אתם יוצאים לעבודה במצב רוח טוב – יום יפה, הציפורים מצייצות, ופתאום מתחיל לכם כאב ראש נוראי. התגובה הראשונה של רובנו לכאב ראש היא לקלל מיידית את המוח שלנו– למה פתאום כואב לו? אבל האמת היא שבניגוד לאינטואיציה שלנו, המוח עצמו לא מרגיש כאב.
בשביל להבין מה זה בדיוק אומר, נעקוב אחרי תחושת הכאב בגוף. נניח למשל (באופן היפותטי לגמרי) שנתקלתי עם הרגל בשולחן. תחושת הכאב תתחיל ברגל עצמה. ברגל שלי, כמו באיברי גוף אחרים, קיימים "קולטנים" לכאב – שנקראים נוציצפטורים (Nociceptors), מהמילה הלטינית "Nocere" - לפצוע. הקולטנים הללו הם סוג של תאי עצב (נוירונים) שפועלים כאשר מופיע גירוי שעשוי לגרום נזק לרקמה, ומעבירים את המידע הלאה לחוט השדרה ולמוח, שם נוצרת תחושת הכאב. "מטרת" הנוציצפטורים ברורה - להודיע למוח כי נגרם נזק לרקמה שכדאי לטפל בו, ואולי גם למנוע פגיעה נוספת על ידי התרחקות מגורם הכאב. בגוף סוגים רבים של נוציצפטורים – לדוגמה, חלקם מזהים צביטה או דקירה, חלקם חום או קור בלתי נסבלים, חלקם דלקת באיברים פנימיים, ואחרים מתח בשרירים. הנוציצפטורים שונים לגמרי מקולטנים שאחראים על תחושות כמו מגע עדין (ליטוף, נגיעה) או לחץ (למשל אם יתפסו לכם בחוזקה את הרגל או היד). באותה מידה, תחושות המגע והלחץ מעובדות במקומות אחרים במוח, שונים מאלו בהם מעובדת תחושת הכאב.
הסיבה שאנו טוענים כי "המוח עצמו לא מרגיש כאב" היא כי ברקמת המוח עצמה לא קיימים כלל נוציצפטורים. המוח מרגיש כאב במובן בו המידע על נזק פוטנציאלי ברקמות הגוף השונות מגיע אל המוח, והוא זה שמייצר את תחושת הכאב. אולם, הוא אינו יכול לחוש כאב שהמקור שלו הוא ממנו עצמו. כלומר, אם אגע ישירות ברקמת המוח שלכם, לא תחושו דבר - בין אם אגע בו בעדינות או אדקור אותו עם מחט. עובדה זו שימושית במיוחד במצבים רפואיים בהם נדרש ניתוח מוח. בניתוחי המוח מרדימים את אזור הקרקפת וקרומי המוח, אבל כאמור, אין צורך בהרדמה של המוח עצמו. במקרים מסוימים, אפילו מבצעים ניתוחי מוח כשהמטופל ער ומדבר, כך שיהיה אפשר לוודא שאנחנו לא פוגעים בשום אזור "חשוב" תוך כדי הניתוח.
אז מאיפה מגיעים כאבי ראש, אם לא מהמוח?
יש סוגים רבים של כאבי ראש, שיכולים לנבוע ממגוון סיבות. במקרים רבים, למשל, המוח מזהה כאב שמגיע מאזור אחר בראש כאילו הוא מגיע ממרכז הראש – איפה שבמקרה ממוקם המוח. דלקת בסינוסים, למשל, גורמת לפעמים לתחושה כזו, למרות שמקור הכאב הוא בסינוסים עצמם. דלקת באזורים אחרים בפנים, כמו באוזניים ובשיניים, יכולה לגרום לתחושה דומה. בנוסף, גם כיווץ או הרפיה של שרירים באזור הפנים והצוואר עלולים לגרום לתחושת כאב ב"מוח", למרות שהנוציצפטורים המופעלים ממוקמים למעשה באותם שרירים.
אבל זה לא כל הסיפור. למרות שלמוח עצמו אין קולטני כאב, נוציצפטורים קיימים בשכבות קרומי המוח, המקיפים את המוח ומגנים עליו.
כיווץ והרפיה מהירים או משמעותיים של כלי הדם המקיפים את המוח יכולים להפעיל את הנוציצפטורים האלו, ולגרום לכאבי ראש עזים. כאבי ראש כאלו, הנגרמים מפעילות בכלי דם, נקראים "כאבי ראש וסקולרים", וביניהם נכללת גם המיגרנה, כאב הראש הגרוע מכולם, המאופיין לא רק בחוזק יוצא דופן אלא גם ברגישות לאור, צלילים ומגע.
בנוסף, אותם נוציצפטורים מופעלים גם במקרה של דלקת קרום המוח, שמלווה גם היא בכאבי ראש.
כאבי הראש הללו מכסים רק חלק קטן ממגוון כאבי הראש. בין היתר בגלל שיש כל כך הרבה סוגים ומקורות שונים לכאבי ראש, הם מהווים תופעה שאינה לגמרי ברורה מבחינה מחקרית ורפואית.
בינתיים, בפעם הבאה שיכאב לכם את הראש, תדעו שהמוח שלכם הוא לא האשם היחידי.
סרטון קצר ומעולה המסביר על נוציצפטורים ותפיסת כאב במוח:
לקריאה נוספת:
- http://www.brainfacts.org/ask-an-expert/if-the-brain-cant-feel-pain-why-do-i-get-headaches
- http://www.brainfacts.org/Diseases-and-Disorders/Neurological-Disorders-AZ/Diseases-A-to-Z-from-NINDS/Headache
- https://neuroscience.stanford.edu/news/pain-brain