נמצאו בכרמל השרידים הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה של האדם המודרני. במערת מיסליה בכרמל נמצאה לסת אדם בת יותר מ-175 אלף שנים, המזוהה כשייכת להומו ספיינס (Homo sapiens), האדם המודרני. התגלית הפרה-היסטורית משנה את הידוע לנו על מועד יציאתו של האדם המודרני מאפריקה ומקדימה אותו בעשרות אלפי שנים.

מערת מיסליה היא חלק מקבוצת מערות פרה-היסטוריות שנמצאות במורדות המערביים של הכרמל. השבוע פורסם בכתב העת Science מחקר חדש של צוות חוקרים מישראל ומהעולם, בראשות פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה. הם בדקו עצם לסת עליונה מאובנת שנמצאה במערה באמצעות שיטות תיארוך שונות ומצאו שגילה הוא בין 177 אלף ל-194 אלף שנים. החוקרים הסיקו על פי מאפייני הלסת, הכוללת גם שמונה שיניים, כי מדובר בשרידי הומו ספיינס, האדם המודרני.

תמונה של מערת מיסליה, מטעם דוברות אונ׳ תל אביב.

למה זה חשוב? לפי התאוריה שהייתה המקובלת עד כה, הומו ספיינס התפתח באפריקה לפני יותר מ-250 אלף שנים והיגר משם לפני כ-100 אלף שנים. הממצא הקדום ביותר שמיוחס להומו ספיינס אותר בדרום מרוקו, וגילו תוארך לכ-300 אלף שנים. ממצאים קדומים פחות נמצאו דווקא במזרח אפריקה ותוארכו לכ-200 אלף שנים. למעט הממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בישראל, שרידי הומו ספיינס שנמצאו מחוץ לאפריקה, באסיה ואירופה, גילם היה לא יותר מ-100 אלף שנים.
לפני כשנתיים התגלתה בסמוך לראש העין מערה פרה-היסטורית הידועה בשם "מערת קסם". גילו של אתר קדום זה נע בין 400-200 אלף שנים וגם בו נמצאו שרידי אדם, קדומים יותר מבמחקר הנוכחי. אולם, נראה שהשרידים אינם של הומו ספיינס אלא של שושלת אדם עם מאפיינים של האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי. לעומת זאת במערת מיסליה נמצאו שרידי האדם הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה שהמאפיינים שלהם מתאימים במובהקות לשל הומו ספיינס.

המאובן מהכרמל נושא מאפיינים אנטומיים מובהקים של האדם המודרני, במיוחד מבנה השיניים שלו, והוא קדום משמעותית ממקביליו שנתגלו במקומות אחרים בארץ ונחשבו עד היום לקדומים ביותר מחוץ לאפריקה. באתר נמצאו שיניים טוחנות וחותכות אותן בדקו החוקרים בפרטנות במעבדה ייעודית. מניתוח שרידי השיניים התגלה כי הן אמנם מעט גדולות יותר משיניו של הומו ספיינס שהשרידים הקדומים ביותר שלו נמצאו באפריקה והיו בני יותר מ-200 אלף שנים, אך שצורתן דומה דמיון רב לשלו. הממצא ממערת מיסליה בכרמל דומה יותר לאדם בן ימינו מאשר הממצאים הקדומים יותר באפריקה.

קשת השיניים - משמאל המקור ומימין השחזור, תמונה מטעם דוברות אונ׳ תל אביב

לפי ממצאים נוספים שאותרו באותה שכבה ארכאולוגית במערת מיסליה ניתן ללמוד שתושביה היו קבוצה של ציידים לקטים מיומנים, שצדו חיות גדולות כמו צבאים, חזירים, יענים ועוד. רמתם הטכנולוגית התאימה למאפייני האדם המודרני באותה תקופה, הם ידעו להדליק אש ולהכין מיטות לשינה. הם השתמשו במגוון צמחים וייצרו כלים מאבן, כלי נשק ולהבי צור שהיו אופייניים לאמצע תקופת האבן, כלומר מ 250 אלף שנים ועד 50 אלף שנים לפני זמננו. זאת בדומה לבני האדם שחיו בתקופה המקבילה באפריקה.

כלים שנמצאו במערת מיסליה, תמונה מטעם דוברות אונ׳ תל אביב.

המשמעות של התגלית, ושל תגליות אחרות בשנים האחרונות, היא שהומו ספיינס התפתח באפריקה מוקדם יותר משחשבנו, ויצא ממנה כבר לפני כ-200 אלף שנה. למה זה קרה? מועד יציאת האדם ונדידתו צפונה היה תלוי ככל הנראה בתנאי האקלים שהשתנו באותה תקופה. לא מדובר היה בסוג של "יציאת מצרים" המונית, אלא בגלי נדידה בהפרשים גדולים ביניהם.
מועד הופעתו של ההומו ספיינס, זמן יציאתו מאפריקה ומסלולי הנדידה שלו מאפריקה לאירופה ואסיה חיוניים להבנת האבולוציה של המין האנושי. מזרח הים התיכון היה פרוזדור מרכזי לנדידה זו והיווה נקודת מפגש של קבוצות בני אדם ממינים שונים. המידע מהמחקר הנוכחי מסייע להבנה טובה יותר של האופן בו נבנה מרקם האוכלוסייה האנושית, מאוסף של קבוצות אזוריות, כולל יחסי גומלין ואף הכלאה עם מינים מקבילים (כמו בני דודינו הדניסובים והניאנדרטלים), לאוכלוסייה הומוגנית אחת.
למרות ההבנה שהאדם המודרני התפתח באפריקה ויצא ממנה לאסיה ואירופה מוקדם משחשבנו, עדין אין הדבר אומר שהלסת ממיסליה שייכת לאחד מאבותינו הקדומים. אותם "חלוצים" שיצאו מאפריקה לפני מאות אלפי שנים, ככל הנראה לא הותירו אחריהם שושלות ששרדו עד ימינו. לפי ממצאים ארכאולוגיים רבים ובדיקות גנטיות, ניתן להעריך שמרבית בני האדם החיים כיום מחוץ לאפריקה הם צאצאי שושלת, שיצאה גם היא מאפריקה, לפני לא יותר מ-60 אלף שנה.

מקורות:
http://science.sciencemag.org/content/359/6374/456