היכרות עם יונקי הביב המופלאים והמוזרים
20/11/2017
הסרט החדש בסדרת הארי פוטר עוסק בחיות פלא, אבל אנחנו לא צריכים להרחיק עד ליקום דמיוני כדי למצוא אותן. למעשה, חיות פלא נמצאות ממש מעבר לפינה – או יותר נכון, מעבר ליבשת. אנחנו מדברים כמובן על יונקי הביב שנפוצים באוסטרליה וגינאה החדשה.
אז מי הם יונקי ביב? ובכן, נתחיל בלהגדיר מהו יונק. יונקים (Mammalia) זו מחלקה של בעלי חיים חולייתנים (בעלי חוליות), ומשתייך אליה כל בעל חיים שיש לו פרווה ויונק חלב בצעירותו, כלומר הנקבות מצוידות בבלוטות חלב (ויש גם מאפיינים מסוימים בשלד שחשובים כדי להגדיר מאובני יונקים, אבל הם פחות רלוונטיים לעניין זה). רוב היונקים שייכים לקבוצה הנקראת יונקי שליה (Placentalia), וזאת מכיוון שהעובר המתפתח גדל ברחם אמו כשהוא מחובר לשליה, אך זה לא נכון עבור כל היונקים. בקבוצת יונקי הכיס (Marsupialia), כגון קנגרואים וקואלות, רק תחילת התפתחותו של העובר מתקיימת ברחם, ולאחר היריון קצר העובר זוחל אל מחוץ לנרתיק של האם ושוכן לו בתוך כיס הממוקם על בטנה. שם הוא נצמד לפטמה ולא משחרר אותה מפיו עד שהוא מספיק גדול לנוע עצמאית (גם ליונקי כיס יש שליה, אך היא בנויה בצורה קצת שונה מזו של יונקי שליה ומקורה בשכבות תאיות שונות).
לבסוף, אנו מגיעים אל יונקי הביב (Monotremata). קבוצה זו היא הקדומה יותר מבין שלוש קבוצות היונקים. הם קרויים יונקי ביב מכיוון שעדיין יש להם פתח ביב – איבר אותו ירשו היונקים מאבותיהם ונעלם לו במהלך האבולוציה של יונקי הכיס ויונקי השליה. הביב (cloaca בלטינית) הוא פתח משותף המנקז אליו את הפתחים של מערכת ההפרשה, הרבייה והעיכול. אצל שאר היונקים, כפי שאתם בוודאי יודעים, יש הפרדה מרחבית בין פתחים אלו (במילים אחרות – הקקי, הפיפי והגורים לא יוצאים מאותו חור).
ביונקי הביב יש עוד דברים שהופכים אותם ל…מוזרים, בהיעדר מילה טובה יותר. ראשית, לנקבה אין פטמות אך יש בלוטות חלב. איך זה עובד אתם שואלים? ובכן, החלב פשוט מופרש מבלוטות החלב ישירות על עורה של האם והגור מלקק אותו מהפרווה שלה. יש להם עוד הבדלים מאוד בולטים במבנה השלד (שוב, לא ניכנס לזה), ולמרות שגם הם מווסתים את טמפרטורת גופם, כמו שאר היונקים, הם קרים הרבה יותר (כלומר, פועלים בטמפרטורת גוף יותר נמוכה משלנו). עוד הבדל גדול – הם מטילים ביצים!
כמעט כל שאר החולייתנים מטילים ביצים (אם כי יש יוצאי דופן בקרב הדגים, הזוחלים והדו-חיים). זה מצב הרבייה שיונקים ירשו מאבותיהם הקדמונים. אבל, לפני כ-200 מליון שנים, חל פיצול אבולוציוני בין שתי שושלות של יונקים. בראשונה, נקרא לה שושלת א', התפתחה היכולת להוליד ולדות חיים. בשנייה, שושלת ב', תכונה זו מעולם לא התפתחה. צאצאיה של שושלת א' הולידו עם הזמן את יונקי הכיס ויונקי השליה, בעוד צאצאיה של שושלת ב' הולידו את יונקי הביב הקיימים כיום.
אנחנו לא יודעים הרבה על יונקי ביב שחיו בעבר, מכיוון שאין הרבה מאובנים מהם. בכל זאת, אנו יודעים שהם עתיקים יחסית לשאר סדרות היונקים הקיימות כיום, והמאובן הקדום ביותר שלהם הוא מתור הקרטיקון המוקדם (לפני מעל ל-100 מיליון שנים). התפוצה שלהם בעבר הייתה יותר רחבה, כפי שמעיד מאובן מארגנטינה. כיום, בתקופה המודרנית, נותרו חמישה מינים בלבד – כולם באוסטרליה וגינאה החדשה, בהן לא היו יונקי שליה מלבד מכרסמים ועטלפים עד אשר הגיע האדם. יונקי ביב אלה הם קיפודני הנמלים והברווזן.
אנחנו לא יודעים הרבה על יונקי ביב שחיו בעבר, מכיוון שאין הרבה מאובנים מהם. בכל זאת, אנו יודעים שהם עתיקים יחסית לשאר סדרות היונקים הקיימות כיום, והמאובן הקדום ביותר שלהם הוא מתור הקרטיקון המוקדם (לפני מעל ל-100 מיליון שנים). התפוצה שלהם בעבר הייתה יותר רחבה, כפי שמעיד מאובן מארגנטינה. כיום, בתקופה המודרנית, נותרו חמישה מינים בלבד – כולם באוסטרליה וגינאה החדשה, בהן לא היו יונקי שליה מלבד מכרסמים ועטלפים עד אשר הגיע האדם. יונקי ביב אלה הם קיפודני הנמלים והברווזן.
ישנם ארבעה מינים של קיפודני נמלים: שלושה מינים של קיפודנים חרטומניים (long-beaked echidna, בסוג Zaglossus) הנפוצים רק בגינאה החדשה, וקיפודן הנמלים האוסטרלי (short-beaked echidna, בסוג Tachyglossus), הנפוץ גם באוסטרליה וגם בגינאה החדשה. כפי ששמם מרמז, הם מתמחים באכילת נמלים – הם חסרי שיניים (וגם הברווזן), יש להם טפרים ארוכים ברגליים הקדמיות המשמשים לחפירה, ולשלושת מיני הקיפודנים החרטומניים יש חוטם ארוך מאוד. גם לנקבות הקיפודנים יש כיס המתפתח במהלך עונת הרבייה ולתוכו מוטלת ביצה יחידה. הגור בוקע מן הביצה וניזון מחלב אם בתוך הכיס עד אשר הוא יכול לנוע עצמאית. עיצובו של הניפלר, היצור החמוד שאוהב לאסוף דברים נוצצים ביקום של הארי פוטר והופיע בסרט "חיות פלא והיכן למצוא אותן", מבוסס על גורים של קיפודני נמלים (הקרויים puggles).
ברווזן יש רק אחד – מין זה (Platypus, או במדעית – Ornithorhynchus anatinus) נפוץ לאורך מזרח אוסטרליה ובטסמניה. הוא מתמחה בשחייה ואכילת חסרי חוליות מימיים וצמחים. הוא שוחה במים מתוקים ולרוב במים עכורים וחשוכים. מסיבה זו יש לו עוד מאפיין ייחודי ומוזר – יכולת חישה חשמלית במקור (כן, יש לו מקור), המאפשרת לו לנווט ולמצוא מזון גם בחושך מוחלט, דבר המהווה יתרון כששוחים במים עכורים. על רגליהם האחוריות של זכרי ברווזן יש דורבנות מכילי ארס. בעונת הייחום, כמות הארס בהם גדלה. הנקבה מטילה מספר ביצים במאורה אותה היא חופרת ודוגרת עליהן עד אשר הגורים בוקעים ומתחילים להיזון מחלב אמם.
למרות הייחודיות האבולוציונית של יונקי הביב, לצערנו מצבם בטבע לא כל כך טוב. התמחותם בבתי גידול מאוד ספציפיים הופכת אותם למאוד פגיעים עקב הרס אותם בתי גידול. שלושת מיני הקיפודנים החרטומניים מוגדרים בסכנת הכחדה על-ידי איגוד השימור העולמי (IUCN), שניים מהם (כולל המין הקרוי על שם סר דיוויד אטנבורו, Zaglossus attenboroughi), בסכנת הכחדה קריטית, הדירוג הגבוה ביותר האפשרי. גם הברווזן נמצא במגמה של ירידה בגודל האוכלוסייה. אין ספק כי נדרשים מאמצי שימור כבירים כדי לשמר את קיומה של הקבוצה המרתקת והייחודית הזו של חיות פלא.
מקורות:
מידע על יונקי ביב:
- מתוך Animal Diversity Web
- מתוך Vertebrate Diversity
- מתוך ויקיפדיה
- מחקר לגבי היחסים האבולוציוניים בין קבוצות היונקים השונות
- תיעוד נדיר של בקיעת ברווזן
- puggle מתוק לסיום
עריכה לשונית: לנה קלמיקוב
אחראי נהלים והדרכות בעמותה. פוסט-דוקטורנט במחלקה למדעי בעלי חיים וצמחים באוניברסיטת שפילד באנגליה. אלכס חוקר את הדינמיקה של אבולוציה של תכונות בעולם החי, ומתמחה בזוחלים.
