ב-8 בינואר 1823, בכפר קטן בוויילס, נולד אלפרד ראסל וואלאס, מגדולי וחשובי הביולוגים שהעולם ידע. וואלאס נולד למשפחה שחוותה קשיים כלכליים רבים, ולכן עסק בחקר טבע ואיסוף בעלי חיים לא רק כתחביב, אלא גם כמקצוע. בשנות ה-20 לחייו וואלאס החליט לעסוק בכך באופן קבוע, וביחד עם עמיתו הנרי וולטר בייטס (לימים גם ביולוג נודע) יצא למשלחת לאגן האמזונס בברזיל. במהלך משלחת זו וואלאס אסף בעלי חיים רבים (בעיקר חרקים ועופות), כאשר המטרה העיקרית הייתה למכור אותם למוזיאונים ולאספנים פרטיים. בו-זמנית, וואלאס ביצע תצפיות מרובות והחל לגבש את רעיונותיו לגבי כיצד עולם החי משתנה ומה המנגנון לשינוי זה. לאחר ארבע שנים, במהלכן דרכיו של וואלאס ובייטס התפצלו, וואלאס החליט לחזור לבריטניה, אך אסון הכה. ספינתו עלתה באש, ובעוד שוואלאס עצמו ניצל, כל אוספיו ורשימותיו טבעו ואבדו.

"לצפות מן העולם לקבל אמת חדשה, או אפילו אמת ישנה, ללא אתגר, היא לצפות להתרחשותו של נס שאינו קיים." - אלפרד ראסל וואלאס

וואלאס לא אמר נואש. באמצעות כספי הביטוח מהשריפה וכספים נוספים שהוא גייס, הוא יצא למשלחת נוספת – הפעם לארכיפלג המלאי, באזורים שהם מלזיה ואינדונזיה של ימינו. וואלאס בילה שמונה שנים בארכיפלג המלאי (1854-1862), דילג בין אי לאי, אסף עשרות אלפי בעלי חיים (כולל אלפי מינים חדשים למדע), ביצע תצפיות מרובות, ובעיקר הוא חשב על מה שהוא רואה (בין היתר במהלך התקפי מלריה חוזרים ונשנים). וואלאס שלח מספר מאמרים חזרה לבריטניה לפירסום, ובשנת 1855 פורסם מאמרו פורץ הדרך בו כתב "כל מין נוצר בסמיכות בזמן ובמרחב למין דומה וקדום לו".  כך וואלאס תיאר בפשטות ואלגנטיות את העיקרון הבסיסי והמהפכני של תאוריית האבולוציה – המוצא המשותף של כל היצורים החיים על כדור הארץ. לבסוף, וואלאס גיבש גם את המנגנון לתהליך זה, ובשנת 1858 שלח לעיונו של דרווין מאמר נוסף, בו הוא מתאר את תהליך הברירה הטבעית כמנגנון המעצב של האבולוציה. דרווין חשב על אותו מנגנון כבר לפני כמה שנים טובות, וללא ספק הופתע לגלות שוואלאס עלה על אותו הרעיון. בעידוד כמה עמיתים מדעיים, מאמרו של וואלאס הוצג ביחד עם שני תקצירים של דרווין (מספרו, שעדיין היה בתהליכי הכנה) בפגישה של החברה הלינאית בלונדון. דרווין זכה לרוב התהילה כמגלה האבולוציה בעיקר בזכות ספרו הנפלא "מוצא המינים" שפורסם שנה לאחר מכן, אך תרומתו של וואלאס לא נשכחה והוא הפך לאחד מהתומכים הנלהבים ביותר של דרווין.
אך תרומתו המדעית של וואלאס לא נפסקה שם, ולאחר חזרתו לאנגליה פירסם את רשמי המסע שלו מהמשלחת לארכיפלג המלאי, ובה פרש את משנתו לגבי ההשפעות של הגיאוגרפיה על תפוצתם של בעלי החיים שהוא ראה. וואלאס שם לב כיצד, ככל שהוא נע מזרחה על האיים והרחק מאסיה, בעלי החיים נהיים פחות דומים למיני היבשת של אסיה. במיוחד הוא שם לב כי קיים מעין גבול בין האיים באלי ובורנאו (ממזרח) ולומבוק וסולאווסי (ממערב), שמופרדים על ידי קילומטרים בודדים של ים, אך מתקיימת שם תחלופה של מינים אסייתיים במינים אוסטרליים. קו גבול זה בין עולם החי האוסטרלי לאסייתי מוכר עד היום כ"קו וואלאס". בספרים ומאמרים רבים נוספים שפירסם לאחר מכן וואלאס חילק את העולם ל"ממלכות" – אזורים בהם יש הרכב דומה של יצורים חיים - ותיאר כיצד המרחב הגיאוגרפי משפיע על התהליכים האבולוציוניים הגורמים ליצירת מינים חדשים, במיוחד באיים.
וואלאס מוכר כיום כאבי מדע הביוגיאוגרפיה, אחד מהתחומים החשובים והמשפיעים בביולוגיה. סקרנותו השופעת, מסירותו למקצוע, יכולתו להסיק מסקנות מתצפיות וחשיבתו הביקורתית והחדה הפכו אותו לאחד המדענים וההרפתקנים הדגולים של המאה ה-19 ובכלל.
 
מקורות והרחבה:
ביוגרפיה של וואלאס (באנגלית)
כתבה על וואלאס באתר הידען (בעברית)
סרטון על חייו של וואלאס, בקריינותו של סר דיוויד אטנבורו
סרט אנימציה על חייו של וואלאס
מאמרו המהפכני של וואלאס משנת 1855