הניחו את השעון על היד באופן אופקי (כך שהרצועה היא לאורך היד? לרוחב היד?) וכוונו את מחוג השעות (המחוג הקטן) כך שיצביע לכיוון השמש. כעת, הקו הדמיוני שעובר בין מחוג השעות לבין השעה 12 בשעון יצביע לכיוון דרום (ובכיוון ההפוך לצפון). שימו לב, לפני הצהריים יש לבחור את הקו בכיוון סיבוב השעון ביחס למחוג הדקות, ואחרי הצהריים נגד סיבוב השעון. כמו כן, התיאור תקף לחצי הכדור הצפוני, ואילו בחצי הכדור הדרומי יש לכוון דווקא את השעה 12 לכיוון השמש ואז להעביר קו באמצע הזווית בין השעה 12 למחוג השעות.
 
אז איך זה עובד? השמש זורחת במזרח, נמצאת בצהריים בדרום,  ושוקעת במערב. לכן, באופן תיאורטי, אם אנו יודעים מה השעה והיכן נמצאת השמש, אפשר להעריך היכן נמצא הצפון. חישוב זה כמובן מכיל בתוכו שגיאה מובנית, שכן אורך היממה משתנה במשך השנה, וכן אורך היממה הוא שונה במקומות שונים על כדור הארץ. ועדיין, אם אנו נמצאים קרוב מספיק לקו המשווה (באזור בו היממה היא בערך 12 שעות), נוכל להעריך את כיוון הצפון באופן סביר.
 
נחזור לשיטה שלנו. כדי להדגים מדוע היא עובדת, נניח כי אנו בחצי הכדור הצפוני. בשעה שש בבוקר השמש נמצאת בערך במזרח. כלומר, הספרה 6 תהיה בכיוון מזרח והספרה 12 תהיה בכיוון מערב. הקו הדמיוני שהצענו יצביע לשעה תשע, שאכן יהיה בכיוון דרום. ככל שהיום יתקדם, השמש תנוע ממזרח למערב, ובשעה 12 תהיה בדרום. הקו הדמיוני יצביע לשעה 12, כלומר לכיוון דרום, כנדרש. לבסוף, בשעה שש בערב, השמש תהיה במערב, והקו הדמיוני (שעכשיו נבחר נגד סיבוב השעון ביחס למחוג הקטן) יצביע שוב לדרום, שהפעם יהיה בכיוון הספרה 3.
 
יש לציין ששיטה זו מאוד לא מדויקת, ומומלץ להשתמש במצפן. הדבר נכון ככל שמתרחקים מקו המשווה וככל שאנו בתקופה שבה הימים קצרים יותר.
 
מכירים שיטות מעניינות נוספות לשימוש מדעי במכשור יומיומי? ספרו לנו בתגובות