היער הדומם
24/10/2018
בקטנה: מחקר חדש בוחן את ההשפעות המשולבות של כריתת יערות וציד על מיני עופות רבים בדרום-מזרח אסיה. הממצאים מראים שהפגיעה עצומה, כאשר רוב מיני העופות איבדו נתחים עצומים משטח התפוצה שלהם, ורבים כנראה חוו נפילות חדות בגודל האוכלוסיות שלהם. מינים רבים עשויים להיות בסכנת הכחדה חמורה מבלי שידענו על כך.
מאת אלכס סלבנקו
הטבע שלנו במצב לא טוב. הנזקים שהאדם גורם הם רבים, וההשפעות החריפות ביותר נובעות מגורמים מורכבים הכוללים אובדן בתי גידול וניצול יתר. בעוד שמחקרים רבים בוחנים את ההשפעות של גורמים מסוימים על החי והצומח, מעטים בוחנים השפעות משולבות – הרי אנו יודעים שהנזק מגורמים שונים יכול להיות גדול משל כל אחד מהם בנפרד.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications בוחן בדיוק השפעות משולבות כאלו, על העופות של סונדאלנד. סונדאלנד הוא שם לאזור בדרום-מזרח אסיה הכולל את חצי האי המלזי, ואיים על מדף היבשת של אסיה הכוללים את בורנאו, סומטרה וג'אווה. זהו אזור טרופי, עשיר במיוחד במינים שרבים מהם ייחודיים לאזור, ושבשנים האחרונות נפגע קשות מאוד על ידי האדם.
אז מה עשו החוקרים? הם בחנו מפות תפוצה של כ-300 מיני עופות החיים ביערות הגשם של סונדאלנד, ובדקו כיצד במרוצת השנים פחת בית הגידול הזמין להם בעקבות כריתת היערות המאסיבית באזור - זהו הרכיב של אובדן בית הגידול.
בחלק השני, הם בחנו עבור 77 מינים שנאספים על-ידי האדם, בין אם למטרות סחר (איזורי או בינלאומי) או למאכל, כיצד כריתת היערות הזו משפיעה על לחץ האיסוף – וכאן נכנס הרכיב של ניצול היתר.
באופן כללי, כריתת היערות לא רק מעלימה את בית הגידול של המינים הללו, אלא גם הופכת את בית הגידול שנותר לנגיש יותר לציידים. הרי קשה להיכנס קילומטרים לתוך יער גשם סבוך – אך אם צריך ללכת רק מרחק של 5 קילומטרים משטח חשוף שנכרת, או מכביש, זה כבר סיפור אחר.
החוקרים השתמשו בנתונים האלו כדי לבנות מודלים מתמטיים המכמתים את הירידה באוכלוסייה שצפוי שקרתה עבור כל אחד מהמינים שנבחנו עקב אובדן בית הגידול, והאיסוף המוגבר שנובע מאובדן בית הגידול עצמו. התוצאות לא מעודדות.
החוקרים מצאו ש-89 אחוזים ממיני העופות שהם בחנו איבדו בממוצע 14.7 אחוזים מבית הגידול הזמין להם בין שנת 2000 לשנת 2015. הרוב המוחלט של שטחי התפוצה של מינים שנאספים נמצא במרחק של פחות מ-5 קילומטרים מקצה יער, וכך נגיש לציידים – ב-10 מינים מדובר במעל ל-99 אחוזים משטח התפוצה הכולל שלהם!
ההשפעות על אוכלוסיותיהם הן כפי הנראה עצומות. לפי החישוב של החוקרים, עבור המינים שסובלים מאיסוף, מדובר על ירידה ממוצעת של 51.9 אחוזים באוכלוסיותיהם בין השנים 2000 ל-2015. למעשה, טוענים החוקרים, לפי הצימצום בשטחי התפוצה שלהם והירידה שהם צפויים היו לחוות בגדלי האוכלוסייה שלהם, 51 מינים מהאזור צריכים להיות מוגדרים בסכנת הכחדה, כאשר תשעה מהם בסכנת הכחדה חמורה. כיום, רק 27 מינים בסונדאלנד מוגדרים בסכנת הכחדה על ידי איגוד השימור העולמי IUCN כך שמדובר בעלייה של 89 אחוזים במספר המינים בסכנת הכחדה.
כמובן שיש כאן מקום להסתייגויות. בכל זאת, מדובר במודלים מתמטיים, שמבוססים על הנחות פשטניות לגבי התנהגות ציידים, לגבי חוסר בשונות גיאוגרפית וסביבתית בגורמי הכחדה, לגבי תגובות של מינים ללחצי אדם שונים, וכמובן - מוגבלים על-ידי נתונים חסרים. ובמציאות, כפי שכולנו יודעים – the situation is a lot more nuanced than that, והמצב בשטח מורכב. לפני שממהרים לשנות את דירוג סכנת ההכחדה של מינים רבים, נחוצים בדחיפות סקרים ממוקדים כדי לספק נתונים אמפיריים לגבי גדלי האוכלוסיות וטווחי התפוצה הנוכחיים של מיני העופות בסונדאלנד, ומגמות השינוי שלהם. אך המחקר הזה מספיק כדי להביא את האזור לאור הזרקורים ולומר – אנחנו חייבים לבחון את המקרה הזה לעומק, ולפעול מהר כדי למנוע את הפגיעה שמתרחשת, כי אם לא נעשה זאת, מהר מאוד סונדאלנד תיהפך למוקד הכחדה עולמי באזור בעל עושר ביולוגי יוצא מן הכלל, ומינים רבים וייחודיים יכחדו ויעלמו בלי שנשים לב.
באותו עניין, ארגון גני החיות האירופאי EAZA השיק בסוף 2017 קמפיין לשימור ציפורים ביערות דרום מזרח אסיה. הקמפיין נקרא Silent Forest , הוא עוסק במניעת הסחר בציפורי שיר (בעיקר) בשווקים בדרום מזרח אסיה. כפי זה עתה קראתם לכידת עופות בטבע וסחר בהם, מאיימים להשאיר את היערות הטרופים באסיה דוממים מקולות ציפורים. גני חיות ברחבי אירופה, וגם כאן בישראל נרתמים להעלות את המודעות ולהתרים את הציבור למען מטרה חשובה הזו.
אחראי נהלים והדרכות בעמותה. פוסט-דוקטורנט במחלקה למדעי בעלי חיים וצמחים באוניברסיטת שפילד באנגליה. אלכס חוקר את הדינמיקה של אבולוציה של תכונות בעולם החי, ומתמחה בזוחלים.
