אומואמואה: חבר מעולם אחר - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

שביטים (הנקראים לפעמים כוכבי שביט) הם גופים עשויים קרח הנעים בהשפעת כוח הכבידה של השמש. שביטים יכולים לנוע במסלול סגור (אליפטי) או פתוח, ומקבלים סימון קטלוגי מתאים המעיד על מקורם ומספרם הסידורי בשנה בה נצפו. למשל, מספרו הסידורי של השביט האלי הוא 1P, שכן הוא שביט מחזורי (Periodic) שמסלולו סגור. סימונים אחרים כמו C או X מעידים על שביטים שמסלולם פתוח ומבקרים את השמש פעם אחת לפני שהם נזרקים לחלל, או כאלו שלא ניתן לקבוע עבורם האם הם מחזוריים או לא. בחודש אוקטובר האחרון, נאלצו אסטרונומים להמציא קטגוריה חדשה לגמרי לאחר שגוף קטן ומסתורי חלף ביעף במערכת השמש הפנימית. לגוף, אומואמואה, ניתן הסימון 1I/2017: המספר הסידורי והשנה מעידים על כך שהוא הגוף הראשון שנצפה מסוגו בשנת 2017. האות I מסמנת את קטגוריית הגוף: Interstellar, כלומר - בין כוכבי. מסלולו של הגוף, צורתו הלא שגרתית והמהירות שבה חלף במערכת השמש הצביעו חד משמעית שמקורו אינו במערכת השמש שלנו.

במאמר שפורסם לפני כחודשיים בכתב העת היוקרתי "נייצ'ר" [1] מצאו חוקרים שהעצם המסתורי אומואמואה נע בצורה מעט משונה. באמצעות פיזיקה בסיסית, ניתן להראות בקלות שהכוח הפועל על כל גוף המקיף גוף אחר נחלש כמו המרחק בריבוע. אומואמואה, הראו החוקרים, נע תחת השפעת כוחות נוספים; הם התאימו מספר מודלים שכללו כוחות לא כבידתיים בנוסף לכוח המשיכה של השמש, ומצאו שאלו חוזים טוב בהרבה את תנועת הגוף. כוחות כאלו יכולים להיות התנגשות פתאומית בגוף אחר, אפקט ירקובסקי (עליו אנחנו עוד צריכים לכתוב לכם - בינתיים, תאלצו להסתפק בזה [2]), או לחץ קרינה. מכל ההסברים, זה שסיפק את ההסבר הטוב ביותר לדעת החוקרים היו סילוני גז הבוקעים ממעמקי הגוף הקפוא שמתחמם לאיטו לאורה של השמש. סילונים אלו נורים בכיוונים שונים, ונותנים לגוף דחף אקראי.

תיאוריה נוספת שהחלה מקננת בליבם של מדענים וחובבי מדע בדיוני כאחד הייתה מעט לא שגרתית: מה אם אומואמואה הוא גוף מלאכותי - ספינת חלל הנשלחה לסרוק את מערכת השמש וכדור הארץ? הראיות לכך היו מעניינות, אך נסיבתיות למדי: ראשית, אומואמואה חלף קרוב מאוד לכדור הארץ - קרוב מדי, יש אומרים. שנית, צורתו הייתה מוארכת מאוד בהשוואה לשביטים או אסטרואידים מוכרים - יחס של כמעט 1:10 בין אורכו לרוחבו. שלישית, מדידות של מומנט ההתמד שלו הראו שהוא ככלל הנראה חלול - דבר לא אופייני לגוף הנוצר באופן טבעי. לראיות אלו התווספו העדויות שהזכרנו מעלה לתאוצות משונות ומסלול מתנדנד. מה אם אומואמואה הוא ספינת חלל של תרבות חייזרית שנשכחה זה מכבר, ומטלטלת לה בין שמש לשמש או טיל מדוייק שנשלח לסרוק את כדור הארץ?

תיאוריה זו, עד כמה שתישמע לכם מופרכת, נבדקה במספר מחקרים אקדמיים. באמצעות מערך טלסקופי הרדיו Murchison Widefield Array בדקו חוקרים אם, במקרה, אומואמואה אינו משדר איזה אות רדיו מלאכותי [3]. הם הסיקו, לא באופן מפתיע במיוחד, שהגוף אינו משדר דבר שניתן לקלוט ושיכול להתפרש כמקור רדיו שאינו טבעי. מאמר תיאורטי יותר [4] של מדען פלנטרי ידוע, מתיה צ'וק, פסל באופן חד משמעי את היותו של הגוף מלאכותי. ראשית, הוא אדמדם - בדיוק כפי שהיינו מצפים מגוף טבעי שנחשף לאורך זמן לקרינה בתדירות גבוהה, הנפוצה בחלל. שנית, תנועתו המתנודדת של הגוף הייתה דועכת במהרה אם הוא היה מלא ברהיטים, מחשבים וגופות של חייזרים שהיו מוטחים בקירותיו שוב ושוב - קצת כמו שקורה לביצה לא מבושלת המסתובבת סביב צירה [5]. אם הגוף אינו מלאכותי, וקרוב לוודאי קרחי, מהיכן הוא הגיע?

שאלה טובה. במאמרו, מציע צ'וק שאומואמואה הוא שברו של כוכב לכת חוץ שמשי שרוסק בשל כוחות גאות ושפל ושהצליח להימלט מהכוכב אותו הקיף. מחקר נוסף שפורסם בתחילת השנה [6] ניסה להעריך את צפיפותם המספרית של הגופים הללו ביקום - ומצא שהם נדירים מדי מכדי שהסברו של צ'וק יניח את הדעת. בנוסף, קשה לחשוב על מנגנון פיזיקלי במהלכו יווצר גוש קרחי וחלול משברו של כוכב לכת.

האפשרות של ביקור באומואמואה כדי להמשיך ולחקור אותו נראית קלושה; מהירותו האדירה, הגילוי המפתיע והטכנולוגיה המוגבלת הופכים את המרדף אחריו לקשה עד בלתי אפשרי [7]. בימים אלו, מנסים מדענים להעריך עד כמה נדיר המפגש שלנו עם אומואמואה ומתי נזכה לפגוש שוב בגוף הדומה לו ולענות על החידות שהציב לנו. בפעם הבאה, הם מבטיחים, נהיה מוכנים.

לקריאה נוספת ומקורות:

[1] למאמר המקורי בנייצ'ר
[2] אפקט ירקובסקי
[3] אותות רדיו מהגוף המסתורי?
[4] האם אלו חייזרים?
[5] הביצה המסתובבת
[6] אז מהו אומואמואה?
[7] פרוייקט ליירה

מאת:

ד"ר ליאור רובננקו

פוסט דוקטורנט במחלקה למדעי כדור הארץ, סטנפורד, קליפורניה. חוקר גיאומורפולוגיה ויציבות של קרח בקטבים של כוכבי לכת במערכת השמש. לשעבר מנהל התוכן של העמותה