הידעת? - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

ב-13 ביולי 2018 הכריזו אנשי מנהל התרופות והמזון של ארצות הברית (ה-FDA) על אישור התרופה טקווירימט (tecovirimat - המכונה גם TPOXX), של חברת Siga - לטיפול באנשים שיחלו באבעבועות שחורות - מהמגפות הקטלניות בהיסטוריה, מחלה שידועה בכך שקטלה בין 20 ל-60 אחוזים מהחולים בה!
השנה חגגנו 40 שנה להכחדת המחלה מהטבע - בשנת 1967, כאשר מספר הנפגעים השנתי מהמחלה היה כ-15 מיליון בני אדם, הכריז ארגון הבריאות העולמי (WHO) "מלחמה" על המחלה. עשרות צוותים רפואיים הועמדו בכוננות לכל מקרה מחלה שידווח בכל מקום בעולם. הצוותים הגיעו לכל מקום, בודדו את החולים וחיסנו (בנגיפי Vaccinia) את מי שהיו במגע קרוב עמם. המקרה האחרון הטבעי דווח בסומליה בשנת 1977. שני מקרים נוספים אירעו ב-1978 בבריטניה, כשעובדי מעבדה נפגעו ב"תאונת עבודה". בשנת 1980 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מיגורה של המחלה ואז הופסק החיסון השגרתי כנגדה. כיום ממשיכים לחסן רק יחידות צבאיות מסויימות ועובדי מעבדה רלוונטים.
אז למה צריך תרופה נגד מחלה שהוכחדה מהטבע? הנגיפים הגורמים למחלה, נגיפי ה-Variola, שהיו קיימים במעבדות מחקר אזרחיות וצבאיות ברחבי העולם הושמדו בהסכמה. הוחלט לשמור לעת הצורך את הנגיפים בשתי מעבדות מאובטחות היטב. האחת באטלנטה שבארצות הברית (במרכז לבקרת המחלות) והשנייה בנובוסיבירסק שברוסיה (במרכז לווירולוגיה ולביוטכנולוגיה). אך לנגיפים אלה יש פוטנציאל לשימוש בלוחמה ביולוגית ומשערים שארגוני טרור או אפילו מדינות מסוימות מחזיקים בנגיפים למטרה זו. יתכן שאף יש נגיפים כאלה במקפיאים של מעבדות שלא נוקו כמה עשרות שנים, כמו שש המבחנות שאוחסנו ב-1954 ושנמצאו ביולי 2014, במקפיא של מעבדה במרילנד שבארצות הברית.
החשש הוא מכך שאם מבחנות נטושות כאלה ייפתחו על ידי אנשים לא מוסמכים, או כשישתמשו בנגיפים לטרור ביולוגי, תתפרץ מגיפה, משום שכל ילידי 1980 ואילך אינם מחוסנים מפני המחלה.

למי שתוהה כיצד נראתה המחלה. תמונה: CDC/James Hicks

סיבה נוספת היא שנגיפי ה-Variola משוייכים למשפחת ה-Poxviridae, שעימה נמנים נגיפים רבים נוספים. לכל נגיפי המשפחה מאפיינים דומים, כך שגם התרופה, וגם החיסון (שמתבסס על נגיפים אחרים מהמשפחה) מתאימים לכולם. נגיפים אחרים ממשפחה זו גורמים גם הם למחלות שיכולות לפגוע בנו. הבולטים ביניהם כיום הם הנגיפים הגורמים לאבעבועות הקוף - Monkeypox, שהתפשטו, מאז הפסקת החיסון ב-1980, באזורים מסוימים באפריקה וגורמים לכ-15 אחוזי תמותה. התרופה הוכחה כיעילה נגד מחלה זו בקופים, וגם בארנבים, שחלו באבעבועות הארנב (Rabbitpox).
אז מה עושה התרופה? היא מעכבת חלבון מעטפת נגיפי, המכונה P37, שחיוני ליציאת הנגיפים החדשים מהתא המודבק בנגיף, ובכך עוצרת את התפשטות הנגיפים לתאים נוספים.

ויריונים של נגיפי Variola כפי שצולמו באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM). קרדיט: CDC/ Dr. Fred Murphy; Sylvia Whitfield

התרופה נוסתה על 379 מתנדבים בריאים, כדי לבדוק את בטיחותה. יש לתרופה מעט תופעות לוואי שמתבטאות בכאבי ראש, בחילות וכאבי בטן (די זניח ביחס לתוצאות ההדבקה בנגיפים הטבעיים).
אם תפרוץ מגיפה, אם כתוצאה מתאונת מעבדה, ואם מלוחמה ביולוגית, תשמש התרופה, שנאגרת כעת בכמויות משמעותיות, לטיפול בנפגעים הראשונים. במקביל, יתחילו שוב לחסן, בעזרת נגיפי ה-Vaccinia, נגד המחלה.
בואו נקווה שהתרופה הזו, יחד עם מנות החיסון, יתקלקלו בשל התיישנות.

מקורות והרחבות:
הודעת ה-FDA
אבעבועות שחורות - המחלה המידבקת הראשונה שהוכחדה מהעולם
יש נגיפי אבעבועות שחורות (Variola) במקרר שלי

מאת:

ד"ר דרור בר-ניר

חבר בוועד המנהל של העמותה. דרור הוא דוקטור לביולוגיה מולקולרית שכתב ספרי לימוד וכתבות לקהל הרחב בעיקר במיקרוביולוגיה, אך גם בנושאים ביולוגיים אחרים. דרור לימד 30 שנה מיקרוביולוגיה וביולוגיה של התא באוניברסיטה הפתוחה ובמקומות נוספים.