הידעת? בעבר,הפרוטאוס נחשב ל-"גור" של דרקון - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

חלק מהמערות מרשת מערות הקראסט המפותחת בקרואטיה ובסלובניה הפכה לאטרקציה תיירותית. כמו למשל מערת הנטיפים מרהיבה בשם פוסטויינה. בסיור במערה מובטח לפגוש בבעל חיים ייחודי שחי במערה: "דג האדם", אותו פוגשים (זהירות - ספויילר!) בבריכה מלאכותית בסוף הסיור.

למעשה, מדובר במין של סלמנדרה שנקרא פרוטאוס (Proteus anguinus; באנגלית – olm). צבעו של הפרוטאוס לרוב בהיר – לבן או ורדרד, כהתאמה לחיים במערות אליהן אינו חודר אור השמש. הפרוטאוס נשאר במי הנחלים התת-קרקעיים למשך כל חייו והזימים שמאפיינים ראשני סלמנדרות, נשארים גם בבוגר. הימצאות תכונות של פרט צעיר בבוגר נקראת נאוטוניה והיא וקיימת גם באקסולוטל המקסיקני. התאמות דומות התפתחו גם במיני סלמנדרות אחרות שמאכלסים מערות, למשל סלמנדרת המערות העיוורת של טקסס (Eurycea rathbuni). בשלב הבוגר מגיע הפרוטאוס לאורך של כ-20 עד 30 ס"מ.
עיניו של הפרוטאוס מתנוונות בשלב מוקדם במחזור חייו והוא נשאר עם יכולת ראייה מצומצמת, המוגבלת להבדלה בין אור לחושך. חושים אחרים מפצים על היעדר הראייה ומאפשרים ניווט בתנאי החשיכה: היכולת לחוש תנועה, קול, חישה כימית וחישת שדות מגנטיים. הפרוטאוס נעזר בחושים אלו גם על מנת ללכוד טרף, בעיקר חסרי-חוליות קטנים. ישנו גם תת-מין נוסף של הפרוטאוס (Proteus anguinus parkelj, או "הפרוטאוס הכהה") שעיניו לא התנוונו לחלוטין ועורו עשיר יותר בפיגמנטים, מה שמעיד עליו שעבר התאמה פחות מלאה לתנאי המערות.

פרוטאוס כהה (P. a. parkelj). צבעו של תת-מין זה כהה יותר ועיניו מפותחות יותר. צילם Arne Hodalič, דרך Wikimedia

הפרוטאוס נשאר "ילד נצחי" ודומה לראשן גם כבוגר. אך זה לא אומר שהוא לא יכול להגיע לשיבה טובה; תוחלת החיים שלו ארוכה ביותר – כ-68 שנה בשבי וחוקרים אף משערים כי קיימים פרטים בני מאה שנה ויותר. מדובר בתוחלת חיים הגבוהה בהרבה מזו של דו-חיים אחרים בגודל דומה.

ומה הקשר לדרקונים?

בספר מהמאה ה-17, The Glory of the Duchy of Carniola, מצוין מקרה בו פרטים נשטפו החוצה מהמערות בגלל שיטפון והתושבים המקומיים היו בטוחים שמדובר בצאצאים של הדרקונים שחיים במערות. תופעה דומה תועדה גם בשנת 2016 באיטליה: מי-התהום הציפו חלקת יער ואפשרו לפרוטאוס לסייר מעל לפני הקרקע באזור המוצף ולתור אחר מזון.

תיעוד נדיר של פרוטאוס מעל למי הקרקע, כאשר מי התהום הציפו חלקת יער באיטליה . צילם Matteo Di Nicola

מכיוון שהפרוטאוס חי בעיקר במעמקי האדמה, ידוע מעט מאוד על גודל אוכלוסייתו או על מצב בית הגידול שלו. יש חששות שזיהום מים ופעילות אדם מעל המערות ישפיעו על בית הגידול הייחודי הזה ויסכנו את אוכלוסייתו של בעל חיים מיוחד זה ומינים מיוחדים נוספים שקיימים במערות, שחלקם עדיין לא התגלו.

סרטון בקריינותו של סר דיוויד אטנבורו, המתאר את הפרוטאוס וחוקרי המערות שעוסקים בחקר ושימור המין

בתמונה הראשית: פרוטאוס במערה בפיורי, איטליה. צילם Matteo Di Nicola, 2017

למקורות וקריאה נוספת

מאת:

אורן אוסטר

מיקרוביולוג, חוקר חובב חרקים וצילום מאקרו.