במהלך טיול בשדה בחודשי החורף והאביב, תוכלו לראות בשדות שטחים המכוסים בקורים, בתוכם זחלים קטנים ושעירים. אלו זחלים של דובון הקורים (Ocnogyna loewii) – אחד מהעשים הנפוצים והמוכרים באזורינו. את הזחלים האלו קשה לפספס, אבל את הבוגרים רק מעטים זוכים לראות.
דובון הקורים שייך לתת-משפחת הדובונים (Arctiinae). השם "דובונים" מתייחס לריבוי הזיפים שעל גופו של הזחל במינים רבים בתת-משפחה זו, המקנה לו מראה שמזכיר דוב צמרירי. את זחלי דובון הקורים פוגשים לראשונה בתחילת החורף (דצמבר-ינואר). בשלב זה, זחלים מאותה הטלה חיים במשותף: הם ניזונים ביחד, וטווים רשת משותפת של קורי משי, באמצעות בלוטת טוויה הנמצאת באזור הפה של הזחל. הזחלים שוהים וניזונים במטווה ובסביבתו הקרובה, ומכרסמים את הצמחייה.

זחלים צעירים של דובון הקורים, מכרסמים עשב בתוך מטווה קורים.

 
הזחלים אינם בררנים, וניזונים ממגוון רחב של צמחים. המטווה משמש כמאהל זמני, כאשר הזחלים משאירים מאחוריהם שבילים של קורים ריקים וצמחיה יבשה ואכולה, וממשיכים הלאה בעקבות צמחיה רעננה ואכילה. אך ככל שהזחלים גדלים, הם הופכים עצמאיים יותר. במהלך התבגרותם, הזחלים עוזבים את המטווה המשותף ועם הזמן גם מתפזרים בשטח. בחודשי האביב (מרץ-אפריל) הזחלים מגיעים לאורך של כ-3 סנטימטרים. בשלב זה, הזחלים מתחפרים בקרקע, שם הם מתגלמים ומעבירים את חודשי הקיץ. תקופת הגולם נמשכת כחצי שנה, למרות שחלק מהגלמים יישארו בקרקע במשך שנה וחצי – תכונה שמאפשרת למין לשרוד גם חורף שבו הזחלים לא היו שורדים להגיע לבגרות מסיבה זו או אחרת - כדוגמת חורף בו הגשמים איחרו להגיע והצמחים הנובטים הם מועטים. בשנים בהן התנאים טובים, יכולים להיווצר באזורים מסוימים ריכוזי אוכלוסייה גדולים מאוד והזחלים יכולים להגיע למספרים מרשימים.

זחלי דובון הקורים, בשלב בו כבר עזבו את מטווה הקורים.

 
הבוגרים מגיחים מהקרקע לקראת אמצע הסתיו ותחילת החורף, ככל הנראה בתגובה לגשמים הראשונים, שבעקבותיהם ינבטו צמחים חדשים שיהיו האוכל של הזחלים החדשים שיבקעו. הזכר הוא עש פעיל-לילה מכונף ומעופף, עם מחושים דמויי נוצה וכנפיים בהירות המעוטרות בצורות גאומטריות כהות. הנקבה, לעומת זאת, לא מעופפת כלל ונראית שונה מאד מהזכר: כנפיה מנוונות, צבעה חום, ובמבט ראשון קשה להבחין שמדובר בכלל בעש (ראו תמונה). הזכרים מאתרים את הנקבות באמצעות חוש הריח, המאפשר להם לאתר את הפרומון אותו מפרישות הנקבות. לאחר ההזדווגות, הנקבה מטילה מאות ביצים על הקרקע, אבנים או צמחיה. לאחר תקופה קצרה של רבייה, הבוגרים נעלמים – ולכן נוכחותם בשטח פחות בולטת מנוכחות הזחלים. הביצים בוקעות לאחר כחודש – ומהן בוקע דור חדש של זחלים מזעריים, שממשיך את מחזור החיים לחורף הבא.

נקבה בוגרת עם כנפיים מנוונות, בעת הטלת ביצים על גבי אבן.

ולשם השוואה - זכר בוגר. צילם ברנרדו מונטויה.

 
הזחלים אינם מסוכנים ואין סיבה לחשוש מהם. עם-זאת, מומלץ שלא לגעת בזחלים שעירים (באשר הם) ביד חשופה ורצוי לא לתת לחיות מחמד לבלוע אותם - אחרי הכל, שיערותיו של הזחל משמשות להגנה. החיים המשותפים במטווה הקורים גם הם מספקים לזחלים השעירים הגנה מפני טורפים שונים. למרות ההגנות, הזחלים לא חסיני-כל, וישנם טורפים שונים (ציפורים, למשל) וטפילים שמצליחים לתקוף את זחלי דובון הקורים.

חלק משרשרת המזון: ירגזי מצוי טורף זחל של דובון הקורים

 
חשוב לציין שישנם מינים נוספים של עשים להם זחלים שעירים, ולא כל זחל שעיר, או זחל שחי במטווה, הוא דובון הקורים. למשל, ניתן למצוא בשדה זחלים שעירים של מינים שונים של טוואי, ועל עצי אורן – את זחלי תהלוכן האורן, הידועים לשמצה בשל השערות הצורבות שעל גופם (כתבנו עליהם בעבר). בכל מקרה, זו עונה נהדרת לצאת לשדה, לצפות בפריחה וגם בזחלים השעירים ובמטווים של הדובונים.

לקריאה נוספת

• דובון הקורים. אתר חרקים - עולם קטן בגדול
• "בין טוואי לתהלוכן" - סקירה של זחלים שעירים. אתר חרקים - עולם קטן בגדול
• אוכלי עשב נמנעים מאכילת זחלי דובון הקורים (Berman et al., 2017)
• תהלוכן האורן – מדע גדול בקטנה