השבוע הקהילה המדעית נפרדת מחוקר המוח בן ברס שנפטר ביום רביעי שעבר (27.12.17) מסרטן לבלב בגיל 63. ברס היה פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, ועסק במחקריו בחשיבותם של תאי הגלייה. גלייה הוא שם כללי לתאים הנמצאים במוח אך אינם תאי עצב (נוירונים). משמעות השם "גלייה" ביוונית הוא דבק - כיוון שכאשר הם התגלו האמינו החוקרים כי תפקידם היחידי הוא לתמוך בתאי עצב ו"להדביק" אותם אחד לשני. היום, בזכות ברס וחוקרים נוספים, אנו יודעים כי לתאי הגלייה מספר תפקידים חיוניים בפעילות המוח.
במהלך התמחותו בלימודי רפואה בתחילת שנות ה-80, הבחין ברס כי במחלות ניווניות של המוח (כמו אלצהיימר, פרקינסון וטרשת נפוצה) יש פעמים רבות שינוי בתאי הגלייה, ממצא שהניע אותו להפוך את חקר תאי הגלייה למפעל חייו. הוא חזר לאקדמיה כדי להשלים דוקטורט ופוסט-דוקטורט והקים מעבדה משלו. בין ממצאיו הרבים הוא ותלמידיו גילו כי לתאי גלייה שנקראים אסטרוציטים תפקיד חשוב בבנייה ובתפקוד של קשרים בין נוירונים. ברס גם היה הראשון להצליח לגדל את תאי הגלייה השונים בתרבית תאים, מה שאיפשר לחקור אותם ברזולוציה שלא התאפשרה עד אז.
בריאיון סיפר ברס כי לדעתו הממצא החשוב ביותר של מעבדתו התגלה רק לפני שנה. ברס ועמיתיו גילו כי במצבי עקה ("סטרס") מסויימים, תאי גלייה מסוג אסטרוציטים משנים את תפקידם ומתחילים להפריש חומרים שגורמים לפגיעה בבידוד החשמלי של שלוחות תאי העצב, לכשלים ביצירת קשרים בין תאי עצב ואף לתמותתם. לטענת ברס, ממצא זה יכול להסביר את השינויים בתאי הגלייה בהם הבחין במוחות של חולים במחלות ניווניות של המוח.
במהלך חייו בן ברס היה השראה לקהילה המדעית לא רק בעבודתו המדעית יוצאת הדופן אלא לקידום שיוויון במדע. בן, שנולד כברברה ועבר ניתוח לשינוי מין בשנות ה-90, היה המדען האמריקאי הראשון שיצא בגלוי כטרנסג'נדר. בעקבות חוויותיו, ברס הפך לדובר ופעיל בקידום שיוויון לנשים וקבוצות שוליים בתוך האקדמיה. הוא חלק בפתיחות את חוויותיו כשזוהה כאישה באקדמיה וסיפר על הזדמנויות והצלחות שנשללו ממנו בגלל כשנראה כמו אישה – לעומת היחס שקיבל בתור גבר. משנותיו בתור חוקר הוא תיאר כיצד העביר הרצאה על מחקרו לקולגות, לאחריה אחד המדענים שנכחו בהרצאה ולא פגשוהו קודם לכן אמר כי "בן ברס העביר סמינר מעולה, עבודתו טובה בהרבה מזו של אחותו ברברה".
מעניין להזכיר כי ברס עצמו לקה בתסמונת המעניינת חוקרים אחרים בתחום מדעי המוח – פרוסופגנוזיה – אי יכולת לזהות פרצופים, המופיעה באחוזים בודדים באוכלוסייה באופן מולד או בעקבות פגיעה מוחית. בהעדר זיהוי פרצופים תקין, בעלי התסמונת משתמשים בסממנים חיצוניים כדי לזהות את מכריהם, כמו הקול שלהם, השיער או ההליכה. אבל כל זה לא עצר בעדו מלהפוך לחוקר מוביל ומוערך על ידי קולגות וסטודנטים, שאת פרצופים הוא אפילו לא יכל לזהות.
למרות הצער שבפרידה מברס בגיל צעיר, אנו מוקירים על הישג כאדם וכחוקר, ומקווים שמעשיו יהוו השראה לאחרים בחקר המוח ובמדע בכלל.
מקור התמונה: Brainfacts.org
לקריאה נוספת:
- https://med.stanford.edu/news/all-news/2017/12/neuroscientist-ben-barres-dies-at-63.html
- http://www.brainfacts.org/In-the-Lab/Meet-the-Researcher/2013/Ben-Barres-Glial-Detective
- כתבה קודמת שלנו בנושא אזור הפרצופים במוח ופרוסופרגנוזיה