בקטנה: היום מציינים את יום המודעות העולמי לנשרים! הנשר הוא אחד העופות המרשימים שניתן לראות בשמי ארצנו. אבל אל לנו לקחת את קיומם בארצנו כמובן מאליו. אוכלוסיית הנשרים ספגה מכות קשות בשנים האחרונות, מה שגרם להגדרה מחדש של מצבה בטבע ושם עליה את החותמת המדאיגה - "בסכנת הכחדה חמורה". כיאה לתחילת שנת הלימודים, גם גוזל הנשר בספארי עולה כיתה! לאחר שפרח מן הקן הוא הועבר ל"כיתה א' של נשרים" בשמורת גמלא והחל בתהליך האקלום לפני שישוחרר לטבע. מאחלים לו, ולכל הילדים שיעלו מחר כיתה המון בהצלחה!  
מאז ומעולם נשרים הילכו קסם על האדם - הם גדולים, מרשימים ומלכותיים. נשרים הם אוכלי נבלות, שלא בוחלים בגוויה עסיסית ומסריחה לדחוף אליה את ראשם הקירח עד הצוואר. חשיבותם של הנשרים במערכת האקולוגית עצומה. הם מספקים לעולם שירות חשוב של פינוי פגרים.  קיבתם החומצית כל כך יעילה, עד שהיא מסוגלת לחסל חיידקים מסוכנים שגורמים מחלות כמו אנטרקס, בוטליזם וחולירע. לא לחינם הם זכו בכינוי "הסניטרים של הטבע".
בעבר, הנשר המקראי היה נפוץ מאוד בישראל, אבל מאז, אוכלוסיית הנשרים בארץ ידעה מפלות גדולות, וכיום רק כ- 180 נשרים חיים בארצנו, זאת בהשוואה ל- 460 נשרים בשנת 2003. רובם חיים בדרומה של הארץ, והשאר בצפון, באזור הכרמל, הגליל והגולן. בעשרות השנים האחרונות הנשרים נפגעו מאוד מהרעלות. כיום, נותרו כמה עשרות זוגות מקננים במדבר יהודה ובנגב. בצפון נותרו זוגות בודדים שרובם דוגרים בנחל גמלא.
ההתמעטות באוכלוסיית הנשרים במאה ה- 20 נבעה מהתמעטות הפגרים הפזורים בשטח, מצייד בלתי חוקי, מהתחשמלויות מקווי מתח גבוה, מהרעלות משימוש בחומרי הדברה, והיום גם סכנת פגיעה מטורבינות רוח ענקיות מרחפת מעל ראשם. למרבה הצער, פגר אחד מורעל, שבדרך כלל מונח על מנת להרעיל טורפים כמו זאבים ותנים, עלול לפגוע באוכלוסיית הנשרים בצורה כה משמעותית, עד שהיא לא תוכל להתאושש. רשות הטבע והגנים הבינה כבר מזמן שללא התגייסות רצינית לעזרה, לאוכלוסיית הנשרים בישראל אין עתיד. לכן, ננקטים מגוון צעדים, חלקם דרסטיים, על מנת לשקם את האוכלוסיה ולשמור על חיוניותה. המאמצים הרבים נושאים פרי. בשנים האחרונות שבו הנשרים לקנן בכרמל, לאחר שהביצה האחרונה הוטלה בכרמל בשנת 1952.  בשנת 2016 אף יובאו מספרד ומקפריסין כ- 30 נשרים שיהוו תיגבור משמעותי לגרעין הרבייה הקיים. חלקם שוחררו אל הטבע הישראלי וחלקם נשאר כגרעין רביה.
ברחבי הארץ פזורות כ- 30 תחנות האכלה לנשרים. בהן מוגשים פגרים בטוחים לאכילה. מאמצים גדולים נעשים על ידי גן החיות התנ"כי, הספארי ורמת הנדיב המשקיעים רבות בגידול נשרים ורבייתם. הנשרים מתרבים מאוד לאט. זוג נשרים מגדל גוזל אחד בעונה, אבל במידה והביצה הראשונה נחמסת, נופלת מהקן או נעלמת, הנקבה מטילה "ביצת מילואים" על מנת להבטיח את הרביה. תכונה זו מנוצלת על ידי רשות הטבע והגנים להגדלת האוכלוסיית - בצעד דרסטי, "חומסים" אנשי הרשות את הביצה הראשונה מקיניהם של הנשרים המקננים בשבייה. הביצה מועברת להדגרה מלאכותית במדגרה בגן החיות התנ"כי או בחי-בר כרמל. גם ביצת המילואים נלקחת להדגרה, על מנת להגדיל את סיכויי הבקיעה, ובמקומה ניתנת לנשרים ביצת דמה מגבס. הנשרים ממשיכים לדגור על ביצת הדמה בלא חשד. עם בקיעת הגוזל במדגרה, הוא מוכנס אל הקן (ראו סרטון) ומתקבל בהתרגשות על ידי שני הוריו שמייד מתחילים לטפל בו במסירות רבה יחדיו.
לפי שיטה זו, למחצית מהגוזלים לא יהיו הורים מאמצים. הם מגודלים בשיטת גידול שמונעת החתמתם על בני אדם. את המזון מגישה להם בובת ראש נשר, והם אינם נחשפים לבני אדם בכלל. כשהם מתבגרים מעט הם מוחזקים קרוב לנשרים בוגרים, ובגיל 3 חודשים בערך כשהם כבר מתחילים לאמן את הכנפיים לתעופה, מובאים הנשרים לכלוב אקלום - שם, הם יבלו שלוש שנים עד שישוחררו אל הטבע הישראלי. כל נשר מטובע בטבעות סימון מיוחדות על רגליו ולכנפיו מחובר תג הנושא מספר. לחלק מהנשרים אף מוצמד משדר GPS המאפשר לעקוב אחרי תנועתם.
בהצלחה לך נשרק'ה!
 
 
בתמונות: גוזל נשר בן יומו בדרך לקן הנשרים בספארי,
פרחון נשר בן כשלושה חודשים, בזרועותיו של יגאל מילר מרשות הטבע והגנים ביום הוצאתו מקן הוריו אל כלוב האקלום
 
מקורות

• על הנשר באתר הצפרות הישראלי
• אוכלוסיית הנשרים בסכנת הכחדה - מאתר רשות הטבע והגנים
• International Vulture Awareness Day