לכבוד הנר השישי של חנוכה, אנחנו שמחים לשתף את תמונתו של הצלם שוקי חלד - חנוכייה של שרקרקים מצויים (Merops apiaster). התמונה צולמה במחצבה באזור השפלה.

בתמונה אפשר להבחין בצבעים הססגוניים של השרקרק המצוי. נוצותיו הכחולות מתפקדות כמנסרות ששוברות את האור ויוצרות צבעים מתכתיים, שמשתנים בהתאם לזווית האור. הוא נפוץ בישראל כמקייץ, זאת אומרת, נודד אלינו לקראת הקיץ ומקנן בארץ. השרקרקים מגדלים את צאצאיהם במחילות שנחפרות בקירות עפר אנכיים, ומחצבה נטושה היא אתר מושלם לקינון השרקרקים.
השרקרק המצוי ניזון בעיקר מחרקים מעופפים, ולא חושש לטרוף גם חרקים עוקצניים. למעשה, שמו של השרקרק באנגלית הוא "bee eater", וגם את השם המדעי ניתן לתרגם ל"אוכל הדבורים". כאמור, דבורת הדבש היא חלק חשוב בתפריט של השרקרקים, אך הם טורפים גם דבורים אחרות וצרעות, לרבות הצרעה המזרחית ("דַבּוּר") האימתנית. השרקרק המצוי הוא עוף חברותי, שחי בלהקות המונות מספר פרטים עד עשרות, ובנדידה אף מאות פרטים. השרקרקים מתקשרים בקולות רמים בעת נדידתם, וקל להבחין בנוכחותם לפי שריקותיהם הרמות - שהם גם המקור לשם העברי שרקרק.
מלבד השרקרק המצוי, ניתן לראות בישראל את השרקרק הירוק (M. superciliosus), שמגיע לעיתים נדירות לארץ בנדידתו, ואת השרקרק הגמדי (M. orientalis), שתפוצתו היא בעיקר בדרום הארץ.

בברכת חג אורים שמח!

לקריאה נוספת
שרקרק מצוי - אתר הצפרות הישראלי