הכוכב החדש של תעשיית הרמאו״ת (רפואה משלימה, אלטרנטיבית ותוספים) הוא בעל השם המפוצץ ״ויטמין C ליפוזומלי״. אלא שכמו מוצרים רבים בתעשייה הזו, מדובר במהומה רבה על לא מאומה.
במה בדיוק מדובר? ויטמין סי ליפוזומלי, כשמו כן הוא, הוא למעשה ויטמין C שארוז בתוך מבנה שנקרא ליפוזום. ליפוזומים הם בועיות קטנטנות בעלות מבנה כימי ייחודי, שכולל שכבה שומנית והידרופובי , כלומר, ״שונאת מים״ (ראו פוסטים קודמים בנושא חומרים הידרופוביים), ובנוסף גם שתי שכבות הידרופיליות, כלומר, ״אוהבות מים״. בגוף האדם (ובעלי חיים אחרים), מולקולות דומות לאלו שבונות את הליפוזומים מרכיבות את קרומי התאים שלנו.
לליפוזומים יש יעילות רפואית לא מעטה. נניח שאנו מעוניינים להחדיר לגוף חומר המהווה תרופה. הסביבה הפנימית בגוף שלנו היא סביבה מימית, ולכן חומרים שהם עצמם הידרופיליים ״מרגישים בנוח״ בסביבה מימית, יתמוססו בקלות ויעברו בנוחות בין ולתוך רקמות הגוף. לעומתם, חומרים הידרופוביים לא מתמוססים בסביבה המימית ולא יכולים להגיע לרקמות השונות. כאן נכנסים לתמונה הליפוזומים. תעשיית התרופות מנצלת את המבנה הייחודי של הליפוזומים על מנת לארוז תרופות המורכבות מחומרים הידרופוביים ולהעביר אותם בין רקמות הגוף השונות, על אף המבנה הכימי שלהן. בתוך הליפוזום התרופה ההידרופובית לא חשופה אל הסביבה המימית, אלא רק אל ה״מילוי״ ההידרופובי של הליפוזום, בעוד שהצד החיצוני וההידרופילי שלו נע בקלות בסביבה המימית של הגוף. במקרים אחרים, משתמשים בליפוזומים גם בשביל לארוז תרופות הידרופיליות רגישות, על מנת להגן עליהן מפני פירוק על ידי חלבונים בדם וברקמות.  
אך למרות שליפוזומים הם שימושיים מאוד ואף חיוניים להחדרה של תרופות הידרופוביות לגוף, זה ממש לא המצב במקרה של ויטמין C - שהוא חומר קטן והידרופילי, שמתמוסס במהירות ונע בחופשיות בדם וברקמות. ויטמין C בהחלט לא זקוק לשכבה שומנית שתבודד אותו מהמים שבגוף האדם, ואין ראיות לכך שליפוזומים תורמים לספיגה שלו.
מעבר לחוסר הרלוונטיות של המעטפת הליפוזומלית לויטמין C, לא ברור כלל שללקיחת ויטמין C יש יתרון בריאותי בתקופה ובמדינה בה אנו חיים. לויטמין C יש תפקיד חיוני בבריאות הגוף, ומחסור בו עשוי להתפתח למחלת הצפדינה. במקרה שיש חשש ממחסור בויטמין C, יש להתייעץ עם רופאת המשפחה או עם תזונאית מוסמכת. עם זאת, למרות שנטילת תוסף של ויטמין C בהחלט חיונית  ומועילה במקרה של מחסור ממשי בויטמין, היא אינה תרופת קסם לכל תחלואות העולם, כפי שלעיתים היא מוצגת. יש סיבה לכך שאם שמעתם על צפדינה לאחרונה, זה כנראה היה בסרט או בסדרה על שודדי ים. ויטמין C נמצא בשפע בירקות ופירות טריים, ותזונה סטנדרטית מספקת את כל הכמות ממנו לה אנו זקוקים. כיום במרבית המדינות בעולם מחסור בויטמין C הוא נדיר מאוד. לפי שעה, מחקרים בתחום מצביעים על כך שלנטילת ויטמין C אין יתרון רפואי, מלבד במקרים הנדירים בהם קיים מחסור ממשי בו.
לסיכום, לויטמין C ליפוזומלי אין שום יתרון על לקיחת ויטמין C רגיל. זאת ועוד, ככל הנראה שאתם לא זקוקים גם לתוסף רגיל של ויטמין C - התזונה העשירה בירקות ופירות של ישראל מסדרת אותנו לא רע. בפעם הבאה שאתם רוצים להגביר את מאגרי ויטמין ה-C של הגוף, אנחנו ממליצים על תפוז טרי. הוא יותר זול מויטמין C ליפוזומלי, ואולי אפילו יותר יעיל.
 

 
לקריאה נוספת:
[1] הפוסט הראשון בסדרת החומרים ההידרופוביים: http://lbscience.org/2018/04/02/מי-מפחד-ממים/
[2] מטא אנליזה שמדגימה שתוספי ויטמין סי אינם יעילים למניעת צינון https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
[3] סקירה על ליפוזומים ועל השימושים שלהם ברפואה https://en.m.wikibooks.org/wiki/Structural_Biochemistry/Liposomes