הידעת?
מוך מצטבר בפופיק שלנו בגלל ששיער הבטן מתנהג כסכינים זעירות!
אחת השאלות עתיקות היומין שמטרידות את עולם המדע היא מדוע מצטבר מוך ("גולגלך") בפופיק של חלקנו במהלך היום. השאלה החשובה הזו נחקרה על ידי פרופ' קארל קרוזליצקי מאוניברסיטת סידני בשנת 2002 [1]. בשלב הראשון של המחקר נערך סקר נרחב [2], בו התגלה כי מוך מצטבר בכמויות גדולות יותר בבטנם של גברים ובפרט בבטנם של גברים שעירים יותר (נמצאה גם קורלציה לגיל מבוגר יותר) וכאלו שהעלו במשקל לאחרונה. התוצאות הביאו לפיתוח מודל מתמטי, המתאר את שיער הבטן כסכינים זעירות. בשל עוביין הדק של שערות ( בין 17 ל-180 מיקרו מטר [3]) הן מסוגלות "לגרד" את השכבה הפנימית של החולצות שלנו. סיבי הבד הזעירים מתערבבים עם זיעה, שומן ועור מת. לאחר מכן, הם נעים בשל כוחות משיכה שונים שמפעילות השערות. צורת השיער בבטן אינה אקראית, והתבניות גורמות לכך שלסיבי הבד יש נטייה לנוע לעבר הפופיק. לבסוף, בשל הצטברות שומן וזיעה בפופיק, הם נשארים שם.
מתיאור זה, ברור למה לבני אדם שעירים יותר מצטבר יותר מוך בפופיק. הקשר לגברים שהעלו במשקל לאחרונה מגיע ממקום פחות צפוי: למרות העלאת המשקל, המשתתפים בסקר לא החליפו את מידת הבגדים שלהם. לכן, החולצות שלהם הפכו לצמודות יותר והגדילו את אפקט החיכוך עם השיער. בנוסף, עודף המשקל גרם להזעה משמעותית יותר, ולקפלים בבטן, שהגבירו את הצטברות המוך.
על עבודה חשובה זו זכה פרופ' קרוזליצקי בפרס האיג נובל [4], שמוענק למחקרים המעוררים גיחוך ואז גורמים לנו לחשוב. למחקר יש גם צד חיובי - בניתוח שנעשה למוך ממקורות שונים, נמצא כי לבני אדם שבבטנם מצטבר יותר מוך יש פופיק נקי יותר. כנראה שהדבר קשור לכך שהם שולפים את המוך, ואיתו את הלכלוך, בתדירות גבוהה יותר.
לבסוף, נציין כי מחקר חשוב נוסף בנושא נעשה על ידי הפרופ' גאורג סטיינהאוור מאוניברסיטת וינה, שאף טרח ושקל את כל כדורי בד שחילץ מבטנו במשך ארבע שנים.
[1] כתבה מהBBC בנושא:
http://www.bbc.com/future/story/20150709-the-curious-truth-about-belly-button-fluff
[2] קישור לסקר ולתוצאות המחקרים המקורי:
http://www.abc.net.au/science/k2/lint/results.htm
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0306987709000474
[3] על עוביין של שערות אנושיות:
https://hypertextbook.com/facts/1999/BrianLey.shtml
[4] על הזכייה באיג נובל:
http://www.abc.net.au/science/articles/2002/10/04/693503.htm
[5] לפרסומים חשובים נוספים בנושא:
http://robdunnlab.com/projects/belly-button-biodiversity/