בקטנה: במחקר על ענברים בני 99 מיליון שנה נמצאה קרציה פרה-היסטורית האוחזת עדיין בנוצה של דינוזאור. ענברים נוספים חשפו ארבע קרציות פרהיסטוריות נוספות שמצצו את דמם של דינוזאורים בעלי נוצות, ושייכות למשפחה חדשה של קרציות. בתרגום חופשי, נקראת המשפחה החדשה "הקרציה הנוראה על-שם הרוזן דרקולה".
בסרטי "פארק היורה", חוקרים החזירו לחיים בעלי חיים פרהיסטוריים, באמצעות יתושים שמצצו את דמם ונלכדו בענבר. אבל בעוד שב"פארק היורה" הדינוזאורים היו מכוסים בקשקשים דמויי-לטאה, מאז התברר שמינים רבים של דינוזאורים, לרבות הולוצירפטורים מעוררי האימה מהסרט, בכלל היו מכוסים נוצות. בין נוצותיהם של הדינוזאורים הסתתרו גם טפילים שונים. מאמר שהתפרסם לאחרונה בירחון המדעי Nature Communications שופך אור על כמה ממיני הקרציות שנטפלו לדינוזאורים המכונפים, ובדומה לפארק היורה, גם כאן מוצצי-הדם נמצאו בתוך ענבר.
אבן-החן ענבר היא למעשה שרף שנזל מעצים והתאבן במהלך מיליוני שנים באדמה. במקרים רבים ניתן למצוא בענבר בעלי חיים קדומים שנלכדו בו והשתמרו בתוכו באיכות מרשימה, ולמרות שגילם הוא לפחות עשרות מיליוני שנים, הם נראים כאילו השתמרו בו ממש לאחרונה. במחקר זה, מדובר בענבר בורמזי (מקורו בצפון מדינת מיאנמר, לשעבר בורמה) שנקנה על ידי אספן מאובנים ונתרם למוזיאון הטבע באוקספורד לצרכי מחקר. גילו של הענבר תוארך לסביבות 99 מיליוני שנים - במרכזו של תור הקרטיקון, תקופה גיאולוגית שנמשכה מלפני 145 מליון שנים ועד לפני 66 מליון שנים. אוסף הענברים כלל ממצא יוצא דופן: קרציה שאוחזת בנוצה של דינוזאור. "זהו חלומו של כל חוקר מאובנים", תיאר אחד מכותבי המאמר, ריקרדו פרז דה-לה פונטה (Pérez-de la Fuente).
הקרציה שאחזה בנוצה זוהתה על ידי החוקרים כשייכת למין הנכחד Cornupalpatum burmanicum. קרציה זו שייכת למשפחת הקרציתיים (Ixodidae), משפחה של קרציות קשות אליה שייכים גם מינים בני-ימינו, לרבות קרצית הכלב. הדינוזאור שהנוצות היו שייכות לו שייך לתת-סדרת התרופודים (Theropoda), שהיא קבוצת הדינוזאורים ממנה התפתחו העופות בני-ימינו, ומינים רבים בה היו מכוסים בנוצות. לפי מבנה הנוצות והגיל של הענבר, החוקרים הסיקו שמדובר בתרופוד הקרוב לעופות.
אבל זה לא הממצא היחיד - החוקרים מצאו בין הענברים ארבע קרציות נוספות, אחת מהן מלאה בדם. הקרציות תוארו כמין חדש, שנקרא Deinocroton draculi, או בתרגום חופשי, "הקרציה הנוראה על-שם הרוזן דרקולה". קרציות אלו היו שונות באופן משמעותי מכל קרציה מוכרת אחרת, כך שהוחלט לסווגן גם במשפחה חדשה, שנקראת Deinocrotonidae.
מאובני הענבר, בתוכם הקרציות שתוארו במחקר זה. צילם E. Peñalver.
בעוד שבסרט פארק היורה היה אפשר לשבט דינוזאורים בעזרת ה-DNA שבענבר, במציאות, DNA לא משתמר כלל לאורך תקופה כה ארוכה לכן לא היה ניתן להפיק DNA ולזהות באמצעותו את בעל החיים ממנו הדם נשאב. עם-זאת, החוקרים הצליחו לפתור את התעלומה בכלים בלשיים, בדומה לסדרות "זירת הפשע". באחד הענברים היו מונחות זו לצד זו שתי קרציות, ואליהן צמודות שיערות מזעריות. לאחר בחינה מיקרוסקופית, החוקרים שייכו את השיערות לזחל של חיפושית ממשפחת העוריתיים (Dermestidae). זחלים אלו ניזונים מחומר אורגני יבש, למשל שיערות, פרווה ונוצות. בקינים של עופות בני זמננו נפוץ למצוא קרציות בצפיפות גבוהה, וגם את זחלי החיפושיות חובבי הנוצות. בזכות עדויות עקיפות אלו, החוקרים הסיקו שגם הקרציות מהמין החדש ניזונו מדמם של דינוזאורים המכוסים בנוצות, וחיו בקינים שלהם.
זחל של חיפושית ממשפחת העוריתיים, בת-ימינו. מבנה דומה של שיערה נמצא במאובני הענבר. [מקור תמונה]
ממצאים אלו שופכים אור על הטפילים שמצצו את דמם של הדינוזאורים בעלי הנוצות בתור הקרטיקון, וגם על האבולוציה המשותפת של הקרציות עם מארחיהן בעלי הנוצות, שהחלה כבר לפני יותר מ-99 מיליון שנה. בנוסף, ניתן ללמוד על הדרכים בהן עברו מחלות בין בעלי החיים הקדמונים - שכן קרציות בנות ימינו מעבירות מחלות שונות לבעלי חיים וגם לבני אדם, ופורסמו בעבר עדויות לחיידקים טפיליים גם בקרציות קדמוניות מהמין Cornupalpatum burmanicum.
החוקרים מקווים שבעתיד ימצאו עדויות מאובנים נוספות לקשר בין בעלי חיים קדמוניים וקרציותיהם, כך שנלמד טוב יותר על האבולוציה המשותפת של הקרציות ושל בעלי חיים המכוסים בפרווה ובשיער, ועד העופות והיונקים בני ימינו. ואנחנו נוכל רק לתהות האם בסרטים הבאים של "פארק היורה" יככבו דינוזאורים המכוסים בנוצות ובקרציות.
המאמר המקורי:
Peñalver et al., 2017 Parasitised feathered dinosaurs as revealed by Cretaceous amber assemblages
לקריאה נוספת:
- כתבה המתארת את המאמר - באתר של מגזין Science
- ראיון עם החוקר פרז דה לה פונטה, באתר Researchgate
- מאמר משנת 2015: חיידקים טפיליים בקרציות קדמוניות
- פוסט במדע גדול בקטנה: ניתן לראות את הרקמות הרכות של דינוזאור מאובן באמצעות לייזר