שני מחקרים שפורסמו לאחרונה מעידים על קשר גנטי בין היוונים לבין המינואים והמיקנים וכן בין הלבנונים לבין הכנענים. המחקרים השוו בין שרידים מקברים שזהותם אומתה ובין נבדקים החיים בימינו.
 
כשם שהמדע יכול להביא את האדם לכוכבים רחוקים, כך הוא יכול להסיעו אחורה במנהרת הזמן. המדע מתפתח, הארכיאולוגים חופרים, וההיסטוריה האנושית נכתבת מחדש, סיפורים עתיקים מופרכים ואגדות הופכות למציאות. האם האיטלקים הם צאצאי הרומאים? האם המצרים הם צאצאי הפרעונים? האם היהודים הם צאצאי העברים הקדומים? לאחרונה אנו מתחילים לקבל תשובות מדעיות לחלק מן השאלות.
אימרה ידועה בקרב חוקרים גורסת כי כדי להתקדם במחקר יש לבדוק תופעות קיימות בכלים חדשים או לבדוק תופעות חדשות בכלים קיימים. למשל, התקדמות מחקר הגנום האנושי מאפשרת לבחון מחדש ממצאים קיימים, כמו עצמות אדם בנות מאות ואלפי שנים, ולאתר את צאצאיהם החיים כיום. כך היה בשני מקרים במזרח אגן הים התיכון, אשר פורסמו לאחרונה.
 
תחילה – היוונים.
התרבות המינואית נחשבת לציוויליזציה הראשונה באירופה. היא התפתחה באי כרתים החל מהתקופה הניאוליתית באלף השביעי לפנה"ס כשהגיעו מתיישבים ראשונים לאי, כנראה מאנטוליה. המינואים העמידו את האמנות והיופי של היחיד בראש מעייניה של תרבותם. הם אף החזיקו באמונה ייחודית, שבה לא הייתה היררכיה בין האלים, למעט מגדרית. בפולחן המרכזי של אמונתם ניתן לאלות מעמד גבוה משל האלים. התרבות הייתה עדיין נפוצה בתקופת הברונזה עד 1450 לפנה"ס לערך, אז נחרבה בעקבות ההתפרצות הגעשית באי סנטוריני, שגרמה להרס רב, שריפות ענק והשמדת שדות חקלאיים ובעלי חיים אפילו בכרתים, ביניהם מפרידים מעל למאה קילומטרים של ים פתוח. כמאה שנה לאחר האירוע, פלשו המיקנים לכרתים ופתחו תקופה חדשה בתולדות האי והאזור. המורשת האדריכלית, בידע וביישום, של המינואים עברה בירושה לכובשים המיקנים.
התרבות המיקנית ביוון התקיימה בין המאה ה-17 לפנה"ס ועד סוף תקופת הברונזה ב-1100 לפנה"ס לערך. היו מספר ערים מרכזיות בתרבות המיקנית, ביניהן אתונה, תבאי ואף אתרים על מקומות מרוחקים כגון כרתים, קפריסין ואסיה הקטנה, כיום טורקיה. בנוסף לערים הגדולות, היו ביוון מספר מוקדי פולחן מסורתי בצורת מקדשים ביתיים כמו בלרנה. התרבות המיקנית שקעה בסוף תקופת הברונזה, כנראה עקב חדירת עמים זרים מצפון. סיבות משוערות נוספות לשקיעתה היו מלחמות פנימיות או שינוי אקלימי שהביאו להכחדת מקורות מזון וצמצום האוכלוסיה.
יוון המודרנית רואה עצמה ממשיכת דרכה התרבותית של יוון העתיקה. היוונים מאמינים שהם צאצאיהם של המיקנים והמינואים ולאמונה זו יש כיום אישוש מדעי (במאמר שפורסם בירחון המדעי היוקרתי Nature). בדיקות DNA של שרידים מיקנים ומינואים נמצאו תואמות במידה רבה ליוונים המודרניים, עם השפעות מועטות יחסית של עמים אחרים שהיגרו לאזור. דגימות DNA שנלקחו משיניהם של 19 שלדים מיקנים ומינואים מאתרים שונים ביוון מהאלף השלישי לפני הספירה ועד 1700 לפני הספירה, הותאמו לדגימות של 30 יוונים מודרניים ושל למעל מ-330 דגימות של בני עמים אחרים מתקופות שונות וממקומות שונים כקבוצת ביקורת. המחקר הראה כי היוונים המודרניים הם אכן צאצאיהם של היוונים הקדמונים, המיקנים ולפניהם המינואים. פחות מ 15% של ה-DNA היווני כיום מושפע מהגירה מאוחרת יותר של עמים אחרים מאירופה.
 
בהמשך, הכנענים.  
אם נתמקד בנושא שקרוב יותר אלינו כישראלים - לאן נעלמו הכנענים הידועים מסיפורי התנ"ך, אשר חיו באזורנו לפני 3000 שנה? הכנענים היו מספר עמים שמיים אשר חיו במזרח אגן הים התיכון בתקופת הברונזה, והותירו אחריהם ממצאים משמעותיים הן בתרבות החומרית והן בכתובים. במחקר שנערך לאחרונה בלבנון, נדגם DNA של חמישה שרידי אדם (שתי נשים ושלושה גברים) בני 3700 שנים לערך, מהעיר צידון בלבנון ומאום ע'אזל בירדן. הדגימות הושוו ל-99 בני אדם החיים כיום בלבנון, שהם מדגם מייצג למגוון הגנטי ברחבי לבנון, ולדגימות עתיקות ומודרניות של בני אדם מרחבי אירואסיה. נמצאו עדויות לכך שאוכלוסיית החוף הלבנונית המודרנית היא המשכה הגנטי של האוכלוסייה הכנענית שחיה במקום לפני אלפי שנים. לפי בדיקת הגנום, ניתן להעריך שהכנענים קיבלו גם "תרומה" גנטית משמעותית מעמים שחיו באזור הקווקז ואיראן של ימינו.
הכנענים, כאמור, היו מספר עמים שמיים שחיו באזור - בין השאר מואבים, יבוסים, ישראלים ופניקים. עם התפתחות המחקר הגנטי לא מן הנמנע שיתגלו עדויות מדעיות לכך שאנו ושכנינו אכן קרובים.
 

מקורות והרחבה

1. המאמר אודות הקשר בין המינואים והמיקנים ליוונים. 
2. כתבה באתר של מגזין Science שמתארת את המאמר. 
3. מאמר אודות הקשר בין הכנענים והלבנונים 
4. ספר אודות תרבויות מצרים, יוון ורומא: Freeman, C., 2014. Egypt, Greece and Rome: Civilizations of the Ancient Mediterranean (3rd ed.). Oxford: Oxford University Press. ISBN 9780199651924. 126–127. 
5. ספר אודות ארכיטקטורה מינואית: Hitchcock, L., 2009. Minoan Architecture. The Oxford Handbook of the Bronze Age Aegean (3000-1000 BCE), 14, 189–199. 
6. ספר אודות ארכיטקטורה מיקנית: Hitchcock, L., 2009. Mycenaean Architecture. The Oxford Handbook of the Bronze Age Aegean (3000-1000 BCE), 15, 200–209. 
7. מחקר אודות מקור המינואים 
8. מאמר מהארץ על קץ התרבות המינואית 
9. הידיעה אודות המחקר על הכנענים והלבנונים באתר YNET