עצי הסקויה הענקית (Sequoiadendron giganteum) הם מהיצורים החיים הבודדים (כלומר, שאינם מושבתיים) הגדולים והעתיקים על פני כדור הארץ.

מכל אלו, העץ המכונה "גנרל שרמן" הוא הגדול מכולם (במשקל, בגובה וברוחב יש לו מתחרים). הגנרל ניצב בגאון בפארק הלאומי סקויה במדינת קליפורניה, ארצות הברית. גובהו של העץ הוא כשמונים מטרים (להשוואה, ראו את האיש בחולצה האדומה בפינה הימנית התחתונה של התמונה) והיקף הגזע שלו הוא כ-30 מטרים.

עצי סקויה חיים זמן ארוך בהרבה מעצים אחרים בשל מספר תכונות. טאנינים הנמצאים בקליפת הגזע שלהם מרחיקים חרקים, ריקבון ומחלות. קליפת הגזע העבה מספקת הגנה בפני שריפות מאחר ואין בה כמעט שרף עצים דליק.

למען האמת, עצי הסקויה מסתמכים על שריפות לשם הפצת זרעיהם: השריפות מפצחות את האצטרובלים שלהם ומשחררות זרעים, חושפות מינרלים החיוניים להם על פני האדמה ומדללות את חופת היער המונעת מאור השמש להגיע לשתילים הקטנים. בנוסף, שורשיהם הרבים מסייעים להם בתקופות של יובש ובצורת [1,2].

חישוב גילם של עצי הסקויה נעשה, כמו במקרה של עצים אחרים, באמצעות דנדוכרונולוגיה, עליה כתבנו לכם בפוסט נפרד.

מקורות וקריאה נוספת:

[1] על עצי הסקויה
[2] על שריפות וסקויות

צילום: ליאור רובננקו