תואר מאובן יוצא דופן, בו בעל-חיים דמוי-יונק מתחילת עידן היורה מכורבל סביב מספר עצום של צאצאים לקראת, או מיד אחרי, בקיעה מהביצה. מספרם הרב של הצאצאים, יחד עם מבנה הגולגולת שלהם, תומכים יחדיו בהשערה לפיה הגדלת המוח שחלה במהלך ההיסטוריה האבולוציונית של היונקים הובילה גם להקטנה במספר הצאצאים הנולדים בכל אירוע רבייה.

יונקים הם בעלי חיים יוצאי דופן, אפילו בקרוב חולייתנים (בעלי החיים בעלי החוליות – דגים, דו-חיים, זוחלים, עופות ויונקים). בין מאפייניהם הרבים של יונקים, אחד הבולטים הוא שליונקים יש מוח מאוד גדול ביחס לגופם, גדול מאשר לחולייתנים אחרים. בנוסף, ליונקים בדרך כלל יש שגרים קטנים, כלומר מעט ולדות בכל המלטה. במשך שנים הייתה סברה שיש קשר בין שני הדברים הללו, ושגודל המוח בא על חשבון גודל הַשֶּׁגֶר. כעת, ממצאים חדשים שפורסמו בכתב העת היוקרתי Nature עוזרים לאשש את ההשערה הזו.

כבר לפני מספר שנים נתגלה באריזונה מאובן יפה מאוד של Kayentatherium wellesi, קרוב משפחה של היונקים שחי לפני כ-185 מליון שנים, בתחילת עידן היורה. הוא עוד לא מוגדר כיונק אמיתי, מכיוון שחסרים לו מספר מאפיינים שמשותפים ליונקים (הקשורים בעיקר למבנה הגולגולת), אך יש לו הרבה מאוד מאפיינים שנמצאים גם ביונקים, כך שהוא יכול לגלות לנו לא מעט על התיזמון של הופעת תכונות מסויימות בשושלת האבולוציונית שהולידה את היונקים. כשבחנו את המאובן שוב לא מזמן, גילו שבנוסף לעצמות הגדולות והבולטות, היו שם גם כמה עצמות מאוד קטנות, שזוהו באופן ודאי כשיניים. לכן, בחנו את המאובן יותר לעומק, והשתמשו בסריקות CT כדי להגיע למסקנה שלא מדובר בפרט יחיד, אלא בפרט בוגר מכורבל סביב להרבה מאוד צאצאים.

גודלם הקטן, ורמת ההתפתחות שלהם, מעידה על כך שהצאצאים היו כה קטנים שהם היו רק לאחר בקיעה, או אפילו עדיין עוברים מאוד מפותחים, רק לקראת בקיעה. דמויי-יונקים אלו הטילו ביצים, ולא הולידו ולדות חיים. בדומה ליונקים הפרימיטיביים ביותר שקיימים היום, יונקי הביב [לפוסט על יונקי ביב] . לפי ספירה של גולגלות ושברי לסתות במאובן, החוקרים הגיעו להערכה שמרנית של 38 צאצאים ששכבו במאובן מכורבלים עם הפרט הבוגר (כנראה האמא). המספר הזה מאוד מרשים, שכן הוא יותר מכפול מגודל השגר הממוצע הגבוה ביותר שמוכר אצל יונקים בני-ימינו: 17 ולדות בשגר אצל הַטֶנֶרֶק המצוי! הממצא המדהים הזה בעצם מאשש את הסברה שצאצאים רבים באירוע רבייה הוא המצב הקדום בקרב חולייתני יבשה, וגודל השגר הקטן של היונקים הוא התפתחות מאוחרת יחסית.

דבר נוסף שהחוקרים עשו הוא לבדוק את דפוס ההתפתחות של גולגולת המין הקדום הזה, כדי לבחון האם הוא דומה או שונה מן היונקים בתכונה נוספת. נסביר:
גודל המוח הגדול של היונקים גורם גם לכך שההתפתחות של הגולגלות שלהם שונה מאשר חולייתנים אחרים. ניתן לחלק את הגולגולת לשני חלקים – קופסת המוח, ועצמות הפנים. אצל זוחלים, כמו לטאות, הגדילה של הגולגולת היא איזומטרית, כלומר ככל שהפרט הצעיר גדל, הגולגולת גדלה אך שומרת על יחסים שווים בין גודל קופסת המוח לעצמות הפנים. ביונקים, לעומת זאת, המצב שונה, וגדילת הגולגולת היא אלומטרית, כלומר היחסים משתנים עם הזמן. יונקים נולדים עם קופסת מוח גדולה באופן יחסי, כדי לתת מקום למוח הגדול שלהם. ככל שהפרט הצעיר גדל, עצמות הפנים מתארכות, והיחס בין קופסת המוח לעצמות הפנים קטן.

החוקרים השוו את היחס בין קופסת המוח לעצמות הפנים בצאצאים המאובנים, בפרט הבוגר, ובפרט מאובן נוסף בגודל ביניים ביניהם. ומה שהם מצאו הוא שהגדילה של הגולגולת היא איזומטרית, בדומה למצב בזוחלים. כך שגם מבחינת הרבייה שלהם, וגם מבחינת התפתחות הגולגולת, דמויי-היונק הקדום הזה דומה יותר לזוחלים הקדמונים מאשר ליונקים. לכן, מתקבלת תמיכה להשערה שרק בעקבות הגדילה בגודל המוח, שחלה מאוחר יותר מהופעתו של המין הזה בהיסטוריה האבולוציונית של השושלת שהובילה ליונקים, חלה גם ירידה במספר הצאצאים בשגר אחד.

מקורות:

[1] המאמר ב- Nature