בימים האחרונים שמענו על התפרצות קדחת מערב הנילוס בישראל, שגרמה גם למקרי מוות. מהי המחלה וכיצד ניתן להתגונן ממנה?

כותרות העיתונים בשבוע האחרון עסקו בהתפרצות קדחת מערב הנילוס. על פי דיווח משרד הבריאות (27.8.2018), חלו בישראל 74 אנשים, מתוכם 14 סבלו מתסמינים קשים, ושלשה נפטרו - שני קשישים עם מחלות רקע וחולה בסרטן גרורתי קשה שנשא את הנגיף. התפרצויות של המחלה התרחשו גם במדינות דרום אירופה (יוון, איטליה וסרביה), וכללו מאות חולים מאובחנים ומספר מקרי מוות.
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) נגרמת על ידי נגיף (West Nile Virus). נגיף זה מועבר על ידי יתושים ממינים שונים: בישראל המעבירים העיקריים הם Culex pipiens ו- Culex perexiguus, שני מינים נפוצים שרובכם פגשתם בבית. מיני יתושים נוספים גם הם מסוגלים להעביר את הנגיף, ביניהם יתוש הטיגריס האסיאני (Aedes albopictus). התפרצויות הנגיף בישראל מתרחשות בעיקר בעונת הקיץ, ביחד עם הפעילות המוגברת של היתושים. הנגיף משתייך למשפחת הנגיפים Flaviviridae, אליה משתייכים גם נגיפים מוכרים נוספים: נגיף הזיקה, והנגיפים הגורמים לקדחת הצהובה ולקדחת המוח היפנית.
כיצד נדבקים בנגיף?
ההדבקה מתרחשת דרך נקבת יתוש נגועה, שניזונה קודם-לכן מדמה של ציפור הנגועה בנגיף. הנגיף מועבר באוכלוסיה של ציפורים, דרך יתושים. כאשר יתוש נגוע ניזון מדמו של אדם (ושל יונקים נוספים), הוא מסוגל להעביר אליו את הנגיף [איור 1].

איור 1: תיאור סכמטי של מעגל ההדבקה בקדחת מערב הנילוס.

 
הנגיף אינו מידבק באופן שגרתי מאדם-לאדם, ואין חשש מקרבה לאדם חולה. עם-זאת, במקרים נדירים הנגיף מידבק דרך קבלת מנת-דם נגועה, בתרומת איברים או מהאם לתינוק, בהיריון, בלידה או בהנקה.
מהם תסמיני המחלה?
מרבית האנשים שנדבקים בנגיף (כ-80%) לא מפתחים תסמינים כלל. כחמישית מהנדבקים בנגיף מפתחים תסמינים קלים יחסית, שמזכירים את מחלת השפעת: חום גבוה, כאבי ראש וכאבי שרירים. המחלה, שנמשכת לרוב 3-6 ימים, יכולה להיות מלווה גם בפריחה, שלשולים והקאות. חלק מהחולים יסבלו מחולשה ועייפות במשך שבועות עד חודשים לאחר החלמתם.
לעומת זאת, פחות מ-1% מהחולים  סובלים מתסמינים קשים, המערבים את מערכת העצבים - למשל דלקת קרום-המוח ודלקת המוח (אנצפליטיס). התסמינים של המחלה במערכת העצבים יכולים לכלול חום גבוה, כאבי ראש חזקים, בלבול וערפול-חושים, כניסה לתרדמת, פרכוסים, חולשת שרירים, איבוד ראיה ושיתוק או אובדן תחושה בגפיים. עבור חולים עם תסמינים קשים, שיעור התמותה עומד על כ-10%, וגם ההחלמה מהמחלה עשויה להימשך שבועות עד חודשים, וחלק מהתסמינים עשויים להישאר לכל החיים.
אנשים מעל גיל 60 ובעלי מחלות-רקע שונות - למשל סרטן, סוכרת, מחלות כליה ואנשים שעברו תרומת-איברים נמצאים בסיכון מוגבר לתסמינים החמורים של המחלה, המערבים את מערכת העצבים.
איך מטפלים וכיצד נמנעים מהמחלה?
כרגע אין חיסון לקדחת מערב הנילוס המאושר לשימוש בבני-אדם, וגם אין תרופה כנגד הנגיף עצמו. החולים במחלה מטופלים בהתאם לתסמינים אותם הם חווים - למשל תרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים, ואשפוז במקרים חמורים.
ניתן להפחית את הסיכוי להידבק במחלה על-ידי הימנעות מעקיצות יתושים, למשל שימוש בדוחי-יתושים ורשתות על החלונות. טיפול סביבתי כנגד יתושים וזחליהם, למשל מניעת היקוות של מים עומדים, גם מסייע להגביל את ההדבקה במחלה.
בישראל מתבצע באופן שגרתי ניטור של יתושים, במהלכו יתושים נלכדים ונבדקים במעבדה לנוכחות הנגיף. הניטור מאפשר לבצע פעולות הדברה באזורים נגועים, והודעה לאוכלוסיה על צורך בהתמגנות נגד יתושים.
קיים חיסון וטרינרי, הניתן לבעלי-כנף במשקים.
עקץ אותי יתוש באזור בו דווחו מקרי מחלה, מה לעשות?
מכיוון שאין חיסון או טיפול מונע למחלה, אין צורך לפנות לבירור רפואי לאחר עקיצת יתוש. עם-זאת, רצוי לגשת לרופא במידה וחשים בתסמיני המחלה, על מנת לקבל אבחון וטיפול הולמים.
האם זו מחלה חדשה בעולם ובישראל?
לא. המחלה אובחנה לראשונה באזור מערב הנילוס באוגנדה, ומכאן שמה. כבר בשנת 1957 תוארה מגיפה של קדחת מערב הנילוס בישראל, ובה תוארו לראשונה התסמינים החמורים של המחלה במערכת העצבים, בקרב חולים מבוגרים. עם-זאת, התפרצויות המחלה הפכו ליותר תכופות החל משנות ה-1990.
בשנת 1999 המחלה אובחנה לראשונה בצפון אמריקה, בעיר ניו יורק. הנגיף גרם לתמותה נרחבת של בעלי-כנף, וגם גרם למקרי תחלואה ותמותה של בני-אדם. עם הזמן, הנגיף התפשט ברחבי היבשת. הנגיף שהגיע לארצות הברית היה כמעט זהה מבחינה גנטית לנגיף שבודד בישראל בשנת 1998, לכן סביר להניח שהמחלה בארצות-הברית מקורה מהמזרח-התיכון ואולי אפילו מישראל עצמה.
בשורה התחתונה, קדחת מערב הנילוס היא מחלה שמתפרצת באופן תקופתי בישראל. בקרב חלק מהחולים, בעיקר בקבוצות-סיכון, עשויים להיות תסמינים קשים. אין מה להיבהל מכל עקיצת יתוש, אבל חשוב להיות מודעים לקיומה של המחלה, ולהשתדל להתגונן מעקיצות יתושים ולמנוע היקוות מים עומדים.
 

מקורות ולקריאה נוספת:

• אתר משרד הבריאות - מידע על ההתפרצות (27.8.2018) [קישור]
• קדחת מערב הנילוס - אתר ה-CDC [קישור]
• קדחת מערב הנילוס - אתר משרד הבריאות [קישור]
• ניטור הנגיף - המשרד להגנת הסביבה [קישור]
• קדחת מערב הנילוס, ד"ר בת שבע גוטסמן, אתר קופ"ח כללית [קישור]
• מאמר: Sejvar, 2003. West Nile Virus: an Historical Overview [קישור]