בעבר דיברנו על כמה מן הבעיות הקשות של החיים המודרניים: פקקים [1] ומוך בפופיק [2]. בפוסט הנוכחי, נמשיך במגמה זו ונסביר על בעיה ההופכת את חיינו למסובכים הרבה יותר - מדוע אוזניות מסתבכות כאשר אנו משאירים אותן בתיק [3]?

בכדי לענות על השאלה, יש להבין מהם המצבים הקשורים האפשריים של האוזניות. ומהן תכונות האוזניות שמשפיעות על יצירת קשרים.
מחקר שהתפרסם בשנת 2007 ונערך על ידי דוריאן ריינאר ודגלאס סמית' מאוניברסיטת שיקגו [4] ניסה לענות בדיוק על שאלות אלו. כותבי המחקר ביצעו ניסוי שמטרתו להעריך מהם הקשרים השונים ומה הסיכוי לכל אחד מהם, וכן כיצד ישפיעו תכונות שונות של האוזניות על הסיכוי שיווצר קשר. בניסוי, הונחו כבלים באורכים שונים ובעובי של כ3.2 מילימטרים, בתוך קופסה מרובעת (30X30X30 ס"מ). לאחר מכן, הקופסה הונחה על צידה וסובבה במהירות קבועה (האוזניות הסתובבו באופן דומה לכביסה במכונת כביסה סטנדרטית), בניצב לכיוון כח המשיכה, כך שהכוח על הכבלים שבתוכה השתנה ללא הרף. המטרה בשיטה זו היא לדמות ניעור אמיתי של האוזניות בתיק. בכדי להעריך את הסיכוי של קשרים בודדים להיווצר, "נוערה" הקופסה למשך 10 שניות בלבד. החוקרים חזרו על התהליך פעמים רבות,בהמשך, חזרו על הניסוי עבור אורך שונה של כבל ועבור מידה שונה של "ניעור" הכבל.
מסקנה מעניינת של המחקר היא שלצורת הY של אוזניות (כבל המתפצל לשניים) יש תרומה חזקה ליצירת הקשרים. ההסבר לכך הוא שבשל הצורה הזו, יהיו כבלים חופשיים המקבילים זה לזה, מה שמגדיל את הסיכוי להסתבכות. תוצאה חשובה נוספת היא השפעת הניעור - ככל שמנערים יותר את התיק בו מאוחסנות האוזניות, כך יגדל הסיכוי לקשרים מסובכים. הסיבה לכך היא שיש הרבה (ממש הרבה..) יותר מצבים קשורים מאשר פרומים, וההסתברות של המצבים השונים היא דומה. לכן, ככל שננער יותר, הסיכוי להגיע למצב קשור יגדל, פשוט בגלל שיש יותר מצבים קשורים.
אולי התוצאה החשובה ביותר של המחקר היא הקשר בין האורך של האוזניות לסיכוי שלהן להסתבך. אוזניות שאורכן פחות מ46 סנטימטרים, כמעט ולא הסתבכו. לעומת זאת, בין 46 ל150 ס"מ, גדל הסיכוי להיווצרות קשר באופן דרמטי והגיע ל50% ב150 ס"מ. נזכיר כי מדובר כאן על ניעור של 10 שניות בלבד, וניעור ארוך יותר יגדיל סיכוי זה. אוזניות סטנדרטיות של אייפון הן באורך של 60 ס"מ, מה שאומר שהסיכוי שלהן להסתבכך גבוה למדי.
כשהגדילו החוקרים את הקופסה, גדל מעט הסיכוי לקשר, אולם לא באופן משמעותי. המסקנה מכך היא שלשים את האוזניות בתא קטן או גדול יותר, כנראה לא ישנה את מידת ההסתבכות שלהן. באופן דומה, נראה שגם ניסיון להניח את האוזניות בצורה מסודרת בתיק, כמעט ולא השפיע על מידת הקשרים.

בכדי להעריך באופן טוב את הסיכויים להיווצרות קשרים באוזניות אמיתיות, חזרו החוקרים על הניסוי עם כבלים גמישים פחות וגמישים יותר. באופן מעט צפוי, לגמישות הכבל הייתה השפעה משמעותית על היווצרות הקשרים. בכבלים קשיחים כמעט ולא נוצרו קשרים, ואילו בכבלים גמישים מאוד הגיע הסיכוי להיווצרות קשר ל85%, מה שרומז שבניעור ארוך של אוזניות גמישות כמעט תמיד יווצרו קשרים.
המסקנה העגומה מהמחקר היא שקשרים באוזניות מהסוג הנפוץ, שהוא גמיש מאוד, הם גזרת גורל. אם נשים את האוזניות בצורה מסודרת בתיק, עדיין יווצרו קשרים, אפילו אם נשים אותן בתאים קטנים מאוד או גדולים מאוד. ככל הנראה, נגזר עלינו לחיות עם אוזניות שמסתבכות בכל פעם שמשאירים אותן בתיק לזמן מספיק.
חברות שונות ניסו למצוא פיתרונות לבעיה, אך עד כה ללא הצלחה. חברת אפל, שכנראה מודעת לבעייה הקשה הזו, מנסה גישה חדשה של אוזניות אלחוטיות. לגישה זו יש בעיות רבות משלה, כמו הצורך בהטענה והסיכוי הגדל לאבד את האוזניות. מצד שני, אם אין אוזניות, אין קשרים באוזניות...

[1] קישור לפוסט על פקקים
http://lbscience.org/2018/07/11/8752/
[2] קישור לפוסט על מוך בפופיק
http://lbscience.org/2018/07/18/%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A7/
[3] הסבר על הסתבכות האוזניות
https://www.sciencealert.com/the-mathematical-law-that-causes-your-headphones-to-tangle
[4] מאמר המסביר את הנושא:
http://www.pnas.org/content/104/42/16432.full