לאחרונה העקרב נבו יריחו נבחר לעקרב הלאומי של ישראל, בהצבעה שנערכה בדף "מדע גדול, בקטנה". מטרת ההצבעה הייתה הגברת הידע על העקרבים בישראל, על אורחות חייהם ועל חשיבותם האקולוגית. בישראל כ-21 מיני עקרבים, המהווים חלק לא מבוטל, ביחס לשטח המדינה, מכ-2,400 מיני העקרבים בעולם.
לכבוד בחירתו של העקרב הלאומי, אספנו כמה עובדות על 15 מיני העקרבים שהתמודדו על התואר.
המידע באדיבות יוזמי ההצבעה - ד"ר אפרת גביש-רגב, המנהלת המדעית של אוסף פרוקי-הרגליים היבשתיים באוספי הטבע הלאומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים ויורם צביק, מנהל עמותת דוכיפת לצפרות ואקולוגיה והמעבדה לחקר עקרבי ישראל, שהם גם ממחברי הספר "מדריך שדה לעקרבי ישראל" שיצא לאחרונה. התצלומים באדיבות רוני לבנה.

• נבהיר כי בהיעדר ייעוץ רפואי או מקצועי, יש להתייחס לכל העקרבים כמסכני חיים.

נְבוֹ יְרִיחוֹ
שם מדעי: Nebo hierichonticus
משפחה: נְבוֹאִיִּים DIPLOCENTRIDAE
אזור תפוצה: כל הארץ למעט באזורי חולות.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? הנבו הוא הגדול בעקרבי ישראל - אורכו עד 15 ס"מ. שמו העברי מבוסס על שמו המדעי. הנבו קל לזיהוי בשטח, בזכות בליטה הנמצאת בבסיס קוץ העוקץ.
בגלל גודלו המרשים ומזגו הנוח, הוא נאסף בשנים האחרונות לצרכי מסחר ומכירה בחו"ל - מה שפוגע באוכלוסייה המקומית. מארגני ההצבעה מקווים שבחירתו לעקרב הלאומי, תקדם את הגדרתו של נבו יריחו כמין מוגן על מנת להגן על אוכלוסייתו בארץ מפני איסוף ולהבטיח את קיומו של המין בארץ.
עַקְצָן צָהֹב
שם מדעי: Leiurus hebraeus
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: כל הארץ, למעט באזורי חולות, ואדמות כבדות.
מידת מסוכנות: נחשב כמסכן חיים, המסוכן בעקרבי ישראל.
הידעת #1? העקצן הצהוב הוא אחד מהעקרבים הארסיים בעולם, אך הארס בעל פוטנציאל לשימוש לתועלת האדם - ומרכיבים שונים בארס נמצאים במחקר רפואי לטיפול ואבחון של מחלות שונות.
הידעת #2? למרות שרכס הכרמל מתאים כבית גידול לעקצן הצהוב, עד כה לא נמצאו פרטים ממין זה בכרמל. הפרק החמישי של הבטן האחורית כהה מאוד בדרך כלל, אך לא תמיד. בנוסף, במינים שונים קיים לעיתים פרק חמישי כהה (למשל: צרבן ישראלי, עב-יד צהוב, וחד-צלע גדול), לכן אין להסתמך על סימן זיהוי זה לעקצן הצהוב.
שַׁחְרַן יְהוּדָה 
שם מדעי: Hottentotaa judaicus
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: בכל החבל הים-תיכוני מבית גוברין וצפונה.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? פעמים רבות טועים בין מין זה לקטלן דו-גוני וקטלן עב-צבתות.

קַטְלָן עַב-צְבָתוֹת
שם מדעי: Androctonus crassicauda
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: כל הארץ, למעט באזורי חולות.
מידת מסוכנות: נחשב כמסכן חיים.
הידעת? עד לאחרונה נקרא קטלן עב-זנב, שמו בעברית שונה על מנת להדגיש את ההבדל העיקרי בינו לבין קטלן דו-גוני - עובי הצבתות. בנוסף, הכינוי "זנב" אינו נכון, זוהי למעשה בטן אחורית צרה.
קַטְלָן דּוּ-גּוֹנִי
שם מדעי: Androctonus bicolor 
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: שפלת החוף (לא נמצאו פרטים צפונית לאכזיב), הנגב ומדבר יהודה (פרט יחיד נמצא בדרום הערבה).
מידת מסוכנות: נחשב כמסכן חיים.
הידעת? שם הסוג קטלן נגזר משמו המדעי ופירושו: קוטל-גברים, מאחר ומקרי המוות העיקריים היו של גברים שיצאו למרעה בלילה, בסאוונות של אפריקה.
קַטְלָן עִבְרִי
שם מדעי: Androctonus amoreuxi
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: באזורי חולות במישור החוף ובנגב.
מידת מסוכנות: עלול לסכן חיים.
הידעת? הקטלן העברי מסתתר במחילות מכרסמים בבתי-גידול חוליים. שמו העברי נגזר משמו המדעי הקודם Androctonus amoreuxii hebraeus. ניתן להבדיל בין הקטלן העברי לבין מינים דומים באותו איזור מחייה (עקרב-חול למשל) על ידי המגרעת בפרק הרביעי של הבטן האחורית.

עַבְ-יָד צָהֹב
שם מדעי: Scorpio palmatus
משפחה: עַב-יָדִיִּים SCORPIONIDAE
אזור תפוצה: מספר המדבר ודרומה ולאורך רצועת החוף עד גדרה ובקעת הירדן עד אזור מחולה.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? העב-יד הצהוב משמש כמזון לעופות שונים כדוגמת חנקן גדול וכוס החרבות. לאחר הגשם כשאדמת המדבר מתרככת, העב-יד הצהוב נוהג להעמיק ולהרחיב את מחילתו.
עַבְ-יָד שָׁחוּם
שם מדעי: Scorpio fuscus
משפחה: עַב-יָדִיִּים SCORPIONIDAE
אזור תפוצה: מספר המדבר וצפונה. נעדר משטחי רמת-הגולן.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? ברמת הגולן קיימים שני מינים נוספים בסוג זה: עב-יד עוג ועב-יד הבשן.
צַרְבָן יִשְׂרְאֵלִי
שם מדעי: Buthus israelis
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: דרום הארץ ושפלת החוף.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? הצרבן חובב מישורי לס, שם ניתן למצוא אוכלוסיות בצפיפות גבוהה, ונוהג להסתתר במחילות. סימן זיהוי טוב לצרבן הישראלי הוא שינון גס על גחון הפרק השני והשלישי בבטן האחורית.

חַד-צֶלַע כַּרְמְלִי
שם מדעי: Compsobuthus carmelitis 
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: הכרמל, הגליל התחתון וצפון בקעת הירדן. יתכן שנמצא גם בשומרון ועד מעלה אדומים.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? מין זה אנדמי לישראל ונחשב כיום לנדיר בעקרבי ישראל.
חַד-צֶלַע מְגֻבְשָׁשׁ
שם מדעי: Compsobuthus schmiedeknechti
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: מצפון הארץ ועד לאזור באר-שבע. נמצאו פרטים גם בשדה בוקר.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? מין זה נוהג לעיתים להתכנס לשנת חורף, תחת אבנים או קליפות עצים, בקבוצות של עד כמה עשרות.
עַקְרַב-חוֹל יָטְבָתָה
שם מדעי: Buthacus yotvatensis
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: אזורי חולות וחמדות בערבה.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? לעקרב זה מברשת שיער צפופה בפיסת הרגל, המאפשרת לו תנועה קלה בחולות.

עַקְרַבּוֹן נֶגְבִּי
שם מדעי: Orthochirus scrobiculosus 
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: בנגב, בערבה וצפונה עד אזור יריחו.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? לעקרבון שקערוריות עגולות על גבי הבטן האחורית ובמרכז כל אחת מהן שערת חישה. בשעת הצורך מזיז העקרבון את הבטן מצד לצד על-מנת לסרוק את הסביבה.
עַקְרַב-נְמָלִים הַיַּרְדֵּן
שם מדעי: Birulatus israelensis
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: לכל אורך בקעת הירדן.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? עקרב זה הוא הקטן בעקרבי ישראל. לאחרונה התגלה כי מין זה חי בתוך קיני נמלת הקציר – תופעה שעד כה לא הייתה ידועה למדע בסדרת העקרבאים.
שִׂיאוֹן שְׁחֹר-קַו
שם מדעי: Mesobuthus nigrocinctus
משפחה: עַקְצָנִיִּים BUTHIDAE
אזור תפוצה: חרמון.
מידת מסוכנות: לא נחשב כמסכן חיים.
הידעת? נקבת השיאון, כמו מיני עקרבים נוספים, מסוגלת לשמור בגופה תאי זרע של הזכר להפריה בעונה הבאה, במקרה שלא תפגוש בזכר.