יום הולדת שמח, אייזק ניוטון! - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

יום הולדת שמח לאייזק ניוטון!
ב-25 בדצמבר 1642, במחוז לינקולנשייר שבאנגליה, נולד אחד האנשים המשפיעים ביותר בהיסטוריה האנושית – סר אייזק ניוטון, שלימים ייזכר כאדם שהגה והניח את יסודות המכניקה הקלאסית ושתרם רבות לפיתוח החשבון האינפיניטסימלי.
אמו רצתה שיהיה חקלאי בדומה לאביו, אך ניוטון גילה עניין מועט בחקלאות והעדיף ללכת לבית הספר המקומי. דודו זיהה את הפוטנציאל שבו ועודד אותו להמשיך הלאה בלימודיו ולהתקבל לאוניברסיטה (Trinity College שבקיימברידג'). בשנת 1661, החל ניוטון את לימודיו. למרות שהמהפכה המדעית הייתה בשיא תנופתה, חומר הלימוד עדיין היה מיושן וארכאי, וניוטון התעקש ללמוד גם חומר שנחשב למתקדם וחדש.
בשנת 1665, אוניברסיטת קיימברידג' נסגרה עקב מגפת הדבר וניוטון חזר לביתו. שם, במהלך תקופה של כשנה וחצי, הניח את היסודות לחשבון האינפיניטיסימלי וכן את הבסיס לתיאוריה שלו בנוגע לאור ולצבע. שנתיים לאחר שנסגרה, אוניברסיטת קיימברידג' נפתחה מחדש עם שוך המגפה. ניוטון חזר ללימודיו ובשנת 1669 קיבל תואר מאסטר. באותה שנה, לאחר שחברו והמנחה שלו, אייזק בארו, פרש ממשרת הפרופסורה שלו, תפס ניוטון את משרתו והפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' – בגיל 27.
בשנת 1668, תכנן ובנה את הטלסקופ מחזיר האור (אשר לימים ייקרא טלסקופ ניוטוני על שמו) ובשנת 1672 איגד את כל כתביו בנושא האור, האופטיקה והצבע למסמך אחד. רעיונותיו של ניוטון בנושא האור לא התקבלו באהדה אצל כלל חברי הקהילה המדעית באותו הזמן. ניוטון טען שהאור מורכב מחלקיקים בעוד שמדענים כדוגמת רוברט הוק (המוכר לנו יותר בזכות החוק הקרוי על שמו) וכריסטיאן הויגנס (שהתפרסם גם הוא בעקבות רעיונותיו בנושא האור) גרסו כי מדובר בגלים. לניוטון היה קשה להגיב לפרסומים כנגדו ובמהלך החודשים שלאחר פרסום כתביו, התקיים שיח מאוד קשה בין ניוטון להוק, אשר הסתיים בעקבות איומיו של ניוטון לפרוש מהחברה המדעית הבריטית.
בשנת 1678, חווה ניוטון התמוטטות עצבים אשר הועצמה בעקבות מותה של אמו. הוא הפך למתבודד, ובמשך 6 שנים נמנע מלהתכתב עם שאר הקהילה המדעית, למעט התכתבויות מועטות. במהלך שנים אלו, פנה ניוטון אל חקר הכבידה והשפעתה על תנועת כוכבי הלכת. באופן אירוני למדי, היה זה הוק שכיוון את ניוטון אל הפתרון הנכון; במכתבו לניוטון בשנת 1679, טען שיחס ריבועי הפוך בין מרחקי כוכבי הלכת עשוי להסביר את אופן תנועתם. כך, בשנת 1684, הייתה בידי ניוטון התשובה לבעיית תנועת כוכבי הלכת. באותה תקופה ניוטון הרגיש שהגיעה העת לפרסם את עבודתו בתחום.
בשנת 1687, לאחר שנים של עבודה מאומצת התפרסם ספרו המפורסם ביותר של ניוטון, הלא הוא ה-Principia Mathematica (אחד הספרים המפורסמים והחשובים בהיסטוריה של המדע); בה שטח ניוטון את התאוריה שפיתח הקשורה לחשבון האינפיניטסימלי, כוח הכובד בפרט ולכוחות בכלל (שלושת חוקי ניוטון המפורסמים). תיאוריה זו אפשרה לניוטון לחשב את מסלולי כוכבי הלכת, את מסתם, להסביר תופעות כגון גאות ושפל ועוד.
בשנת 1703, שנת מותו של הוק (אשר נשאר מריר ועוין כלפי ניוטון עד מותו), מונה ניוטון לנשיא החברה המדעית המלכותית ואף זכה לקבל תואר אבירות מידי מלכת בריטניה דאז. במהלך שנות כהונתו כנשיא החברה המדעית המלכותית, נהג ניוטון בחבריה ביד ברזל. כך לדוגמה, ניסה ניוטון לפרסם את כתביו של האסטרונום ג'ון פלמסטיד ללא רשותו, מהלך שהסתיים בצו בית משפט נגד ניסיון זה.
אייזק ניוטון הלך לעולמו ב-31 למרץ, 1727, בגיל 84. הוא קבור במנזר וסטמינסטר לצד גדולי האומה הבריטית. התהילה הרבה שהשיג ניוטון בחייו לא נעלמה לאחר מותו אלא רק הלכה והתעצמה. ניוטון נתפס עד היום כאחד האנשים המשכילים והמבריקים ביותר שחיו אי פעם. אין ספק שהוא תרם רבות לאנושות ולמדע בזכות התאוריות שלו וכן בזכות פועלו בפיתוח החשבון האינפיניטסימלי, אשר משמש את כולנו גם כיום (אוי חדו"א).

מקורות והרחבה:

עריכה לשונית: לנה קלמיקוב

מאת:

שלומי בושר

סטודנט לדוקטורט בהנדסת חשמל בטכניון. חוקר מצב מוצק מתקדם ואלקטרואופטיקה קוונטית. מתעניין בכל מה שקשור להנדסה, בפרט, אוירונאוטיקה, חלל והדפסת תלת מימד.