ניתן לחלק את תולדות האנושות לשלוש תקופות, בהתאם לטכנולוגיה וסוג החומרים ששימשו באותה התקופה לייצור כלים. החלוקה היא: תקופת האבן, תקופת הברונזה ותקופת הברזל.
ישנה חלוקה גסה  בין תקופת הברונזה - שבה נעשה שימוש מועט יחסית בברזל - לתקופת הברזל,  בה נעשה שימוש מרובה בברזל.
עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית הייתה שונה ממקום למקום ובין תרבויות שונות. מה היה המקור של הברזל בתקופת הברונזה? מחקר שפורסם לאחרונה ב- Journal of Archaeological Science טוען שמדובר בברזל מכוכב אחר.

לפני כשנה פרסמנו פוסט על פגיון העשוי מחומר שמקורו 'מחוץ לכדור הארץ', אשר היה ברשותו של שליט מצרים במאה הארבע עשרה לפני הספירה, תות אנח' אמון.
כיום, בזכות ממצאי המחקר הנוכחי של החוקר הצרפתי ד"ר אלבר ז'מבון (Albert Jambon), עולה הסברה שהפגיון המדובר אינו לבדו,  והשימוש בברזל בתקופת הברונזה (האלף הרביעי עד האלף הראשון לפני הספירה לערך) היה רובו ככולו ממקור חיצוני לכדור הארץ -ככל הנראה ממטאוריטים - ורק בתקופת הברזל (האלף הראשון לפני הספירה) החלו להפיק את המינרל ממקורות מקומיים בדומה לנחושת ולעופרת.

ז'מבון ערך בדיקות מטלורגיות (הבודקות בין השאר את התכונות הכימיות והמכניות של מתכות) לכלי ברזל שונים כמו כלי עבודה, נשק ותכשיטים ממקומות שונים בעולם, בין היתר ממצרים, סוריה, סין וטורקיה. הממצאים שנחקרו תוארכו לתקופת הברונזה וכולם עשויים מברזל שמקורו במטאוריטים.

אבל רגע. איך בכלל ניתן לדעת שהברזל בכלים מתקופת הברונזה הגיע ממטאוריטים?
ראשית, ריכוזי המינרלים בברזל בממצאים הארכיאולוגיים שנבדקו אינם מאפיינים את הנמצא על פני השטח של כדור הארץ. בברזל שנבדק נמצאו ריכוזים גבוהים של המינרלים ניקל וקובלט. ניקל, לדוגמה, כמעט ולא נמצא על פני השטח של כדור הארץ וניתן להפיקו רק ממעבה האדמה.
יתרה מכך, הברזל המטאוריטי מגיע במצב גולמי, המאפשר שימוש ועיבוד קלים יחסית. זאת בשונה מברזל שהופק בשלבים מאוחרים יותר מקרום כדור הארץ, כאשר הטכנולוגיה האנושית אפשרה זאת.
אחד הסימנים לראשיתה של תקופת הברזל, הייתה היכולת להפיק ברזל באמצעות שימוש בכבשנים, אשר התיכו את הברזל הגולמי ושחררו חמצן כלוא ומינרלים שונים. שיטת הפקה זו, שנכנסה לשימוש ככל הידוע לנו באנטוליה (טורקיה של היום) לפני כ-3200 שנים ולא הייתה זמינה בתקופת הברונזה, משמשת בווריאציות שונות עד ימינו.

כמה מילים על המדע מאחורי ממצאי המחקר.
המטלורגיה עוסקת בניתוח הקשר שבין תכונות החומר והמבנה המיקרוסקופי שלו, לבין תהליכי הפקתו וייצורו (כולל שיטות יציקה, טיפולים תרמיים ושיטות עיבוד). הארכיאומטלורגיה מחברת בין המטלורגיה של הממצאים להקשרם הארכיאולוגי. המטלורגים משתמשים בכלים שונים לבדיקת המתכות, כגון: רדיוגרפיה, מיקרוסקופ תלת מימדי, מדידות קשיות החומר וסריקת החזר קרינת רנטגן (XRF) - המכשיר בו השתמש ז'מבון.
תוצאות הבדיקות המטלורגיות עוברות השוואה עם ניתוח ארכיאולוגי-טיפולוגי (מיון לפי סוג) בתוך ההקשר ההיסטורי או הגיאוגרפי של הממצא. בשיטה זו ניתן להפיק מידע לגבי תיארוך, מוצא ושימוש הממצא.
הקישור בין מיקרו-תכונות מכניות למאגר הידע הקיים מאפשר למדען חומרים ולארכיאולוג לשתף פעולה ולשער מה היה השימוש של הכלים השונים אותם חוקרים. מידע כזה לגבי חפצי הברזל עשוי לסייע לארכיאולוג בהבנת תהליכי ייצור עתיקים, מקור חומר הגלם ועשוי גם לסייע בתהליך השימור של אובייקטים אלו.

בפוסט שלנו על הפגיון של תות אנח' אמון כתבנו ששימוש לא נכון בטכנולוגיה ובכלים המדעיים העומדים לרשותנו עלול לנפק נתונים שגויים או רעשי רקע מבלבלים, אשר עלולים להוביל אותנו למסקנות שגויות, ויש לכך דוגמאות רבות מן העבר. לכן עלינו לבחון בחשדנות כל מקרה ראשוני או ייחודי אשר אין לו אח ורע בידע המדעי הקיים, כדוגמת אותו פגיון חוצני של תות אנח' אמון.
עם זאת, הוכחה ראשונית מעל לכל ספק ובדיקה משולשת של תופעה חדשה, עשויה להביא לפריצת דרך אשר תשפוך אור חדש על תובנות שלנו ממחקרי עבר ולהשליך על מחקרים עתידיים. ניתן לומר שמחקרו של אלבר ז'מבון הוא התחלתה של פריצת דרך שכזו, אשר תשליך על הידע ההיסטורי האנושי ועל מחקרים עתידיים.

מקורות וקריאה נוספת

1. פגיון מהחלל החיצון - פוסט במדע גדול בקטנה על פגיונו של תות ענח' עמון (קישור)
2. המאמר: Albert Jambon. Bronze Age iron: Meteoritic or not? A chemical strategy., Journal of Archaeological Science (2017). DOI: 10.1016/j.jas.2017.09.008 (קישור)
3. המאמר על הפגיון של תות אנח עמון The meteoritic origin of Tutankhamun's iron dagger in Meteoritics & Planetary Science Version of Record online: 20 MAY 2016 (קישור)
4. פרק בנושא הכנת כלים בהיסטוריה: Renfrew & Bahn, 2000. Archaeology, Ch. 8: How did they make and use tools. 101-143.