קשר למחלה זיהומית.. ומדובר בחיידקים התורמים לתפקודו התקין ולבריאותנו. בעת חשיפה לאנטיביוטיקה, לא רק החיידקים שגרמו לזיהום אלא כלל החיידקים שבגוף "פוגשים" את האנטיביוטיקה, ומגיבים בהתאם (אם בתמותה ואם בהופעת זנים עמידים).

עמידות לאנטיביוטיקה מתפתחת כאשר החיידק מפתח או רוכש את היכולת "להביס" את התרופה שנועדה להרוג אותו. זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים עמידים הם קשים עד בלתי אפשריים לטיפול. כיצד נוצרת העמידות? בתוך קהילת החיידקים מצויים לעיתים חיידקים העמידים כלפי האנטיביוטיקה, לא פעם מנגנונים אלה, בהעדר האנטיביוטיקה, "מכבידים" על החיידק ומפריעים לו להתרבות, כך שהחיידקים שבסביבה, שאינם עמידים, "שולטים"במרחב. השימוש באנטיביוטיקה בורר את הזנים העמידים, שכעת מצליחים להתרבות ולהשתלט. חיידקים רבים מחזיקים במנגנונים המאפשרים להם "לשתף" מנגנוני עמידות עם חיידקים אחרים.

חשוב לזכור, שלכל חיידק שמייצר אנטיביוטיקה, חייב להיות מנגנון עמידות כלפיה, וגם לחיידקים, שהסתגלו לחיות בשכנות לפטריות המפרישות אנטיביוטיקה, יש מנגנוני עמידות כאלה. כך ש במרוצת השנים עבור כל סוג אנטיביוטיקה שנכנס לשימוש, כעבור מספר שנים הופיע זנים של חיידקים פתוגניים עמידים, אשר גרמו לנו לשנות אסטרטגיה טיפולית. למשל, רוב החיידקים הפתוגניים  כבר לא יכול להיות מטופל על ידי הפניצילין הוותיקה משנות ה-40.

לפי נתוני המרכז לבקרת מחלות האמריקאי, בארה"ב בכל שנה, לפחות 2 מיליון אנשים ידבקו ויחלו בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה, ומעל 20,000 אנשים ימותו כתוצאה מכך. גם בישראל, מתים כל שנה לפחות 5000 איש (ויש הערכות המדברות על כפול ויותר) מחיידקים פתוגנים עמידים. רובם נמצאים בבתי החולים.

אם כך, סביר להניח כי בעתיד הלא רחוק לא ישארו לנו תרופות אנטיביוטיות שיכולות לטפל בחלק ניכר מהחיידקים. ואנו מנסים לדחות את זה כמה שיותר.

 
מה אנו, כציבור הרחב, יכולים לעשות על מנת לצמצם את תופעת העמידות לאנטיביוטיקה?

אני מניחה שלא מעט מקוראינו היו במצב שבו סבלו מצינון או כאב גרון ולכן פנו לרופא לקבלת מרשם לאנטיביוטיקה, או אפילו החליטו ליטול טיפול אנטיביוטי על דעת עצמם.

חשוב להבין כי במקרים לא מעטים, הגורמים לתלונות אלה הם בכלל נגיפים, אשר לא ניתנים לטיפול על ידי אנטיביוטיקה כלל. לא מומלץ ליטול טיפול אנטיביוטי ללא התייעצות עם רופא קודם לכן. בנוסף, במקרה של זיהום שנחשד כחיידקי, יש לבחור באנטיביוטיקה בעלת הטווח המצומצם ביותר אשר תהרוג את החיידק הגורם לזיהום (אך לא תשפיע על חיידקים אחרים), לכן חשוב להיוועץ ברופא ולא לקחת אנטיביוטיקה פשוט כי יש בבית.

חומרים אנטיביוטיים משמשים גם בחקלאות - בעת מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים המשמשים למאכל: גם שם רוב החיידקים מושמדים, אך ייתכן שגשוג של חיידקים עמידים, אשר עשויים לזהם את המזון שלנו, או לעבור אלינו בדרכים אחרות. חיידקים אלה, לרוב מהפרשות המעיים של בעלי החיים, יכולים גם לזהם את סביבתנו (אדמה, דשן, מים). מים או דשן נגועים בזנים עמידים לאנטיביוטיקה עשויים לזהם את הירקות והפירות שאנו אוכלים. כיום נעשים גם מאמצים לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות.

בנוסף, חשוב להשתמש בטכניקות בישול נקיות המונעות זיהום של כלל המזון בחיידקים שמקורם בהפרשות המעיים של מקור הבשר.

לעיתים קרובות אנטיביוטיקה ניתנת לבעלי חיים במינונים נמוכים לצורך זרוז גדילה, החשיפה המתמשכת לאנטיביוטיקה במינונים נמוכים מעודדת הופעת זנים עמידים. כיום שימוש זה אינו מומלץ, אין להשתמש בתרופות אנטיביוטיות החשובות רפואית לבריאות האדם בשימוש כזה. כמו כן, קיימים  תקנים המנסים להבטיח היעדר שאריות אנטיביוטיקה בבשר הנצרך.

ומה הלאה? אנחנו צריכים להתארגן ליום שאחרי. תרופות המבוססות על נגיפים וחיידקים אשר קוטלים חיידקים פתוגניים מתחילות להיכנס לשימוש. גם תרופות המשבשות תקשורת של חיידקים פתוגנים - אך  על זה נרחיב בהזדמנות אחרת. כך שיש עוד תקווה.

מקורות

פרדוקס בתי החולים וסוף עידן האנטיביוטיקה - דרור בר-ניר

אנטי אנטיביוטיקה  - צבי עצמון