"עלינו לתת את כל תקוותינו במדע של ישראל. היא ארץ קטנה ואוצרותיה דלים, נוכל לעשות ממנה משהו ממשי רק אם נבסס אותה על יסודות המדע ועמודי הטכניקה" חזונו של ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל, שילב ציונות ומדע, ולהם הקדיש את חייו.
חיים עזריאל ויצמן נולד ב 1874 במוטל שבבלרוסיה, וקיבל את תואר הדוקטור שלו בכימיה אורגנית בשנת 1899 מאוניברסיטת פרייבורג בשוויץ. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפעולת האלקטרוליזה לייצור חומרי צביעה. בשנת 1906 התמנה לפרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, שם השתקע עם רעייתו ורה, רופאת ילדים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, התמנה ויצמן לראש מעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי. במסגרת עבודתו הוא פיתח מנגנון ביוכימי יעיל לייצור אצטון מתסיסה של חומרי גלם מן הצומח, ובכך נתן מענה למחסור חמור באצטון ליצור חומר הודף נטול עשן לפגזים וכדורים לצבא הבריטי. החיידק שעמד במרכז ייצור האצטון קיבל את השם הרשמי "חיידק וייצמן" (The Weizmann Organism) והמדען היה לאחד מאבות הביו-טכנולוגיה.
לאחר המלחמה, המשיך ויצמן בעבודתו באקדמיה, רשם כמאה ועשרים פטנטים והביא ליישומים משמעותיים של עבודתו המדעית כמו: דלק ביולוגי, יצור שמן קמפור ותחליפים צמחיים לבשר. בארץ ישראל היה ויצמן שותף להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון זיו ברחובות, לימים מכון ויצמן.
חיים ויצמן היה מדען ציוני ופעל מתוך תפיסה הרואה בציונות הגשמה של עצמאות פוליטית ורוחנית. הוא ראה במדע פעילות נשגבת בפני עצמה, אך גם כבעלת פוטנציאל כלכלי עבור יסודה של כלכלה מודרנית.
לצד עבודתו המדעית, פעל ויצמן במסגרות ציוניות שונות, כולל כנשיא ההסתדרות הציונית, לא פעם כאופוזיציה להרצל ותנועתו, בעיקר על רקע תכנית אוגנדה. הוא נפגש עם רבים בממשל הבריטי, ביניהם הלורד בלפור, והציג להם את חשיבות הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. הוא גם נפגש עם נשיא ארה"ב הארי טרומן לאחר מלחמת העולם השניה, והשפיע על עמדתו בעד הקמת מדינה יהודית.
ויצמן טבע את המונח ציונות סינתטית, כלומר סינתזה בין פעילות מדינית ופעילות מעשית של ישוב ארץ ישראל. מונח זה התאים יותר לעולם הכימיה של ויצמן ופחות לעולם הפוליטי של ראשית המאה העשרים, אך קיבל ביטוי בפעולות שיזם בשטח. גם את עולם המעש הוביל המדע, כפי שדרש ויצמן בנאום בתקופת נשיאותו: "יש לנו נשק עז שעלינו לנצל ביוזמה ובמומחיות בעזרת כל האמצעים העומדים לרשותנו. נשק זה הוא המדע, ספינת מעוזנו ומקור התגוננותנו."
למרות יריבות פוליטית ארוכת שנים בין חיים ויצמן לדוד בן גוריון, עם הקמת המדינה, עת שהה עדיין בארה"ב, מונה ויצמן לנשיא מועצת המדינה הזמנית. בפברואר 1949, לאחר כינוסה של הכנסת הראשונה נבחר ויצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל. בתפקיד זה, אליו נבחר בשנית בשנת 1951, כיהן עד מותו בשנת 1952, בגיל 78. ברבות השנים התמנה תלמידו וממשיך דרכו במכון ויצמן למדע, פרופסור אפרים קציר, לנשיא הרביעי. אחינו של חיים ויצמן, עזר, התמנה לנשיא השביעי של מדינת ישראל.
בנאום הפתיחה של הכנסת בשנת 1949 חיבר ויצמן את מהלך חייו לחזונו למדינה שאך זה הוקמה: "עלינו לבנות גשר חדש בין המדע לבין רוח האדם...כל ימי עמלתי וחתרתי לעשות את המדע והמחקר יסוד למפעלנו הלאומי, אבל ידעתי גם ידעתי כי מעל למדע ישנם ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות ערכי צדק ויושר, שלום ואחווה."