בהרבה סרטי מדע בדיוני מדברים על האפשרות של הקפאה ארוכת טווח והחזרה לחיים באופן מלאכותי. כזו שתאפשר לנו למשוך את קיומנו הרבה מעבר ל"תאריך התפוגה" שלכל אחד מאיתנו יש.
לא מדובר במדע בדיוני מופרך כל כך - יש בעלי חיים רבים שניחנים ביכולת זו, בין היתר כדי לאפשר להתמודד עם קיצוניות עונתית, וחוקרים מנצלים זאת כדי לשמר ידע (לדוגמה: שימור של זן חדש מהונדס גנטית לאורך זמן רב) או לחקור מנגנוני הקפאה לטווח ארוך. דוגמה בולטת לכך הינה הנמטודה C.elegans - תולעת נימית (חיה בקרקע באופן טבעי) המשמשת כחיית מודל מרכזית בעולם הביולוגיה המולקולרית, אותה מקפיאים ו"מחזירים לחיים" באופן תדיר מדענים רבים ברחבי העולם.
במחקר חדש, חוקרים מדווחים על שני מיני תולעים נימיות שהוצאו מקפאת-עד (קרקע הנמצאת במצב קפאון זמן רב, permafrost בלעז) באזור נהר קולימה (Kolyma) בצפון סיביר ותוארכו באמצעות תארוך רדיומטרי כבנות כ-32-41.7 אלף שנים - הוחזרו לחיים ואף החלו לאכול! טוב נו, מה עוד אפשר לעשות כשמתעוררים משינה ארוכה…
הנמטודות שנמצאו ככל הנראה נקבות, ומהוות את בעלי החיים הרב-תאיים הראשונים שבודדו מקפאת-עד. מדובר על הישג הישרדותי מדהים של הנמטודות שפיתחו יכולת לשרוד תקופות קיפאון ארוכות ולחזור לחיים כשהתנאים מבשילים לכך (או כשבני אדם מגיעים). המאמר גם מעלה מחשבות אודות ההשפעה האקולוגית של חזרה לחיים של אורגניזמים שחשבנו שנכחדו כבר בשל עליית הטמפ' העולמית הגורמת להמסת קרחונים והפשרת קפאות-עד.

תמונה: Shatilovich  at el., 2018, Doklady Biological Sciences

המאמר המקורי