מי לא אוהב פינגווינים? זוהי סדרה מרתקת של עופות שנפוצים רק בחצי כדור הארץ הדרומי, ועברו התאמות יוצאות דופן לחיים במים – הכנפיים שלהם הפכו למעין סנפירים, בהם הם משתמשים כדי לשחות ולצוד דגים. על הדרך, הם גם פיתחו מבנה גוף גמלוני וחמוד במיוחד.
ניתן למצוא פינגווינים במגוון גדלים – החל מהפינגווין הזוטר (Eudyptula minor) שגובהו רק כ-30 ס"מ, וכלה בפינגווין הקיסרי (Aptenodytes forsteri), שמיתמר לגובה של כ-1.15 מטרים. אך בעבר, היו פינגווינים גדולים אף יותר.
אתמול פורסם בכתב העת המדעי Nature Communications מאמר המתאר מאובן של פינגווין עצום מניו זילנד. המאובן מורכב מחלקי עצמות שונות, ותוארך לגיל של בין 55.5 ל-59.5 מליון שנים, מה שמציב אותו כאחד הפינגווינים העתיקים ביותר שידועים למדע. המין זכה לשם המדעי Kumimanu biceae. שם הסוג Kumimanu הוא הלחם של המילה המאורית kumi, שמתארת מפלצת מיתולוגית, והמילה המאורית לציפור, manu. שם המין biceae, עם זאת, הוא על שם Beatrice ("Bice") A. Tennyson, אימו של אחד החוקרים המעורבים במחקר. אם אי פעם חיפשתם מתנה טובה לאמא, לקרוא למין של פינגווין על שמה זה רעיון לא רע.
איור של Kumimanu biceae, עם אדם להשוואה.
© Senckenberg
החוקרים לקחו את מידותיהן של העצמות שנמצאו, ועל-ידי השוואה למיני פינגווינים אחרים, הצליחו לשערך את גודלו של קומימאנו. לפי הערכותיהם של החוקרים, הוא התנשא לגובה של 1.77 מ', והגיע למשקל גוף של מעל ל-100 ק"ג, וגימד את הפינגווין הקיסרי. למעשה, זהו בין הפינגווינים הגדולים ביותר שאי פעם נמצאו, ואולי גדול ממנו רק מין מאוחר יותר מאנטרקטיקה, שגובהו הוערך כ-2 מ' (אם כי ההערכה מבוססת על עצמות מועטות בהרבה).
מסקרן במיוחד שקומימאנו לא מאוד קרוב אבולוציונית למיני פינגווינים ענקיים אחרים, מה שמצביע על כך שתופעת הענקות התפתחה מספר פעמים באופן בלתי-תלוי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית של הפינגווינים. מדוע הם היו כה גדולים, ומדוע הענקים נעלמו עוד לא לגמרי ברור, אך הופעתם ייתכן והייתה קשורה למילוי נישות אקולוגיות של זוחלים ימיים גדולים שהתפנו עם היכחדותם של הדינזואורים, והיעלמותם מרקורד המאובנים נמצאת בסמיכות חשודה להופעתם של יונקים ימיים גדולים (כמו כלבי ים ואריות ים). כך שאולי הזוחלים הימיים הגדולים החולפו בעופות ימיים גדולים, שהוחלפו בתורם ביונקים ימיים גדולים – איזה מהאופציות היא העדיפה, נשאיר לכם להחליט לבד.
על מנת להמשיך ולהיות רווחיות, על יצרניות מעבדי המחשב לשפר ללא הרף את ביצועי המעבדים…
בחלקים הקודמים בסדרה הזכרנו את "תוצא הלוטוס" ואת המבנה המיוחד המעניק לפרח הלוטוס תכונות סופר-הידרופוביות.…
הידעת? גם ספינות יוצרות שובלי התעבות! מאת ליאור רובננקו שובלי התעבות (עליהם כבר כתבנו לכם…
בקטנה במחקר חדש גילה מועמד חדש לעל מוליך בטמפרטורה גבוהה, בעזרת שילוב שתי שכבות של…
לעטלפים יש מוניטין של מפיצי מחלות, אותו הם כנראה הרוויחו ביושר. שנת 2015 אותרו בארצות…
בחלק הקודם בסדרה, הסברנו שרמת ההידרופוביות של חומרים תלויה במידת הקוטביות של המולקולות המרכיבות אותם.…
נסו פעם להטות כוס יין (עדיף אדום) או לטלטל אותה מעט והתבוננו מקרוב בדפנות הכוס.…
בקטנה: מה משותף לפיזור הקפאין בכוס הקפה שהכנתי הבוקר, הטמפרטורה שלה בעודה זנוחה על השולחן,…
עטלפי ערפד הם היונקים היחידים שניזונים בלעדית מדם, והם כוללים שלושה מינים החיים בדרום ובמרכז-אמריקה.…
מים הם חומר מרתק עם המון תכונות יוצאות דופן. הסיבה העיקרית לכך היא המבנה המיוחד…
גלים קיימים בצורות רבות ושונות. אנו נוהגים להבדיל בין שני סוגים של גלים – גלים…
המוח שלנו הוא מכונה מופלאה. הוא יכול לחשב דברים מסובכים, להבין מושגים מופשטים, וגם ללמוד…
נניח כי שמענו רכילות שאנו מעוניינים לשתף. אנו משתפים עשרה אנשים, אך רק אחד מהם…
ציספלאטין (Cisplatin) התגלתה לראשונה בשנת 1845 ע"י מישל פיירון (Peyrone). זוהי מולקולה קטנה יחסית, המכילה…
סטיבן הוקינג החל את לימודיו באוקספורד, שם נודע כסטודנט מבריק, אך לא חרוץ במיוחד. הוא…
היום מציינים ברחבי העולם את יום הפאי (ואת יום המדע הבינלאומי, יום הולדתו של איינשטיין…
לאחרונה הרשת מלאה בדיווחים על מצבו הבריאותי של קרנף לבן (רחב שפה) אחד בשם סודאן.…
בפוסט הקודם עסקנו במנועים רקטיים והתמקדנו באופן הפעולה של מנוע רקטי כימי עם הודף…
לכבוד יום האישה הבינלאומי אנו מביאים את סיפורה של המתמטיקאית האיראנית מאריאם מירזחאני, חוקרת…
בתמונה אשר צולמה באילת ע"י גיל קופלביץ, ניתן לראות שתי תופעות יפות: הילה מסביב לשמש…