סטיבן הוקינג (ינואר 1942 - מרץ 2018) היה פיזיקאי אנגלי חשוב שעסק בתאוריית היחסות הכללית, קוסמולוגיה וגרביטציה קוונטית. הצלחתו, למרות המחלה הניוונית הקשה ממנה סבל, מהווה סמל לניצחון רוח האדם על פני מוגבלותו הפיזית.

סטיבן הוקינג החל את לימודיו באוקספורד, שם נודע כסטודנט מבריק, אך לא חרוץ במיוחד. הוא סיים את הבחינות בהצטיינות ועבר לאוניברסיטת קיימברידג׳, שם ערך את לימודי הדוקטורט שלו תחת הנחייתו של פרופ׳ דניס סיאמה בקוסמולוגיה. במהלך לימודיו חלה הוקינג במחלה ניוונית (ALS) שגרמה לו לשיתוק מוחלט ולבסוף גם נטלה ממנו את יכולת הדיבור.

במהלך עבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה באמצע שנות השישים, עסק הוקינג בהרחבת עבודתו של הפיזיקאי רוג׳ר פנרוז על סינגולריות (יחודיות). הוקינג הראה שתאוריית היחסות הכללית מנבאת שבזמן קדום היתה סינגולריות בזמן, כלומר שלזמן היתה ראשית. עבודתו החשובה של הוקינג מראה שבמסגרת הפיזיקה הקלאסית (כלומר בהזנחת אפקטים חשובים הנובעים מתאורית הקוונטים) תאוריית המפץ-הגדול נובעת בהכרח ממשפטים מתמטיים בתאוריית היחסות הכללית.

בתחילת שנות השבעים עסק הוקינג בחורים שחורים. הוא הראה שהאופק של חור שחור (מעין מעטפת המציינת את גודלו של החור השחור) גדל עם הזמן. תגליתו של הוקינג הובילה את הפיזיקאי הישראלי המנוח פרופ' יעקב בקנשטיין ליחס לחורים שחורים גודל תרמודינמי הנקרא אנטרופיה וכן להציע שלחורים שחורים יש טמפרטורה.עבודותיהם של הוקינג ובקנשטיין היו חדשניות ונועזות, שהרי אם חור שחור הוא בעל תכונות תרמודינמיות ובפרט אם הוא נושא טמפרטורה, הרי שהוא יכול לפלוט קרינה.

הוקינג ערך חישוב מסובך ומעניין בו כלל אפקטים קוונטים - ולתדהמת העולם כולו הוא הראה שחורים שחורים אכן פולטים קרינה. כלומר, חורים שחורים אינם כל-כך שחורים! כיום, קרינה זאת נקראת קרינת הוקינג [1].

בהמשך חייו עסק רבות בקוסמולוגיה ובגרביטציה קוונטית, כלומר בתאוריה העוסקת בשילובן של תאוריות היחסות עם תאוריית הקוונטים. הוקינג הציע שלא קדם למפץ הגדול דבר ושהמפץ הגדול מהווה את ראשית הזמן. הוקינג נודע גם בשל ספריו המצויינים שיועדו לקהל הרחב, המפורסם בהם הוא ״קיצור תולדות הזמן״ אשר נמכר ביותר מעשרה מליון עותקים.

סטיבן הוקינג היה חוקר באוניברסיטת קיימברידג׳. במשך מספר שנים הוא היה מופקד על הקתדרה על שם לוקאס, התפקיד המכובד אותו נשא אייזיק ניוטון מאות שנים קודם לכן.

צוות עמותת "מדע גדול, בקטנה" מרכין את ראשו לזכרו של מדען דגול זה שהלך לעולמו היום!

התמונה הראשית צולמה בעת ביקורו האחרון של פרופ' הוקינג בישראל.
צילום: מתי מילשטיין (באדיבות שגרירות בריטניה בישראל)

[1] קרינת הוקינג