הפָּאפִין (Fratercula arctica), או בשמו העברי תוכי-ים אטלנטי, הוא ללא ספק אחד העופות הסימפטיים ביותר שקיימים. הוא עוף קטן, בערך בגודל של יונה, בצבעי שחור ולבן, ובעל מקור עצום וצבעוני. יחד עם הליכתו המגושמת, קריאותיו המוזרות, וריפרוף הכנפיים המהיר בצורה קומית בעת מעופו, הוא נראה כמו משהו שנלקח מתוך סרט מצוייר.

פאפין בין הפרחים באי סקומר, ויילס.
צילום: אלכס סלבנקו

למעשה, הפאפינים הם עופות קשוחים מאוד, והם מותאמים בצורה נפלאה לחיים בים. במהלך חודשי האביב והקיץ, הם חיים במושבות קינון גדולות על איים לחופי האוקיינוס (האוקיינוס האטלנטי במקרה של הפאפין המוכר לנו, והאוקיינוס השקט עבור שני מיני הפאפינים הנוספים שישנם בעולם). את החורף הם מעבירים בים הפתוח, נאבקים בזרמים וברוחות.
מכיוון שבחורף הם נמצאים בלב ים, ורק מעטים זוכים לראותם בעונה זו, רוב האנשים מכירים אותם רק בתור עופות צבעוניים ויפים. למעשה, אלו הם צבעי החיזור שלהם. בחורף, כשאין בהם צורך, הם נראים מעט שונה. נוצות הפנים מתחלפות לצבע אפור כהה, והכיסוי הקרני שעוטף את המקור ונותן לו את הצבעים המרשימים שלו נושר עד לעונת החיזור הבאה, אז הוא מוצמח מחדש. במהלך החיזור, הפאפינים יוצרים קשרים זוגיים עליהם הם שומרים לכל החיים.

פאפין באי סקומר, ויילס.
צילום: אלכס סלבנקו

מכיוון שפאפינים מקננים במחילות בקרקע, הם מאוד פגיעים לטורפים קרקעיים, ולכן מקננים באיים בהם אין טורפים. כמובן, זה הופך אותם לפגיעים מאוד להתערבות אדם, בעיקר כאשר הוא מחדיר, במכוון או שלא, טורפים שמלווים אותו (כגון חתולים או חולדות), וגם כאשר הוא פוגע בדגה המשמשת מזון חשוב לפאפינים, במיוחד במהלך הקינון. אוכלוסיותיהם האירופאיות של הפאפינים נמצאות במגמת ירידה כבר מספר שנים, וב-2015 מצב השימור של הפאפינים הוגדר כ"עתידו בסכנה" על ידי איגוד השימור העולמי.
הפאפינים אינם חששנים, ונוכחות אדם לא מפריעה להם. באיים רבים ניתן לבקר במושבות קינון, וכל עוד נשמעים להוראות הפקחים ולא יורדים משבילים (כדי לא לדרוך בטעות על מחילות), ניתן לצפות בפאפינים מקרוב. אז למה אתם מחכים? זה בדיוק הזמן להצפין לבריטניה, סקנדינביה או איסלנד, וללכת לצפות בפאפינים מקננים!

פאפינים באי לונגה, סקוטלנד.
צילום: אלכס סלבנקו

מקורות וקריאה נוספת: