מחקר חדש חשף כי זאבים מצליחים יותר במשימות הדורשות עבודת צוות בין שני בני זוג מאשר כלבים. זה מעיד על כך שבניגוד למצופה, זאבים יותר נוטים לשיתוף פעולה עם חבריהם מאשר כלבים.
 
כולנו יודעים שחברו הטוב ביותר של האדם הוא הכלב, אבל מי חברו הטוב ביותר של הכלב? מחקר חדש שפורסם באוקטובר בכתב העת המדעי PNAS מראה כי זהו כנראה לא כלב אחר. תאוריות שונות מניחות כי בתהליך הביות של כלבים מזאבים, כלבים נעשו יותר סובלניים ומשתפי פעולה. עם זאת, ממצאים חדשים מראים כי דווקא זאבים משתפים פעולה טוב מהם פי כמה.
במחקר, זוגות של זאבים או זוגות של כלבים שוחררו לחצר, בה הוצגה בפניהם קופסה דמוית מגירה בעלת שני חבלים מרוחקים המכילה בתוכה פרס אוכל טעים. רק משיכה בו-זמנית של החבלים פותחת את המגירה וחושפת את האוכל המצוי בה, כך ששיתוף פעולה בין שני בני הזוג קריטי לקבלת הפרס. לכל אחד מהזוגות ניתנו כמה ניסיונות להצליח לפתוח את הקופסה ולהשיג את הפרס הנחשק. 5 מ-7 זוגות זאבים הצליחו במשימה בניסיון אחד לפחות, בעוד רק זוג כלבים אחד מתוך 8 הצליח, וגם הם רק בניסיון אחד. זוגות שביצועיהם היו נמוכים אומנו ע"י החוקרים בכדי לעזור להם להבין איך לפתוח את המגירה. באימון הופרד הזוג, וכל כלב או זאב התאמן על קופסה דומה אבל עם שני חבלים סמוכים, אותם יכל לתפוס ביחד בפיו ולפתוח את המגירה. לאחר האימון, הזוג נבחן שוב עם הקופסה המקורית. הביצועים של כולם השתפרו, אבל הזאבים עדיין הצליחו ביותר ניסיונות מאשר הכלבים.
מה הופך זאבים למשתפי פעולה מוצלחים יותר? בכדי לענות על שאלה זו החוקרים בחנו התנהגויות שחשובות להצלחת הזוג. למשל, הם בדקו עד כמה כל אחת מהחיות התעניינה ו"חקרה" את הקופסה, פעילות הנחוצה כדי להבין איך אפשר לפתוח את המגירה. הם גילו כי הכלבים והזאבים רחרחו ונגעו בקופסה במידה שווה, אבל הזאבים ניסו יותר למשוך את החבל מאשר כלבים. עם זאת, אחרי האימון ההבדל הזה נעלם, ובכל זאת הזאבים עדיין הצליחו לפתוח את המגירה יותר פעמים מהכלבים. אם כך, כנראה שההבדל בין הכלבים לזאבים נובע לא מההתנהגות של הזאב והכלב הבודד כלפי הקופסה, אלא מהיחס של בני הזוג אחד לשני והיכולת שלהם לתאם את המשיכה. בהמשך לרעיון זה, בחנו החוקרים איך בני הזוג התנהגו אחד לשני ואת הסובלנות שלהם לנוכחות אחד של השני. הם ראו כי זוגות זאבים בילו יותר זמן כאשר הם מנסים מגוון התנהגויות שונות על המכשיר ביחד, מה שכנראה הוביל להצלחה שלהם. מלבד זאת, לא היה הבדל בהתנהגויות של כלבים וזאבים אחד כלפי השני.
.בשלב הבא של הניסוי, החוקרים בדקו האם הזאבים יצליחו לשתף פעולה גם במשימות מורכבות יותר. במשימה אחת, הוצגו לזאבים שתי מגירות במרחק מה זו מזו. כדי להצליח לפתוח את שתי המגירות, שתי החיות היו צריכות לתאם את פעולותיהן ולהגיע לאותה מגירה באותו הזמן. במשימה אחרת, החוקרים שחררו אחד מבני הזוג לחצר עם מגירה אחת 10 שניות לפני השני. הם בחנו האם הזאב יחכה לבן זוגו לפני שיתחיל למשוך, פעולה המראה את ההבנה שלו בצורך בשותף כדי להצליח. הזאבים הצליחו מאוד בשתי המשימות האלו.
מדוע כלבים נטו פחות לשיתוף פעולה מזאבים? החוקרים מציעים כי פרס האוכל הטעים שבתוך הקופסה לא היה מטרה משותפת בשביל הכלבים, אלא משאב שיש להתחרות עליו. למרות ששני הכלבים היו ליד הקופסה ביחד, הם בדרך כלל לא נגעו בה או שיחקו אתה בו-זמנית  - אולי כאסטרטגיה להימנע מעימות ביניהם. השערת החוקרים היא שבמהלך הביות של כלבים, כאשר הם נעשו יותר ויותר תלויים בבני אדם, הם היו צריכים פחות ופחות להישען על שיתוף פעולה ביניהם כדי להתקיים. למעשה, האדם ברר את תכונת שיתוף הפעולה בכלבים, אבל רק שיתוף פעולה עם האדם עצמו. בין הכלבים, שיתוף הפעולה התחלף בתחרותיות. לכן, מעתה אמרו "אדם לאדם כלב".
סרטון ידידותי ביותר שמראה את המשימה שביצעו הכלבים והזאבים:

 
בתמונה: זאבים מבצעים את מטלת המשיכה בחבל. קרדיט לתמונה:  Robert Bayer, Wolf Science Center, Ernstbrunn Austria.
 

המאמר המקורי: http://www.pnas.org/content/114/44/11793