בקטנה: כן, יש הורמונים וחומרים נוספים בעלי פעילויות ביולוגיות פחות רצויות בחלב שאנחנו שותים. לא, אנחנו לא בטוחים עד כמה זה מזיק לנו.
טוב, זה וואחד נושא נפיץ ובוא נראה איך אנחנו מטפלים בו. חלב הוא נוזל ייחודי ליונקים המופרש מבלוטות החלב ומכיל חומרים מגוונים המכוונים להזנת הרך הנולד. מעבר למים, שומנים, חלבונים, מעט פחמימות וספציפית פוליסכרידים מעניינים שמגיע להם פוסט משלהם (1) החלב מכיל גם חומרים פעילים ביולוגית והורמונלית. כן, גם חלב אם אנושי וגם חלב פרה, עז ועוד מכילים גם חומרים שיש להם פעילות ביולוגית נוספת מאשר הקלאסית התזונתית. לצורך העניין, מעתה והלאה, החלב שאנו מדברים עליו הוא חלב פרה ויונקים אחרים, לא אנושיים.
אז על אילו חומרים אנחנו מדברים?
הורמונים דוגמת אסטרוגן, אוקסיטוצין, רלקסין, פרוגסטרון, טסטוסטרון (2,4,5,6,7) ואפילו הורמון (3) הנקרא IGF-1. למעשה, 75% מהחלב שמגיע אלינו לסופר מגיע אלינו מפרות בהריון (2), מה שמסביר את העובדה שחלב פרה עדיין מכיל כמויות משתנות, בעיקר בריכוזים של ננוגרמים (מילארדית הגרם) בודדים לליטר. מעבר להורמונים, נגזרות אמינו שונות גם כן קיימות בחלב (8). נגזרות שמורכבות מתרכובות חנקניות שונות עם שמות נורא מגניבים, אולי את חלקם אתם מכירים (טיראמין, האויב של הסובלים ממגרנות), בחלב נמצאים בכמויות משתנות, מכמויות מזעריות ועד לריכוזים של גרם/ק"ג.
אז מה גורלם מבחינת המטבוליזם שלנו?
בהתייחס להורמונים, לא ברור במיוחד. כלומר, נניח, בספל חלב גדול ליום אנחנו מגיעים לבערך 0.09-0.76% מצריכת פרוגסטין שנמצאת באמצעי מניעה החלשים ביותר (4). עם זאת, אסטרוגן יכול לשרוד בקיבה (9) כעיקרון וייתכן גם להספג הלאה. ייתכן וגם זה גורל שאר ההורמונים, אך לא נמצאו מחקרים שהדגימו את זה בסקירה שלנו. כן, יש קשרים מסויימים בין הורמונים חיצוניים מסוג זה לבין היארעות סרטן (11).
בהתייחס לנגזרות האמינו השונות (8), בצריכה גבוהה, חלק מהחומרים מקושרים להשפעות על מערכת העצבים הסימפתטית, העלאת סוכר בדם ולחץ דם ועוד. ייתכן גם קשר למיגרנות, סכיזופרניה ופרקינסון – לא לדאוג, אי אפשר לקבוע שהחומרים הללו גורמים למצבים האלה! אך מקושרים אליהם. יש לציין שלא כל החומרים האלה נמצאו עם פרופיל רעילות ברור, לא על חולדות וגם לא עלינו. אין לכל החומרים הללו קביעה ברורה לרמות בטיחות והקשר בינהם לבין הבריאות שלנו הוא מאד מאד מעורפל.
האם זו סיבה לדאגה? ובכן, בערך. כלומר, כן, בחלב יש חומרים עם פוטנציאל בעייתי, עד כדי כך שעוד ב-2002 ועדה מטעם האיחוד האירופי קבעה שכל הוספה הורמונלית, ללא סף, מסוכנת דיה (10). אבל, אם החומרים קיימים והסיכון קיים, האם אנחנו רואים באמת שאנשים שצורכים חלב מתים יותר או  חולים?
טוב, לא ממש. המחקרים התצפיתיים, הטובים-אך-לא-מושלמים בהתייחס לקביעת ניהול סיכונים לתחלואה מדגימים כי בכל מה שקשור לסרטן אנחנו בבלאגן. יש קשר מעניין בין חלב וסרטן המעי הגס בתלות בסידן (12,13) המדגים קשר להפחתת סיכון. בהתייחס לתמותה כללית מסרטן יש הדגמה מתוך מטה אנליזה (14) של קשר להפחתת סיכון של בין 15-5% כתלות בכמות, קרי בין 50 מ"ל ל-150 מ"ל. יש הדגמה של קשר בין חלב להעלאת סיכון לסרטן הערמונית (15,16) ואכן מוצע כי הדרך בה סרטן זה מקושר לחלב עוברת דרך אותו IGF1 שהזכרנו. וזה רק סרטן. כאמור בהתייחס לתמותה כללית ותמותה ממחלות כלי דם ולב (14) התמונה מבלבלת ולא ברורה בעליל. כאילו, תנסו לקרוא את הגרפים שם. ואוו. התמונה מתעתעת ויש עוד הרבה יותר מדי מחקרים לסקור בנושא.
טוב, מה עושים עם כל זה?
המלצות תזונתיות רשמיות הן עניין בעייתי. רעיון ה-"3 מוצרי חלב ביום" לא מבוסס יותר מדי מחקרית מלכתחילה, הארוורד ממליצים על 1-2 מנות חלב ביום ומשרד הבריאות שלנו עדיין לא פרסם קווים מנחים ברורים בעניין זה. מצד אחד, כן, יש חומרים בעיתיים בחלב, אך אנחנו לא יכולים לקבוע באופן ברור מה מידת ההשפעה שלהם עלינו בסופו של יום. אפשר לחיות בלי חלב אם רוצים, אפשר לחיות עם חלב אם רוצים.
***
 
אוהבים? בא לכם לגלות ולקרוא עוד?
יש לכם הזדמנות לעשות את זה. קמפיין מימון ההמונים שלנו, בשיתוף עם Think&Drink different בעיצומו (ומתקדם בקצב יפה!), וזו ההזדמנות שלכם לקבל לפני כולם את הספר שאנו נכתוב, לשמוע הרצאות מעולות ולקדם את הערכים שאתם מאמינים בהם
לכל הפרטים על הקמפיין המיוחד ולבחירת המתנה המתאימה לכם - לחצו כאן.