בקטנה: במעיינות ארצנו מתרבים בעלי חיים מיוחדים ונדירים, רבים מהם נמצאים בסכנת הכחדה. לצערנו הכנסת דגים למעיינות היא תופעה נפוצה שפוגעת קשות במגוון בעלי החיים המקומיים, ובפרט בדו-חיים נדירים כמו טריטונים וסלמנדרות.

מאת אולגה ריבק, ידידת העמותה, ואורן אוסטר.

אוכלוסיות של דו-חיים נמצאות במגמת התדלדלות ברחבי העולם, כאשר 40% מהמינים מוגדרים בדרגה כלשהי של סכנת הכחדה. הגורם העיקרי לפגיעה בדו חיים הוא הרס בתי-גידול, אך גם זיהום מקורות מים וחדירה של מינים פולשים של בעלי חיים פוגעים בדו-חיים. המינים הפולשים מסוגלים לטרוף את הדו-חיים או להתחרות עמם על משאבים וכך לפגוע באוכלוסייתם.
לעתים המינים הפולשים מגיעים בטעות, אבל לפעמים הם משוחררים באופן מכוון על ידי הרשויות. למשל, דגים משוחררים למקווי מים לצורכי דיג ספורטיבי או כמקור מזון ופרנסה. אחד המקרים המפורסמים  התרחש באגם ויקטוריה שבאפריקה. בשנים 1959-1950 הובא לאגם דג נסיכת הנילוס (Lates niloticus), בניסיון לשפר את תפוקת הדיג. לצערנו, מה שנשמע כרעיון מעולה בתחילה התברר כהרסני. למרות שמם העדין, דגי נסיכת הנילוס הם דגים טורפים אשר פגעו באופן חמור במערכת האקולוגית של האגם והיו אחראים להכחדתם של מאות בעלי חיים מקומיים. דוגמה נוספת, יותר קרובה לבית, היא של דג הגמבוזיה (Gambusia affinis), אשר הובא לישראל בשנת 1926 לשמש להדברה ביולוגית נגד יתושים מפיצי מלריה. למרות הכוונה הטובה, הדג התפשט למקווי מים רבים בארץ ופוגע בבתי-גידול אלו.  

דגי זהב ששוחררו למעיין בישראל ופגעו בבעלי החיים המקומיים. צילמה אולגה ריבק

 
מעבר לייבוא מכוון על ידי הרשויות, גם אנשים פרטיים נוהגים לשחרר דגים פולשים במקווי מים טבעיים. מסתבר שמדובר בתופעה רחבה בישראל, וקיימים ככל הנראה יותר מעשרה מינים פולשים של דגים שהוכנסו בצורה זו. הסיבות לתופעה שונות: ישנם אנשים שרוצים להיפטר מדגים שבבעלותם ומשחררים אותם למקור מים קרוב (סטייל "מוצאים את נמו"). אחרים חושבים שהוספה של דגים (למשל דגי זהב) תוסיף חן למעיין או תביא מזל טוב. חלקם סבורים שהדגים נחוצים להדברת יתושים. מן הסתם, האנשים שמשחררים את אותם דגים לרוב לא יודעים שהם גורמים בכך נזק לבעלי החיים המתגוררים במעיין. אולם, הדגים המשוחררים הופכים לאיום על מינים מקומיים של דו-חיים, סרטנים ודגים אחרים הנמצאים במעיין - שכן הם מתחרים בהם על מזון ואוכלים את ביציהם (ובמקרה של דו-חיים, גם את הראשנים). כך למשל מחקר שנערך במעבדתו של פרופ' ליאון בלאושטיין באוניברסיטת חיפה, הראה שדגי הגמבוזיה שהזכרנו קודם פוצעים ראשנים של הסלמנדרה המצויה (Salamandra infraimmaculata) ומתחרים איתם על מזון, ובכך גורמים למוות של ראשנים רבים ולצמצום אוכלוסיית הסלמנדרות. בעקבות תוצאות המחקר, רשות הטבע והגנים פעלה להוצאת דגי גמבוזיה מאתרי רבייה של סלמנדרות.
 
לפגיעה באוכלוסיות הדו-חיים יש השלכות הרסניות על הטבע המקומי. הדו-חיים הם חלק חשוב בשרשרת המזון ומהווים סממן לניקיון מקווה המים. בנוסף, ראשני דו-חיים ניזונים בין היתר מזחלי יתושים ויכולים לתפקד כמדבירים ביולוגיים טבעיים במקום דגי הגמבוזיה.
 

מימין - ראשן סלמנדרה. שלב זה במחזור חיי הסלמנדרה פגיע ביותר לטריפה על ידי דגים. משמאל: דג גמבוזיה. צילמו יאן ריבק ואלינה ליברמן.

 
דוגמה לתופעת הדגים הפולשים במעיינות ניתן למצוא בעיר חיפה. מידי חורף, עם בוא הגשמים, ואדיות רבים שנמצאים בחיפה הופכים לבתי גידול לחים שמכילים מגוון מינים מסקרן וייחודי. הוואדיות מאכלסים בין היתר מיני דו-חיים בסכנת הכחדה, כמו טריטון הפסים, קרפדה ירוקה וסלמנדרה מצויה (שלמרות שמה, היא בעל חיים נדיר ומאוים בהכחדה). בימים אלו מתבצע בוואדיות חיפה סקר מטעם עמותת ירוק בלב והחברה להגנת הטבע, על מנת לעקוב אחר אוכלוסיות בעלי-חיים נדירים אלו, בדגש על הסלמנדרה, ולשמר את בית גידולם. במסגרת הסקר התגלו בחלק מהמעיינות דגים פולשים, ביניהם דגי זהב וגמבוזיות, ופעילות השימור כוללת הוצאה של אותם הדגים מהמעיינות. בנוסף, מתוכנן מעקב ארוך-טווח אחר המעיינות לצד פעילויות הסברה והעלאת המודעות בנושא בקרב התושבים.
 

הוצאת דגים פולשים ממקווה מים. צילמה אלינה ליברמן

 
בכל מקרה - חיפה איננה מקרה בודד, אלא משקפת תמונת מצב ארצית של הפגיעה שנגרמת למעיינות בעקבות הכנסה של דגים. אנו קוראים לכם לשתף את המידע, על מנת שנוכל לשמור על הדו-חיים הנדירים ועל הניקיון והמגוון הביולוגי של מעיינות ארצנו.

פעילות הסברה בחיפה. צילמה גלית גפן.

אולגה ריבק היא סטודנטית לתואר שני בזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומתנדבת בעמותת ירוק בלב.

מקורות וקריאה נוספת

• נלחמים בתופעת השלכת דגי נוי במעיינות בידי אזרחים (אתר רשות הטבע והגנים)
• במקום להביא מזל, דגי הזהב שיבשו את האיזון במעיינות (עיתון "הארץ")
• סלמנדרות בואדיות חיפה - כתבה של אולגה ריבק (אתר החברה להגנת הטבע)
• השפעות של דגי הגמבוזיה על הסלמנדרה המצויה (מאמר: Segev et al., 2008)
• השפעת דגים על דו-חיים (מאמר: Davidson & Knapp, 2007)
• הוצאת דגים פולשים ככלי לשימור דו חיים (מאמר: Knapp et al., 2007)