לאחרונה הרשת מלאה בדיווחים על מצבו הבריאותי של קרנף לבן (רחב שפה) אחד בשם סודאן. סודאן הקשיש סובל מזיהומים שנגרמים מפצעי לחץ, בשל קושי בתזוזה. בימים האחרונים הוא מרגיש טוב יותר ואפילו הצליח לקום על רגליו וזכה במקלחת מרעננת - מקלחת בוץ כמובן! מדוע כולם מתעניינים כל כך בקרנף לבן אחד? כי למעשה הוא נכחד עוד בחייו.

סודאן הוא קרנף רחב שפה מתת המין הצפוני (Ceratotherium simum cottoni) שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. עד כמה חמורה אתם שואלים? התשובה לשאלה היא - שלושה. שלושה זה לא דרגת סכנת הכחדה. זה מספר. מספר הקרנפים מתת המין הזה שנותרו בטבע. נחזור אליהם מאוחר יותר.

הקרנפים רחבי השפה נחלקים לשני תתי מינים שהתפצלו לפני כמיליון שנה. תת המין הצפוני חי בעבר במרכז אפריקה, ותת המין הדרומי חי בדרומה של יבשת אפריקה והוא נפוץ הרבה יותר (מוגדר כ-"בסיכון נמוך  - NT" על ידי ארגון שמירת הטבע של האו"ם, ה-IUCN. שני תתי המינים דומים מאוד.

תת המין הצפוני החל להתמעט עוד בתקופת הקולוניאליזם, כאשר הסיבות היו ציד מסיבי והסבת שטחים טבעיים לחקלאות. האמונה במזרח הרחוק כי לקרן הקרנף סגולות רפואיות, והשימוש הנפוץ בקרניים כקת של סכינים בתימן, הגבירו מאוד את לחץ הציד על קרנפים בשנות ה-70-80 של המאה ה-20. בשנות השבעים, נכחדו כל הקרנפים מאוגנדה, מהרפובליקה של קונגו, מסודאן ומצ'אד. האוכלוסייה האחרונה, מנתה 20-30 פרטים, נותרה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בשמורת גרמבה Garamba National Park. נצפו שם קרנפים עד תחילת שנות ה-2000.
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היתה אז באמצע מלחמת אזרחים. אחת הדרכים של המורדים לממן את עצמם היתה מכירה של שנהב וקרני קרנפים. הקושי של המדינה להגן על חיות הבר היה עצום, ותוכנית השימור האחרונה נסגרה ב 2006. ב- 2008 בסיורים קרקעיים ואוויריים לא נמצא ולו קרנף אחד חי או מת בשמורת גרמבה, והוסק אז שהאוכלוסייה הטבעית נכחדה.

כאן אנחנו חוזרים לשלושת הקרנפים: סודאן הקשיש (בן 45), הוא אביה של נג'ין (בת 27) שהיא אמה של פאטו (בת 17). שלושתם הועברו בשנת 2009 יחד עם קרנף נוסף שכבר מת מגן החיות Dvur Kralove שבצ'כיה אל מתקן שימור בקניה Ol Pejeta Conservancy . קניה אמנם לא  נמצאת בתחום התפוצה של תת-המין, אך היא יציבה מדינית ויכולה לספק שמירה צמודה וחמושה 24 שעות ביממה.  
האם יש תקווה לקרנף הלבן הצפוני? האם זכר ושתי נקבות יכולים להיות בסיס לאוכלוסיה חדשה, אם תמצא דרך לאושש אותה ולהמשיך את קיומה?

התשובה העצובה היא לא. פרט לקרבה המשפחתית, הם גם זקנים מדי להתרבות או שיש להם בעיות פוריות, שנובעות כנראה מרביית הקרובים.
מהן אפשרויות החירום העומדות לרשותנו? למעשה, אין הרבה. ב-15 השנים האחרונות היו פחות מ-10 המלטות שנבעו מהזרעה מלאכותית של קרנפות. איסוף ביציות מקרנפות היא משימה מאתגרת עד בלתי אפשרית. השחלות נמצאות בעומק של כ-1.5 מטר בבטנה של הנקבה, ואילו הזקיק שמייצר את הביצית הוא בגודל של מילימטר או שניים, וצריך להגיע אל הזקיק בעזרת אולטרא-סאונד בלבד! שיטה נוספת היא לקחת תאי רקמה ולהפוך אותם לביציות ולזרע. המחקר הזה מתרחש במכון המחקר של גן החיות של סן דייגו. תאים קפואים כאלו יש מחמישה פרטים. בנוסף, יש זרע קפוא מחמישה זכרים. כך שפוטנציאלית יש מאגר זרע וביציות של כ-12 פרטים, אך מעשית - יש רק שתי קרנפות בחיים, ולא ברור אם ניתן יהיה לייצר עוברים נוספים בהפריה מלאכותית. למען האמת, כל החידושים לא יעזרו כבר לתת המין הצפוני, ואפשר כבר עכשיו להכריז עליו כ-"נכחד - EX".
אבל מה בכל זאת ניתן ללמוד מהסיפור הזה לטובת שני מיני הקרנפים האחרים שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה - קרנף ג'אווה (61-63 פרטים), וקרנף סומטרה (כ-100 פרטים)?

ראשית, חובה לשמור על הקרנפים בטבע, ועל בית הגידול שלהם, ובעיקר לשמור על האוכלוסיות מקיטוע על ידי יצירה של  מסדרונות אקולוגיים. חשוב גם לדאוג למניעת ציד בלתי וחוקי ואכיפת החוק. יש לשמור על אוכלוסיה גדולה ככל הניתן ועולה על 20 פרטים (הגודל המינימלי ליצירת אוכלוסיה בת קיימא). חובה לקיים שיתוף פעולה בין ממשלות, גופי שמירת טבע וגני חיות. ועדיין נשארת בעינה השאלה: היכן כדאי להשקיע את המשאבים המוגבלים בשמירת הטבע, האם בפיתוח טכניקות להפריה חוץ גופית, או בשמירה על מה שעוד קיים? והאם בכלל יש סיכוי להציל בלי צורך בהתערבות כל כך גסה?

בואו נקווה שנמצא את התשובה לפני שנאבד עוד מין של קרנף.

מקורות וקריאה נוספת

Save the rhino
International Rhino Foundation
כתבה ב- BBC
כתבה ב- LiveScience