סחר בלתי חוקי בבעלי חיים וצמחי בר (Trafficking) מעמיד מינים רבים ובתי גידול שונים בעולם בסכנה חמורה. זוהי תעשייה ענפה וחובקת עולם שמגלגלת מיליארדים רבים של דולרים כל שנה - ומנוהלת בין היתר על ידי ארגוני פשיעה בינלאומיים.
בספטמבר 2015 היה לישראל הכבוד הגדול לארח בתל אביב כנס של אמנת CITES לבקרה על סחר בבעלי חיים ובצמחים. בכנס השתתפו נציגים של מדינות רבות, חלקן מדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן. מדובר בכנס הגדול ביותר של האו"ם שהתקיים בישראל עד כה. את הכנס אירגנה רשות הטבע והגנים - הממונה על אכיפת האמנה בישראל.אז מה זה בעצם סחר בבעלי חיים? מתי הוא הופך סחר בלתי חוקי? כיצד מנטרים את הסחר בבעלי חיים ובצמחים ומה מימדיו של הסחר הבלתי חוקי? על כל אלו ננסה לענות בפוסט הזה (ועדיין ניגע רק בקצה הקרחון).
אנשים רבים נדהמו השבוע מפרסום בתקשורת וברשות החברתיות אודות "סגולות הדוכיפת". רב מממשיכי דרכו של הרב כדורי, הציע לקהל מאמינו לרכוש דוכיפת שיובאה ממרוקו ושנשחטה בצורה מיוחדת. הדוכיפת, מסתבר, היא סגולה לריפוי מגוון גדול של תחלואים ואף מסייעת לנצח במשפט חסר סיכוי. למותר לציין שהדוכיפת היא ערך טבע מוגן, כל סחר בה או בחלקים ממנה הוא עבירה על החוק, וכמובן שגם אסור ליבא אותה לארץ - חיה או מתה. לא נפליג כאן בעניין הדוכיפת.
היא היוותה אחד הטריגרים לכך שגם ארצנו לא חפה מסחר בלתי חוקי בבעלי חיים - ועודדה אותנו לספר לכם על כך.
לשמחתנו, נושא זה אינו מפותח בישראל כמו בחלקים אחרים של העולם. עד כמה התופעה רחבה? זהו ענף הסחר הבלתי חוקי הרביעי במימדיו בעולם אחרי סמים, נשק, ובני אדם! הוא גם מונע ממניעים דומים ומתבצע על ידי גורמים חופפים.
אז מה הוא בעצם סחר בחי וצומח?
כל מכירה של חיית בר, צמח או כל ייצור חי אחר על ידי אנשים. זה כולל יצורים חיים, אך גם חומרים וחלקי בע"ח או צמחים, כמו עורות, חומרים הנחשבים לבעלי סגולות רפואיות, מזכרות לתיירים, מוצרי מזון ועוד. רוב נפח המסחר הוא בתוך המדינות, אך נתח גדול מאוד גם מתרחש באופן בינלאומי, ונע בין מסחר קטן ומקומי לבין עסקים בקנה מידה גדול במיוחד, כמו דייג מסחרי וחברות לכריתת עצים. בעסקי המסחר מעורבת שרשרת שלמה של אנשים. מהאוספים והציידים דרך סוחרים, מתווכים, מובילים וקמעונאים, ועד לראשי ארגוני פשע.
עשרות אלפי מינים נסחרים בעולמנו. את רוב הנפח תופסים העץ (כ 200 מיליארד דולר), דגים ופירות ים (כ 100 מיליארד דולר) -מעודכן לשנת 2009. לשם השוואה הסחר העולמי בתה, קפה ותבלינים באותה שנה עמד "רק" על 24.3 מיליארד.
אז איך בכלל מנטרים את הסחר הזה?
הסחר בבע"ח ובצמחים, שיש להם ערך בשמירת טבע, מנוטר על ידי CITES (פירוט בהמשך). ובכדי להבין את המימדים שעליהם יש לפקח, נספר לכם שבין השנים 2005-2009 CITES פיקחה בממוצע על סחר ביותר מ 317 אלף עופות חיים, מעט יותר משני מליון זוחלים חיים, 2.5 מליון עורות תנינים, 1.5 מליון עורות לטאות, 2.1 מליון עורות נחשים, 73 טונות של קאוויאר, 1.1 מליון פיסות אלמוגים וכמעט 20 אלף מזכרות צייד מפוחלצות. אה, ועד כאן מדובר על סחר חוקי בלבד.
למרבה הצער, מימדי הסחר הבלתי חוקי גם הם מרשימים במיוחד. בשנת 2009, הוערך הסחר הבלתי חוקי בעולם בכ- 323 מיליארד דולר. תחשבו שנייה על המספר הדמיוני הזה.
אז מה בעצם הבעיה בסחר בלתי חוקי בחי וצומח?
אחוזים גדולים מאוכלוסיית האדם מתבססים למחייתם באופן ישיר על צריכה של בע"ח וצמחים מהבר. צריכה שאינה אחראית ואינה ברת קיימא פוגעת ותיפגע באיכות חייהם של אנשים רבים. פעמים רבות, הצייד ואיסוף הם של מינים שהינם כבר בדרגה כלשהי של הכחדה. לסוחרים לא באמת אכפת שהם מזיקים לטבע. גם אם הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. בהעברה של מינים חיים מיבשת אחת לאחרת יש סכנה של החדרת מינים בעלי פוטנציאל להפוך למינים פולשים (וגם ישראל סובלת מבעיה זו).
מהי אמנת CITES ומה מטרתה?
אמנת CITES (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) מהווה הסכם בינלאומי, שנועד להבטיח שהסחר בחי ובצומח לא יסכן את קיומם ויביא להכחדתם.
אמנת CITES נוצרה בשנות ה- 60 של המאה הקודמת -באותם שנים, הדיון ברגולציה על סחר בבע"ח ובצמחים היה רעיון חדש. הפיקוח על מעבר צמחים ובעלי חיים בין מדינות מחייב שיתוף פעולה בינלאומי.
אמנת CITES נהגתה ברוח שיתוף הפעולה הזה, ומתוך אינטרס משותף לשמור על החי והצומח בעולמנו - האמנה מגינה היום על למעלה מ 35,000 מינים של בע"ח וצמחים, הנסחרים חיים או בצורות אחרות.
האמנה נוסחה בנוכחות נציגי 80 מדינות בשנת 1963 בפגישה של IUCN - International Union for Conservation of Nature של האו"ם, ונכנסה לתוקף אמיתי רק ב 1975 בוושינגטון. החתימה על האמנה על ידי נציגי כל מדינה היא מרצון ומהווה הצהרה על מחוייבות לכתוב בה. האמנה לא מחליפה את חוקי המדינה, אלא מחייבת את המדינה ליצור חוקים שיאפשרו את יישומה במדינה. נכון להיות, 181 מדינות, בהן ישראל (חתמה ב 1979) חתומות על אמנת CITES.
אז איך עובדת האמנה?
המינים המנוהלים על ידי CITES מחולקים לשלוש רשימות - אפנדיקסים, על פי דרגת ההגנה לה הם נדרשים (בישראל כאמור, ע"י רשות הטבע והגנים). בכנסים שבהם משתתפים נציגי המדינות החתומות על האמנה, קובעים את החוקים והקריטריונים לפיהם קובעים באיזה אפנדיקס ימצא כל מין.
אפנדיקס 1 - כולל מינים המאוימים בסכנת הכחדה. סחר במינים אלו מותר רק במקרים מאוד יוצאי דופן.
אפנדיקס 2 - כולל מינים שאינם בהכרח מאוימים בהכחדה, אך שהסחר בהם צריך להיות מוגבל ומנוטר על מנת למנוע צריכת יתר בצורה שתאיים על שרידותם.
אפנדיקס 3 - מינים המוכרזים מוגנים לפחות במדינה אחת, שביקשה מהמדינות האחרות סיוע בשליטה על הסחר במין המדובר.
מין הנמצא באחד משלושת הרשימות הנ"ל יכול לעבור גבולות בינלאומיים רק בצירוף מסמכים המאשרים את העברתו, החתומים על ידי הגופים המייצגים את האמנה במדינת המקור ובמדינת היעד.
הסחר הבלתי חוקי מוערך במליארדים רבים של דולרים בשנה. האינטרס היחיד המניע אותו הוא כסף, והוא קשור בקשר הדוק להפיכות במדינות בלתי יציבות ולפעילויות טרור. הוא מתבסס מאוד על שחיתות ממשלתית וחוסר באכיפת החוק. כריתת עצים לא חוקית אינה רק מקור להרס יערות מאסיבי, אלא אחת הבעיות החמורות בשמירת טבע היום, הוא גם מייצר הכנסה של יותר מ- 11 מיליארד דולרים בשנה לארגוני פשע. באזורים כמו דרום מזרח אסיה, מרכז אפריקה והאמזוניה, הפעילות הלא חוקית הזו מהווה 90% מסך העצים הנכרתים.
כ- 11 מילון טונות של דגים מוצאים מהמים מדי שנה באופן בלתי חוקי. דייג יתר כזה מחסל אוכלוסיות של דגים ומאיים על חיוניותם של הדייגים הקטנים, שלעיתים נאלצים לנטוש את צורת הפרנסה המסורתית שעוברת במשפחה דורות, ולפנות לפשע ולאלימות.
מימדי הסחר הבלתי חוקי הם בלתי נתפסים וכוללים אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים. נביא כאן שתי דוגמאות למימדי הסחר ולמה שהוא עלול לגרום (דוגמא אחת מוכרת כמעט לכולם ואחת כנראה תפתיע את רובכם).
שנהב פילים - שנהב הוא החומר ממנו עשויים חטי הפילים. הוא חומר רך יחסית ונוח לפיסול, לכן הוא משמש ליצירת מגוון רחב של שכיות חמדה, פסלים, תכשיטים ואפילו מקלות אכילה סינים. למרות האיסור המוחלט על הסחר השנהב, הוא עדיין מבוקש מאוד בדרום מזרח אסיה, מה שהביא בשנים האחרונות את הצייד הבלתי חוקי של פילים באפריקה לשיאים חדשים. כבר ב- 2012 הובן שהצייד הבלתי חוקי הגיע לרמה שאינה בת קיימא, לא רק באוכלוסיות קטנות ובלתי מוגנות, אלא גם אוכלוסיות גדולות שנחשבו עד כה לבטוחות יחסית.
היום, צייד בלתי חוקי של פילים וסחר בלתי חוקי של שנהב הגיע לשיא של 25 שנים. בין 2009 ויוני 2004, ארגוני פשע הבריחו כ- 170 טונות של שנהב (בהנחה של כ- 70 ק"ג שנהב לפיל מדובר על יותר מ 2,400 פילים מתים) . מחיר השנהב נסק בסין מ 5 דולר לקילוגרם ב 1989 ל- 2,100 דולר לקילוגרם בשנת 2014. פחות מ- 500 אלף פילים חיים באפריקה היום. מדי שנה נקטלים באופן בלתי חוקי יותר מ 50,000 פילים - בחישוב פשוט - 136 פילים כל יום. לפי ההערכות ארצות הברית היא צרכנית השנהב השניה בגודלה אחרי סין. ביולי 2015 הכריז הנשיא אובמה על החרפת האמצעים למלחמה בסחר בשנהב, וביוני 2015 התקיים טקס ריסוק טון של שנהב מוחרם בכיכר TIMES בניו יורק.
פנגולין - תודו, רובכם לא שמעתם עליו ובטח לא חשבתם שלמישהו יש בו עניין. הפנגולין הוא יונק קטן המכוסה בלוחיות קשיחות. ארבעה מינים חיים באסיה ושניים באפריקה. הם ניזונים מנמלים. הגדולים שבהם מגיעים לאורך של מטר אחד. הסחר בפנגולינים נאסר בכל העולם בשנת 2000, אך בשרו הנחשב למעדן, והתכונות ה"רפואיות" המיוחסות ללוחיות השריון של הפנגולין הפכו אותו, למרות האיסור, לבעל החיים המבוקש ביותר לסחר בלתי חוקי! הצייד המאסיבי גרם לפנגולינים להיות נדירים, עד שהיום בשוק השחור הם נמכרים ב- 1000 דולר ליחידה. בין השנים 2010 ל- 2013 הוחרמו יותר מ- 2.59 טונות של לוחיות שריון של פנגולינים. הלוחיות ייצגו בערך 4,900 פנגולינים שניצודו. בנוסף הוחרמו באותה תקופה גם 259 גופות פנגולינים. יש לזכור שההחרמות הן רק חלק קטן מאוד מהצייד הבלתי חוקי. הערכות זהירות גורסות, כי לפחות 10,000 פנגולינים ניצודים באופן בלתי חוקי בכל שנה. ככל הנראה המספר האמיתי גדול בהרבה.
פרט לשתי הדוגמאות הללו, יש אינסוף בעלי חיים וצמחים שנסחרים באופן בלתי חוקי, בינהם: קרני קרנפים, כרישים, טיגריסים, צבים, נחשים. ובצמחים: לוטוסים, סחלבים, עץ הטיק ועוד.
רגע, אנחנו בישראל, וכמעט לא נתקלים בזה – איך אנחנו יכולים לעשות משהו בנושא?
בספטמבר 2015 היה לישראל הכבוד הגדול לארח בתל אביב כנס של אמנת CITES לבקרה על סחר בבעלי חיים ובצמחים. בכנס השתתפו נציגים של מדינות רבות, חלקן מדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן. מדובר בכנס הגדול ביותר של האו"ם שהתקיים בישראל עד כה. את הכנס אירגנה רשות הטבע והגנים - הממונה על אכיפת האמנה בישראל.אז מה זה בעצם סחר בבעלי חיים? מתי הוא הופך סחר בלתי חוקי? כיצד מנטרים את הסחר בבעלי חיים ובצמחים ומה מימדיו של הסחר הבלתי חוקי? על כל אלו ננסה לענות בפוסט הזה (ועדיין ניגע רק בקצה הקרחון).
אנשים רבים נדהמו השבוע מפרסום בתקשורת וברשות החברתיות אודות "סגולות הדוכיפת". רב מממשיכי דרכו של הרב כדורי, הציע לקהל מאמינו לרכוש דוכיפת שיובאה ממרוקו ושנשחטה בצורה מיוחדת. הדוכיפת, מסתבר, היא סגולה לריפוי מגוון גדול של תחלואים ואף מסייעת לנצח במשפט חסר סיכוי. למותר לציין שהדוכיפת היא ערך טבע מוגן, כל סחר בה או בחלקים ממנה הוא עבירה על החוק, וכמובן שגם אסור ליבא אותה לארץ - חיה או מתה. לא נפליג כאן בעניין הדוכיפת.
היא היוותה אחד הטריגרים לכך שגם ארצנו לא חפה מסחר בלתי חוקי בבעלי חיים - ועודדה אותנו לספר לכם על כך.
לשמחתנו, נושא זה אינו מפותח בישראל כמו בחלקים אחרים של העולם. עד כמה התופעה רחבה? זהו ענף הסחר הבלתי חוקי הרביעי במימדיו בעולם אחרי סמים, נשק, ובני אדם! הוא גם מונע ממניעים דומים ומתבצע על ידי גורמים חופפים.
אז מה הוא בעצם סחר בחי וצומח?
כל מכירה של חיית בר, צמח או כל ייצור חי אחר על ידי אנשים. זה כולל יצורים חיים, אך גם חומרים וחלקי בע"ח או צמחים, כמו עורות, חומרים הנחשבים לבעלי סגולות רפואיות, מזכרות לתיירים, מוצרי מזון ועוד. רוב נפח המסחר הוא בתוך המדינות, אך נתח גדול מאוד גם מתרחש באופן בינלאומי, ונע בין מסחר קטן ומקומי לבין עסקים בקנה מידה גדול במיוחד, כמו דייג מסחרי וחברות לכריתת עצים. בעסקי המסחר מעורבת שרשרת שלמה של אנשים. מהאוספים והציידים דרך סוחרים, מתווכים, מובילים וקמעונאים, ועד לראשי ארגוני פשע.
עשרות אלפי מינים נסחרים בעולמנו. את רוב הנפח תופסים העץ (כ 200 מיליארד דולר), דגים ופירות ים (כ 100 מיליארד דולר) -מעודכן לשנת 2009. לשם השוואה הסחר העולמי בתה, קפה ותבלינים באותה שנה עמד "רק" על 24.3 מיליארד.
אז איך בכלל מנטרים את הסחר הזה?
הסחר בבע"ח ובצמחים, שיש להם ערך בשמירת טבע, מנוטר על ידי CITES (פירוט בהמשך). ובכדי להבין את המימדים שעליהם יש לפקח, נספר לכם שבין השנים 2005-2009 CITES פיקחה בממוצע על סחר ביותר מ 317 אלף עופות חיים, מעט יותר משני מליון זוחלים חיים, 2.5 מליון עורות תנינים, 1.5 מליון עורות לטאות, 2.1 מליון עורות נחשים, 73 טונות של קאוויאר, 1.1 מליון פיסות אלמוגים וכמעט 20 אלף מזכרות צייד מפוחלצות. אה, ועד כאן מדובר על סחר חוקי בלבד.
למרבה הצער, מימדי הסחר הבלתי חוקי גם הם מרשימים במיוחד. בשנת 2009, הוערך הסחר הבלתי חוקי בעולם בכ- 323 מיליארד דולר. תחשבו שנייה על המספר הדמיוני הזה.
אז מה בעצם הבעיה בסחר בלתי חוקי בחי וצומח?
אחוזים גדולים מאוכלוסיית האדם מתבססים למחייתם באופן ישיר על צריכה של בע"ח וצמחים מהבר. צריכה שאינה אחראית ואינה ברת קיימא פוגעת ותיפגע באיכות חייהם של אנשים רבים. פעמים רבות, הצייד ואיסוף הם של מינים שהינם כבר בדרגה כלשהי של הכחדה. לסוחרים לא באמת אכפת שהם מזיקים לטבע. גם אם הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. בהעברה של מינים חיים מיבשת אחת לאחרת יש סכנה של החדרת מינים בעלי פוטנציאל להפוך למינים פולשים (וגם ישראל סובלת מבעיה זו).
מהי אמנת CITES ומה מטרתה?
אמנת CITES (Convention on International Trade in Endangered Species of Wild Fauna and Flora) מהווה הסכם בינלאומי, שנועד להבטיח שהסחר בחי ובצומח לא יסכן את קיומם ויביא להכחדתם.
אמנת CITES נוצרה בשנות ה- 60 של המאה הקודמת -באותם שנים, הדיון ברגולציה על סחר בבע"ח ובצמחים היה רעיון חדש. הפיקוח על מעבר צמחים ובעלי חיים בין מדינות מחייב שיתוף פעולה בינלאומי.
אמנת CITES נהגתה ברוח שיתוף הפעולה הזה, ומתוך אינטרס משותף לשמור על החי והצומח בעולמנו - האמנה מגינה היום על למעלה מ 35,000 מינים של בע"ח וצמחים, הנסחרים חיים או בצורות אחרות.
האמנה נוסחה בנוכחות נציגי 80 מדינות בשנת 1963 בפגישה של IUCN - International Union for Conservation of Nature של האו"ם, ונכנסה לתוקף אמיתי רק ב 1975 בוושינגטון. החתימה על האמנה על ידי נציגי כל מדינה היא מרצון ומהווה הצהרה על מחוייבות לכתוב בה. האמנה לא מחליפה את חוקי המדינה, אלא מחייבת את המדינה ליצור חוקים שיאפשרו את יישומה במדינה. נכון להיות, 181 מדינות, בהן ישראל (חתמה ב 1979) חתומות על אמנת CITES.
אז איך עובדת האמנה?
המינים המנוהלים על ידי CITES מחולקים לשלוש רשימות - אפנדיקסים, על פי דרגת ההגנה לה הם נדרשים (בישראל כאמור, ע"י רשות הטבע והגנים). בכנסים שבהם משתתפים נציגי המדינות החתומות על האמנה, קובעים את החוקים והקריטריונים לפיהם קובעים באיזה אפנדיקס ימצא כל מין.
אפנדיקס 1 - כולל מינים המאוימים בסכנת הכחדה. סחר במינים אלו מותר רק במקרים מאוד יוצאי דופן.
אפנדיקס 2 - כולל מינים שאינם בהכרח מאוימים בהכחדה, אך שהסחר בהם צריך להיות מוגבל ומנוטר על מנת למנוע צריכת יתר בצורה שתאיים על שרידותם.
אפנדיקס 3 - מינים המוכרזים מוגנים לפחות במדינה אחת, שביקשה מהמדינות האחרות סיוע בשליטה על הסחר במין המדובר.
מין הנמצא באחד משלושת הרשימות הנ"ל יכול לעבור גבולות בינלאומיים רק בצירוף מסמכים המאשרים את העברתו, החתומים על ידי הגופים המייצגים את האמנה במדינת המקור ובמדינת היעד.
הסחר הבלתי חוקי מוערך במליארדים רבים של דולרים בשנה. האינטרס היחיד המניע אותו הוא כסף, והוא קשור בקשר הדוק להפיכות במדינות בלתי יציבות ולפעילויות טרור. הוא מתבסס מאוד על שחיתות ממשלתית וחוסר באכיפת החוק. כריתת עצים לא חוקית אינה רק מקור להרס יערות מאסיבי, אלא אחת הבעיות החמורות בשמירת טבע היום, הוא גם מייצר הכנסה של יותר מ- 11 מיליארד דולרים בשנה לארגוני פשע. באזורים כמו דרום מזרח אסיה, מרכז אפריקה והאמזוניה, הפעילות הלא חוקית הזו מהווה 90% מסך העצים הנכרתים.
כ- 11 מילון טונות של דגים מוצאים מהמים מדי שנה באופן בלתי חוקי. דייג יתר כזה מחסל אוכלוסיות של דגים ומאיים על חיוניותם של הדייגים הקטנים, שלעיתים נאלצים לנטוש את צורת הפרנסה המסורתית שעוברת במשפחה דורות, ולפנות לפשע ולאלימות.
מימדי הסחר הבלתי חוקי הם בלתי נתפסים וכוללים אלפי מינים של צמחים ובעלי חיים. נביא כאן שתי דוגמאות למימדי הסחר ולמה שהוא עלול לגרום (דוגמא אחת מוכרת כמעט לכולם ואחת כנראה תפתיע את רובכם).
שנהב פילים - שנהב הוא החומר ממנו עשויים חטי הפילים. הוא חומר רך יחסית ונוח לפיסול, לכן הוא משמש ליצירת מגוון רחב של שכיות חמדה, פסלים, תכשיטים ואפילו מקלות אכילה סינים. למרות האיסור המוחלט על הסחר השנהב, הוא עדיין מבוקש מאוד בדרום מזרח אסיה, מה שהביא בשנים האחרונות את הצייד הבלתי חוקי של פילים באפריקה לשיאים חדשים. כבר ב- 2012 הובן שהצייד הבלתי חוקי הגיע לרמה שאינה בת קיימא, לא רק באוכלוסיות קטנות ובלתי מוגנות, אלא גם אוכלוסיות גדולות שנחשבו עד כה לבטוחות יחסית.
היום, צייד בלתי חוקי של פילים וסחר בלתי חוקי של שנהב הגיע לשיא של 25 שנים. בין 2009 ויוני 2004, ארגוני פשע הבריחו כ- 170 טונות של שנהב (בהנחה של כ- 70 ק"ג שנהב לפיל מדובר על יותר מ 2,400 פילים מתים) . מחיר השנהב נסק בסין מ 5 דולר לקילוגרם ב 1989 ל- 2,100 דולר לקילוגרם בשנת 2014. פחות מ- 500 אלף פילים חיים באפריקה היום. מדי שנה נקטלים באופן בלתי חוקי יותר מ 50,000 פילים - בחישוב פשוט - 136 פילים כל יום. לפי ההערכות ארצות הברית היא צרכנית השנהב השניה בגודלה אחרי סין. ביולי 2015 הכריז הנשיא אובמה על החרפת האמצעים למלחמה בסחר בשנהב, וביוני 2015 התקיים טקס ריסוק טון של שנהב מוחרם בכיכר TIMES בניו יורק.
פנגולין - תודו, רובכם לא שמעתם עליו ובטח לא חשבתם שלמישהו יש בו עניין. הפנגולין הוא יונק קטן המכוסה בלוחיות קשיחות. ארבעה מינים חיים באסיה ושניים באפריקה. הם ניזונים מנמלים. הגדולים שבהם מגיעים לאורך של מטר אחד. הסחר בפנגולינים נאסר בכל העולם בשנת 2000, אך בשרו הנחשב למעדן, והתכונות ה"רפואיות" המיוחסות ללוחיות השריון של הפנגולין הפכו אותו, למרות האיסור, לבעל החיים המבוקש ביותר לסחר בלתי חוקי! הצייד המאסיבי גרם לפנגולינים להיות נדירים, עד שהיום בשוק השחור הם נמכרים ב- 1000 דולר ליחידה. בין השנים 2010 ל- 2013 הוחרמו יותר מ- 2.59 טונות של לוחיות שריון של פנגולינים. הלוחיות ייצגו בערך 4,900 פנגולינים שניצודו. בנוסף הוחרמו באותה תקופה גם 259 גופות פנגולינים. יש לזכור שההחרמות הן רק חלק קטן מאוד מהצייד הבלתי חוקי. הערכות זהירות גורסות, כי לפחות 10,000 פנגולינים ניצודים באופן בלתי חוקי בכל שנה. ככל הנראה המספר האמיתי גדול בהרבה.
פרט לשתי הדוגמאות הללו, יש אינסוף בעלי חיים וצמחים שנסחרים באופן בלתי חוקי, בינהם: קרני קרנפים, כרישים, טיגריסים, צבים, נחשים. ובצמחים: לוטוסים, סחלבים, עץ הטיק ועוד.
רגע, אנחנו בישראל, וכמעט לא נתקלים בזה – איך אנחנו יכולים לעשות משהו בנושא?
היו צרכנים אחראים, צרכנות אחראית מקטינה את הדרישה למינים בסכנת הכחדה. אמנם למזלנו, בישראל הסחר הבלתי חוקי בבע"ח ובצמחים הוא יחסית "על אש קטנה". הוא כן מצוי ברכישת חיות מחמד שהוברחו לארץ, בגידול בלתי חוקי של חיות בר (כמו חוחיות, דורסי יום שונים וזוחלים ישראלים). כך שגם אצלנו, יש לבדוק טוב מה קונים וממי קונים. אך במיוחד יש לשים לב לנושא כאשר מטיילים בחו"ל ורוכשים מזכרות, פסלים, תכשיטים, תכשירים שונים, ומזון. הימנעו מרכישה של מוצרים לא חוקיים מן החי והצומח, כולל שנהב, עור וגם תכשירי רפואה עממית. בדקו מה אתה קונים ומה מקורו. בעניין עץ בר קיימא וידידותי לסביבה - חפשו את תו התקן הירוק של Forest Stewardship Council . ניתן למצוא את הלוגו על עץ לבניה, על דפים למדפסת, על מוצרים שונים הארוזים בקרטון ועוד.
וכמובן, על מנת שיותר אנשים יהיו מודעים לנושא, שתפו את הפוסט!
וכמובן, על מנת שיותר אנשים יהיו מודעים לנושא, שתפו את הפוסט!
קרדיט לתמונת הדוכיפת: J.M.Garg
מקורות והרחבות:
CITES
רשימת המינים באמנת CITES
רשימת המינים באמנת CITES
Unsustainable and illigal wildlife trade- WWF
Global black market information
כתבה על פנגולינים CNN
כתבה על פנגולינים CNN
רשימת המדינות החתומות על CITES