ישנם שני מיני גורילות באפריקה, ובכל מין שני תתי מינים. תת המין גורילת השפלה המערבית (Gorilla gorilla gorilla) מהווה 99% מהגורילות באפריקה. זה גם תת המין שניתן לראות בגני חיות. תת המין שימפנזה מרכז אפריקנית (Pan troglodytes troglodytes) הוא אחד מבין ארבעה תתי המין של השימפנזה והוא מהווה כשליש ממספר השימפנזים.
המחקר החדש העריך בתחזיותיו שמספר גורילות השפלה המערבית גדול כמעט פי שניים ואילו אוכלוסיית השימפנזה המרכז אפריקנית גדולה פי אחת ושליש מהערכות קודמות. לפני שאתם חולצים את השמפניה, חשוב להבין, שלמרות ההערכות הגבוהות בהרבה של הגורילות, הן עדיין נשארות בקריטריון הלא מחמיא של "בסכנת הכחדה חמורה- CR" ברשימה האדומה של ה- IUCN. זאת מכיוון ששיעור הירידה באוכלוסיה מוערך ב 2.7% בשנה, מה שיביא לירידה של 80% בגודל האוכלוסייה בתוך שלושה דורות. גם השימפנזים נשארים בהגדרה הנוכחית שלהם -  "בסכנת הכחדה EN".
המחקר ניתח נתונים על פני עשר שנים (2003-2013) וכלל 59 אתרים בחמש מדינות במערב אפריקה- קו המשווה. הוא כלל סקרים רגליים לספירת קני-לינה, תצפיות ומודלים מתמטיים לחיזוי מגמות באוכלוסיה וצפיפות באזורים שלא נדגמו. בסך הכל המחקר העריך כי ישנם 361,900 גורילות ו- 128,700 שימפנזים, בעוד שההערכות הקודמות עמדו על  150-250 אלף גורילות ו- 70-117 אלף שימפנזים (מעתה אתייחס אל תתי המינים בשמות גורילות ושימפנזים לשם פישוט).
ההערכות הגבוהות נובעות מהעובדה שהמחקר הנוכחי לוקח בחשבון את כל אזור התפוצה של המינים האלו (שחופף ב 97% משטחו). כמו כן, ההערכות הקודמות היו רק מאזורים שנדגמו פיזית על ידי החוקרים, ואילו במחקר הנוכחי נכללו בהערכה גם אזורים שלא נדגמו על ידי החוקרים, והצפיפות בהם נחזתה על ידי מודלים מתמטיים.
המחקר ניסה להבין את הגורמים הקובעים את התפוצה והצפיפות והשפע בזמן ובמרחב של שני תתי המינים. הוא לקח בחשבון מספר גורמים שעלולים להשפיע על התפוצה והצפיפות של קופי האדם ובדק אילו מבין הגורמים הוא בעל השפעה גבוהה יותר. במחקר נבדקו גורמים תלויי-אדם, למשל נוכחות פקחים ושומרים, פעילות אדם, מרחק מכביש, צפיפות בני אדם, אכילת גורילות ושימפנזים על ידי המקומיים, וגם גורמים טבעיים: גובה צמרות העצים, רום השטח ונוכחות וירוס האבולה, ועוד.  
עבור גורילות, הגורמים המשפיעים ביותר על תפוצה וצפיפות היו: נוכחות שומרים ופקחים, אבולה, מרחק מכביש, גובה צמרות, זמן הסקירה, צפיפות האדם, אכילת גורילות ורום השטח. עבור השימפנזים: אכילת שימפנזים, גובה צמרות, אבולה, השפעת האדם, נוכחות שומרים ופקחים, שיפוע הקרקע, ורום השטח.
ניתן לסכם את מגמות התפוצה והצפיפות של הגורילות והשימפנזים בכמה קווים כללים: שני תתי המינים נמצאים בצפיפות גדולה יותר ביערות שיד אדם לא פגעה בהם, באזורים בהם יש נוכחות גבוהה יותר של שומרים ופקחים, באזורים בהם יש פחות השפעה אנושית ופחות מחלות. נוכחות הפקחים והשומרים היא נקודה חשובה ביותר בסיפור הזה. נוכחות פקחים מרתיעה פעילות עוינת, גם אם אינם שומרים ישירות על בעלי החיים, למשל פקחים של Forest Stewardship Council  ששומרים מנגד כריתת היער.

תוצאות המחקר מחזקות מאוד את הצורך לשמור על יערות מרכז אפריקה. כ-80% מאזור מחייתם של קופי האדם האלו אינו מוגן כלל. שטחי יערות גדולים עוברים הסבה לחקלאות תעשייתית, במיוחד למטעי דקל השמן. קופי האדם נמנעים לגמרי מהמטעים. סלילת הכבישים ודרכים בתוך היער מגבירה את קיטועו ומאפשרת חדירה של בני אדם אל מקומות חדשים במעבה היער, מה שמגביר הפרעות אחרות כמו ציד בלתי חוקי העברה של מחלות. יש חשיבות עליונה לפתח מדיניות שמירת טבע קשיחה לטווח ארוך, להקים עוד שמורות טבע מנוהלות היטב, ולאפשר שימוש תעשייתי ביער בצורה חכמה ובת קיימא. אם נשכיל לשמור על היער אוכלוסיות קופי האדם יוכלו לשגשג.  למרבה הצער, על מנת לעשות זאת נדרש יותר מרצון טוב. בחלק מהמדינות אינן יציבות מדינית מה שמקשה מאוד על שמירה על הטבע.
 
למאמר: ב- Science Advances
כתבה ב- The Guardian
קרדיט לתמונות: טיבור יגר, באדיבות המרכז הזואולוגי רמת גן, ספארי
Photo credit: Tibor Jagr, courtesy of Zoological Center Ramat Gan , Safari