ברוך הבא למשפחה - מדע גדול, בקטנה : מדע גדול, בקטנה

בקטנה: נתגלה מין חדש של אורנג אוטן באי סומטרה. המין החדש קרוב יותר גנטית דווקא למין המאכלס את האי הסמוך בורנאו מאשר למין ששוכן יחד איתו באי סומטרה, במרחק של 100 ק״מ ממנו בלבד! אוכלוסייתו מונה 800 פרטים בלבד, ונמצאת בסכנת הכחדה חמורה.
מציאת מין חדש של בעל חיים הוא אחד האירועים המרגשים ביותר עבור זואולוגים וחובבי טבע. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במין חדש במשפחה מצומצמת, של בעלי חיים גדולים וכריזמטיים שהמדע חשב שהוא כבר מכיר היטב ולא ציפה להפתעות.
ובכל זאת, זה קרה! נמצא מין חדש, שלישי בסוגו של אורנג אוטן ושמו על הכוכב שלנו: אורנג אוטן טפנולי, על שם האזור בו הוא חי. המין תואר בשבוע שעבר במאמר מדעי במגזין Current Biology. השמחה הגדולה על הגילוי המרעיש מלווה בהרבה חשש ודאגה, שכן מדובר בקוף האדם הנדיר ביותר בעולם ובית גידולו מאוים מכמה וכמה כיוונים.
המין החדש, אורנג אוטן טפנולי (Pongo tapanuliensis) חי ביער המבודד באזור בטאנג טורו, דרומית לאגם טובה, באי סומטרה שבאינדונזיה. הוא נמצא בכתם יער בגודל של כ-1000 קמ"ר, רק 100 ק"מ דרומית לאזור התפוצה של אורנג אוטן סומטרה (Pongo abelii), דרומית לאגם טובה שבצפון סומטרה. מין האורנג אוטן השלישי חי על האי בורנאו, ולכן הוא נקרא אורנג אוטן בורנאו (Pongo pygmaeus). שני המינים המוכרים מוגדרים היום "בסכנת הכחדה חמורה".

נקבה של אורנג אוטן טפנולי
צילום: Tim Laman

איך קרה שפספסו את המין הזה עד כה?
במשך כמה עשורים נחשב האזור למחוץ לאזור התפוצה של האורנג אוטן בסוטמרה. עד שב- 1997, במסגרת סקר, היו דיווחים על אורנג אוטן באזור. ב-2006 קמה תחנת מחקר באזור זה על ידי גבריאלה פרדריקסון, הפעילה בארגון Sumatran Orangutan Conservation Programme.
מאז, צוות גדול חקר את האוכלוסייה מבחינה גנטית, אקולוגית, התנהגותית ומורפולוגית. כעת התפרסם המאמר שהכריז על האוכלוסייה הזו כמין השמיני במשפחת קופי האדם (יחד איתנו, ועם שני מיני אורנג אוטן, שני מיני שימפנזים, ושני מיני גורילות).
האוכלוסייה נבדקה בכמה וכמה שיטות כדי להוכיח שהיא אכן מין נפרד.
מבחינת הביולוגיה של המין, נמצא שוני בתפריט של אורנג אוטן טפנולי. מתברר שהוא חובב במיוחד זחלים וגם ניזון מאצטרובלים. קריאותיו שונות באופן מובהק. קריאות הזכרים ארוכות יותר והן בתדר גבוה יותר. כמו כן, מהתבוננות בקוף הג'ינג'י ניתן לראות שהוא ניחן בפרווה מקורזלת יותר משני המינים האחרים.
זכר שנורה על ידי המקומיים ב-2013, לאחר שפלש לשדותיהם והגיע לידי החוקרים כשהוא גוסס ומת בניסיון להצילו, אפשר לחוקרים לבצע גם השוואה אנטומית של הגולגולת והלסת עם אלו של שני המינים האחרים. החוקרים ערכו 39 מדידות על הגולגולת והלסת והשוו אותן ל-33 אורנגים אחרים במוזיאונים. המין החדש נמצא שונה ב-24 מדדים. באופן כללי, הגולגולת נמצאה קטנה יותר משל שני המינים האחרים. למעשה המין הזה הוא הקטן מבין השלושה.

נקבה בוגרת של אורנג אוטן טפנולי
צילום: Tim Laman

ניתוח גנטי של DNA שהופק מגללים והושווה לזה של שני המינים האחרים הראה כי האוכלוסייה נבדלת גנטית משני המינים האחרים. באופן מפתיע, למרות שהאוכלוסיה רחוקה רק 100 ק"מ מאורנג אוטן סומטרה, גנטית היא קרובה יותר דווקא לאורנג אוטן בורניאו שחי על האי הסמוך. תוצאה מפתיעה מאוד.
הניתוח הגנטי העלה שאוכלוסיית האורנג אוטן הקדומה, שהגיעה לסומטרה דרומית לאגם טובה, בשטח שמאוכלס כיום על-ידי אורנג אוטן טפנולי, התפצלה לפני כ-3.4 מליון שנים לשתיים. אחת השושלות האלו, שאיכלסה את השטח מצפון לאגם טובה, הולידה את אורנג אוטן סומטרה. השושלת השנייה התפצלה שוב לפני כמעט 700 אלף שנים ואז נבדל המין הבורנאי מהמין טפנולי. לפני הפיצול לא היתה בעיה לאורנגים לעבור בין האיים סומטרה ובורניאו, שכן פני הים עלו וירדו עם תקופות הקרח המחזוריות שחלו בתקופה זו ואפשרו את המעבר. כך יוצא שאורנג אוטן טפנולי הוא תולדה של השושלת העתיקה ביותר של אורנג אוטנים, שאיכלסה באופן רציף את השטח הדרומי לאגם טובה.
מה שמנע את מעבר הפרטים בין האוכלוסיות הטפנולי לאורנג אוטן סומטרה היתה התפרצות הר הגעש טובה לפני 73 אלף שנה, שהחריבה את בית הגידול בשטחים החוצצים בין האוכלוסיות ומנעה מזכרים להרחיק ממקום הולדתם (הנקבות נשארות נאמנות למקום הולדתן וכמעט ולא מתרחקות ממנו).
לפני כ-20 אלף שנים שני המינים בסומטרה הופרדו לחלוטין זה מזה וחדל מעבר הגנים ביניהם. המין החדש, שאוכלוסייתו מונה כיום רק 800 פרטים, כבר מראה סימנים של רביית קרובים בגלל בידודו והגודל המצומצם של האוכלוסייה.
האוכלוסייה הקטנה והמבודדת של אורנג אוטן טפנולי, המונה כאמור רק 800 פרטים, חיה באזור מוגן ברובו פני כריתה. אך עדיין האזור מאוים מכמה וכמה בחינות: האזור האיכותי ביותר של היער לא מוגן, ובגלל קיטוע בית הגידול וקרבתו לכפרים יש חיכוך תמידי בין הקופים לבני האדם. האורנגים שמחים לנצל הזדמנויות כמו מטעים ושדות שופעים במזון, מה שעולה להם לפעמים בחייהם.
מכרות זהב מעודדים כריתת היער, ובמיוחד מאיימת תוכנית לבניית סכר ותעלת מים ארוכה מאוד בדיוק באזור המאוכלס ביותר על ידי המין. בניית התעלה, פירושה קיטוע נוסף של היער, סלילת כבישים ודרכים בתוך היער, ונוכחות מוגברת של אדם שתמיד מגבירה את החיכוך, את ההרס וגם את הצייד הבלתי חוקי.
לנוכח האיומים האלה, ברור שחייבים לנקוט בפעולות מידיות להצלת המין שזה עתה "נולד". לנוכח קצב הריבוי האיטי במיוחד של המין, נשאלת השאלה אם זה אפילו לא מאוחר מדי.

מקורות:
המאמר המקורי: http://www.cell.com/current-biology/fulltext/S0960-9822(17)31245-9
ידיעות בעיתונות וברשתות החברתיות על התגלית החדשה:

מאת:

קרן אור

מנהלת כספים ועורכת מדעית בעמותת "מדע גדול, בקטנה". זואולוגית הספארי ברמת-גן ויועצת זואולוגית עצמאית. לקרן תואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון.